עונת הקיץ הייתה ונשארה כפי שהיא במשך מילניום, אולי אפילו יותר. ואולם היום הקיץ כבר איננו מה שהיה. העונה הופכת חמה יותר ויותר, עד כדי כך שמדענים סבורים שכדאי לשנות את שמה ל"עונת הסכנה".
השם החדש ניתן כחלק מקמפיין של איגוד המדענים המודאגים (UCS), והוא מתייחס לתקופה שמתחילה כבר בחודש מאי ונמשכת עד לאוקטובר; תקופה שמתאפיינת בקצב הופעה מטריד של אסונות בארה"ב, ובעולם כולו. תקופה שבה יותר ויותר אנשים סובלים מיותר ויותר גלי חום, נאלצים לברוח משרפות, לנשום אוויר מזוהם, ואף להסתתר בבתים כאשר סופה עוצמתית או הוריקן מתקרב.
קיץ 2022 צפוי להיות עוד קיץ מאיים שכזה, כאשר התחזיות מראות כי בארה"ב למשל, אכן יכו הוריקנים רבים, והשרפות יופיעו בתדירות גבוהה מהרגיל. הקדמה שמאפשרת הצצה לעונה כבר קרתה, עם גל חום שחרך את דרום מערב המדינה בסוף השבוע, ושבר שיאים במספר ערים, עם יותר מ-37 מעלות בדנוור, ולא פחות מ-45 מעלות שנמדדו בנמל התעופה בפיניקס. גם באירופה היכה גל אשר לפני כשבוע הביא חלקים נרחבים בספרד ובצרפת לסף יוצא הדופן של כ-40 מעלות צלזיוס ואף יותר, מעלות שיא שהגיעו מוקדם בהרבה מהרגיל.
"שינויי האקלים דחפו רבים מהאירועים מהסוג הזה לליגה אחרת ממש, מסוכנת בהרבה", אומרת קריסטי דאל, מדענית אקלים מאיגוד המדענים המודאגים. "אז כאשר חשבנו על העונה הקרבה ועל מה שאנחנו יכולים לעשות בתגובה, הביטוי ’עונת הסכנה' נשמע לנו מתאים“. אחד הנתונים שמבהירים את הסכנה הטמונה בקיץ שכזה הוא זה אשר לפיו בארה“ב, אנשים מתים כתוצאה מחום יותר מאשר כתוצאה מכל מזג אוויר קיצוני אחר, ולרוב בדרכים צפויות למדי. ”מדובר במקרי מוות שניתן למנוע“, טוענת דאל.
מאות מתים בגלי חום בעשור
בחודש שעבר אף פרסמו במשרד להגנת הסביבה ובאוניברסיטת תל אביב מחקר שמצביע על קשר בין משבר האקלים לבין תמותה עודפת בישראל, בגלל גלי חום. לפי אותו מחקר, מאז שנת 2013 מתו 363 בני אדם כתוצאה מגלי החום בישראל. דאל וחבריה באיגוד מקווים שהמסגור של ’עונת הסכנה' יאפשר להם להעביר את עצם קיומו של איום בקיץ, באופן שאותו יוכל להבין הציבור; ”כשמבינים את האיום אפשר להתחיל לעשות משהו בנוגע אליו“.
זה לא פשוט לומר לאנשים, בייחוד לאוהבי העונה החמה, כי לחודשים שטופי השמש המועדפים עליהם, יש גם צד שלילי, כזה שהם בטח לא ממש חושבים עליו בדרך כלל. אולם, עבור חלק מהאזרחים בנקודות מסוימות בעולם, הקיץ של היום מגיע כשבצידו חשש בלתי נמנע. "זה מרגיש שונה מאוד מהאופן שבו חשבתי על הקיץ כשהייתי צעירה יותר, אז זה היה, 'חם, בוא נעשה ברביקיו!'" מספרת דאל.
"If there's one region of the country that has been Exhibit A this year for summer-turned-#DangerSeason, it's the Midwest." UCS's @RachelLicker describes the confluence of extreme and dangerous weather events she's observing where she lives in Wisconsin. https://t.co/sA1YIO761w
— Union of Concerned Scientists (@UCSUSA) June 17, 2022
"עונת הסכנה" מגיעה כמובן בזמנים שונים בהתאם למקום המגורים. בחצי הכדור הדרומי הקיץ נמשך מדצמבר עד פברואר, אז נוטות לצאת משליטה השרפות בשטחי השיחים הגדולים. מה שאיננו תלוי במיקום אמנם, היא העובדה שכל אותם אסונות מזג האוויר החם מתגנבים אל סוף האביב ולתחילת הסתיו, כך מסבירה רייצ'ל קליטוס, ראש אגף מדיניות באיגוד המדענים המודאגים. דוגמה אחת היא ”ימי החום“, אשר מביאים לסגירתם של בתי ספר ללא מיזוג, תופעה שהופכת נפוצה יותר ויותר לאורך השנה.
שפע של איומי אקלים אורבים גם מחוץ ל'עונת הסכנה'. ”באופן כללי, בחמישים השנים האחרונות כדור הארץ מתחמם, וההתחממות הזו לא רק גורמת לטמפרטורות יותר גבוהות אלא לעוד כמה שינויים באקלים למשל גשמים חזקים יותר“, מסביר ד"ר ברוך זיו, מומחה לאקלים מהאוניברסיטה הפתוחה.
"לא רצינו להפחיד אנשים - עכשיו אנחנו מפחדים"
מה שהופך את הקיץ למאיים במיוחד הן הדרכים שבהן אסונות יכולים להשתלב ולהחמיר זה את זה. במפרץ מקסיקו, למשל, סופות הוריקן גדולות שיבשו את שירותי החשמל והמים בדיוק כשנכנסו גלי החום בקיץ. ככל שהחום הקיצוני הופך תכוף יותר והסערות מתחזקות, "זה הופך יותר ויותר סביר שיתקבל צירוף מקרים של גל חום והוריקן גדול“, אומרת דאל.
חלק מהחשיבה מאחורי השימוש בביטוי "עונת הסכנה" היא להקשות על אנשים לצבוע את משבר האקלים בצבעים ורודים, יותר מאשר אדומים. "אני רק רוצה לומר בכנות שלפני כעשור, כשדיברנו על הדברים האלה, לא רצינו להפחיד אנשים", נזכרת קליטוס. "רצינו שאנשים יכירו את המדע ויוכלו באמת להבין את ההשלכות. עכשיו אנחנו מפחדים, ומבועתים בגלל מה שאנחנו, בני האדם, כבר אפשרנו לו לקרות“.
”בתוך פחות ממאה שנים כדור הארץ התחמם במעלה שלמה וזה הרבה במונחים אקלימיים. דברים כאלה קרו בעבר, אבל בגלל שינויים במצב השמש או בגלל התפרצויות געשיות“, מסביר ד“ר זיו. ”בשנים האחרונות לא קרו אירועים מהסוג הזה אשר עשויים להסביר את ההתחממות, לכן אנחנו בתור מדענים מסיקים שהסיבה היחידה היא עלייה בכמות גזי החממה, שמתחוללת בגלל פעילות אנושית“.
היום קוראים המדענים באיגוד לבסס אסטרטגיה בקנה מידה לאומי, אשר תאפשר עמידות ציבורית ככל שניתן בפני אסונות האקלים. ברחבי העולם נעשים מאמצים ברמה המדינתית שנועדו לקבע חשיבה אסטרטגית כזאת, גם כאן בישראל. "חוק האקלים שעבר בממשלה ויעלה לקריאה ראשונה בכנסת בקרוב, קובע את יעדי ההפחתה של ישראל ואת המנגנונים לעמידה בהם. החוק נועד לייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על הציבור והסביבה“, מסבירה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
החוק, אשר מגלם בתוכו חודשים ארוכים של עבודה פרלמנטרית ופשרות לשם השגת הסכמה, מבטיח לראשונה מנגנונים ממשלתיים לקבלת החלטות שיתבססו על המדע. החוק מכניס את משבר האקלים כגורם שיש לשקלל גם אותו בתהליך קבלת ההחלטות הממשלתי, והוא קובע תוכנית לאומית להפחתת פליטות, תוכנית לאומית להיערכות עם השלכות משבר האקלים, וגם, לראשונה, תוכנית להערכת סיכון אקלימית.