הן נחשבת בעינינו סמל לישראליות: אדומות, בשרניות, קיציות, בקיצור – לוהטות מכל כיוון. אף סלט אינו שלם בלעדיהן, ואין ארוחת חג או ליל שישי בלי תבשיל כלשהו ברוטב עגבניות, מחריימה ועד מקרוני. אבל האמת היא שמקורן של העגבניות הוא בכלל בדרום אמריקה, והן התפשטו בעולם, מאיטליה ועד סין, בזכות הכיבוש הספרדי במאה ה-16.
אז הנה, 10 דברים שכדאי לדעת על עגבניות:
- עגבניות הן בכלל לא ירק. מבחינה בוטנית עגבניות נחשבות לפרי. הן פורחות, יש להן זרעים ויש להן אפילו שחלות. תשאלו את אייל שני, שלא מפסיק לדבר עליהן. אלא שיחסית לפרי בעגבניות יש כמות קטנה של סוכר, מה שהפך אותן מבחינה קולינרית לירק.
- יש להן שמות סקסיים. שמן בעברית סקסי במיוחד, שמשום שהוא נגזר מהשורש ע.ג.ב, שמתכתב עם הגרסה הצרפתית לשמה של העגבנייה Pomo D’Amore, יענו תפוח האהבה.
- היום, כאמור, יש עגבניות בכל מקום, אבל כשרק הגיעו לאירופה, האירופאיים היו חשדניים כלפיהן. חשבו שהן רעילות, בגלל הצבע העז שלה והברק של הקליפה, והתייחסו אליהן כאל קישוט לשולחן האוכל.
- האירופאים החשדניים לא טעו לגמרי: עגבניות שייכת למשפחת הסולניים. כשהן ירוקות, עגבניות מכילות חומר רעיל בשם סולנין. כשהן מאדימות ומבשילות, רמת הסולנין יורדת עד לכמות מזערית שאינה מזיקה לבריאות.
- לא רק בסלט. בישול עגבניות החל, כנראה, באיטליה, אם כי ייתכן שמקורותיו במטבח הספרדי דווקא. המתכונים הראשונים לעגבניות מבושלות (מי אמר רוטב?) התגלו בספר הבישול שיצא לאור בנאפולי בשנת 1692, והשאר היסטוריה. כיום ידוע כי אחת התכונות המרשימות של עגבניות היא שיש בהן מרכיבים תזונתיים שלא נהרסים בבישול.
את הירקות האלה כדאי לאכול דווקא מבושלים>
כך תזרזו את הבשלת האבוקדו> - בואו נדבר על ליקופן, שהוא הפיגמנט שנותן לעגבניות את צבען האדום. ליקופן נחשב לנוגד חמצון עוצמתי ומחקרים רבים מייחסים לו תכונות בריאותיות של הגנה על הלב, הגנה מפני סוגים של סרטן ואפילו שמירה על העור מפני נזקי קרינת השמש. ליקופן לא נהרס בבישול, והוספת שמן (זית, ברור) לבישול העגבניות מגבירה מאד את יכולת הספיגה של ליקופן במעיים.
בעבר נחשבו לרעילות | צילום: goffkein.pro, ShutterStock - ועוד קצת על ליקופן: בגלל שנוגד החמצון הזה נספג טוב יותר וזמין יותר לאחר בישול העגבניות, הוא נמצא בכמויות גבוהות גם ברסק עגבניות, רוטב עגבניות ואפילו בקטשופ. ובפיצה!
- ומה מלבד ליקופן? טוב ששאלתם. בעגבניות יש כמובן גם ויטמינים רבים (C, K, B6, ובטא קרוטן, שממנו הגוף מייצר ויטמין A), מינרלים (ברזל, אשלגן) וסיבים תזונתיים.
- אפרופו ברזל, עגבניות נחשבות לאחד המקורות הטובים של ברזל מן הצומח, לידיעת הצמחונים והטבעונים שביננו. אבל יש להן יתרון נוסף: כידוע, ויטמין C מגביר ספיגת ברזל ומאחר שעגבניות מכילה כמויות גדולות של הוויטמין, ההמלצה היא לאכול אותן ביחד עם מזון שמכיל ברזל מן החי, כמו בשר ומוצריו.
- חשבתם שישראל היא מעצמת עגבניות? תחשבו שוב. מתברר שדווקא סין היא יצרנית העגבניות הגדולה בעולם, יותר מ-56 טון עגבניות בשנה, למרות שבאוכל סיני נדיר למצוא אותן. אחרי סין נמצאות הודו, ארצות הברית, טורקיה ומצרים, שמייצרות כ-60% מהייצור העולמי. איטליה, אגב, שדווקא כן יש הרבה עגבניות באוכל שלה, נמצאת במקום השישי עם מעל 6 מיליון טון עגבניות. בישראל, שנמצאת במקום ה-45, מיוצרות בסך הכל 386 אלף טון, לשנה. כ-53% מהן מיועדות לתעשייה, השאר למאכל. כל ישראלי אוכל, בממוצע, כ-20 ק"ג עגבניות רגילות בשנה ועוד כ 2 ק"ג עגבניות שרי.
*המידע בכתבה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, ואינו מחליף התייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי
