כפי שנחשף ב-N12: משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם משרד החקלאות וארגון The Good Food Institute Israel (GFI) ישקיעו כ-4 מיליון שקלים במחקרים ישראליים למציאת חלבון אלטרנטיבי כתחליף לבשר, דגים, חלב וביצים. ההשקעה מתבצעת כחלק מההסכם האסטרטגי שנחתם בין המשרדים להטמעת טכנולוגיה בענף החקלאות בארץ. ההשקעה לא צפויה להיות מושפעת לרעה מפיזור הכנסת.

המשרדים וארגון GFI Israel פרסמו היום תכנית מענקי מחקר בתחום החלבון החלופי, במסגרתה יינתנו מענקים של עד 300 אלף שקלים ל-14 פרויקטים לתקופה של שנתיים. מהלך זה עשוי לתרום רבות ליכולת התחרותית של מדינת ישראל ולמקם אותה בחזית הידע והמחקר העולמי בתחום.

אירועי אקלים קיצוניים כמו גם מלחמות ומשברים מגבירים את הצורך בשינוי מערכת המזון העולמית, שכיום מתבססת במידה רבה על תעשיית המזון מן החי. עם הגידול באוכלוסיית העולם גובר הצורך בפיתוח מקורות חלבון חלופיים וזמינים. לתחום גם היתכנות כלכלית, ועל פי התחזיות של קבוצת Barclays, עד שנת 2030 צפוי שווי השוק העולמי של תחליפי הבשר בלבד לעמוד על 140 מיליארד דולר ולחלוש על 10% מכלל שוק הבשר העולמי.

הקול הקורא שפורסם יקדם את פעילות המחקר והפיתוח בתחום החלבון החלופי באמצעות מימון מחקרים פורצי דרך בעלי היתכנות לקידום התחום בישראל. המחקרים שיתמודדו על תקציבי המימון ייבחנו ראשית לפי פוטנציאל היישום שלהם. בנוסף יילקחו בחשבון האיכות המדעית, מידת חדשנותם, המתודולוגיה ויכולת הביצוע של החוקר וקבוצת המחקר.

שרת החדשנות אורית פרקש ושר החקלאות עודד פורר (צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
שר החקלאות ושרת החדשנות בחתימה על ההסכם האסטרטגי | צילום: מישל אמזלג, לע"מ

המחקרים אשר ימומנו במסגרת התוכנית יהיו מחקרים חדשניים אשר מציגים פתרונות מדעיים וטכנולוגיים בתחום הבשר המתורבת, הפרמנטציה (שימוש במיקרואורגניזמים) והתחליפים מן הצומח. הצעות המחקר יכולות להיות מכוונות בשיפור המוצר הסופי - תחליפים של בשר, דגים, חלב וביצים - או לחילופין בשיפור תהליך הייצור. בנוסף, מחקרים שבהם יהיה דגש על סביבה וקיימות ורווחת בעלי החיים יזכו לתעדוף.

"פתרונות ששומרים על כדור הארץ למען הדורות הבאים"

ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI Israel: "ישראל נחשבת למובילה עולמית ביזמות תחליפי בשר, מחלבון צמחי או בשר מתורבת, הרבה בזכות מסחור מחקר אקדמי. סטארט-אפים ישראלים בתחום שיצאו מהאקדמיה גייסו את מרבית המימון. אבל כדי שנצליח להישאר בחזית, חשוב מאוד להזין את המחקר האקדמי, שמשווע למקורות מימון. בעשור הקרוב משבר המזון העולמי ילך ויגבר, לצד משבר האקלים ואתגרים נוספים. ישראל צריכה ויכולה להוביל את טכנולוגיות המזון של העתיד".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן: "הטמעת חדשנות וטכנולוגיה תצעיד את תעשיית החקלאות בישראל, להיות מדויקת יותר ותחרותית יותר. התכנית האסטרטגית בין משרדי למשרד החקלאות שזהו הצעד הראשון שלה, תיטיב עם החקלאות ועם תעשיית ההייטק הישראלית".

שר החקלאות, עודד פורר: "הביקוש ההולך וגובר למזון מן החי מחייב אותנו לפעול באחריות, מחד לספק את הביקוש, ומאידך לפעול ולחפש פתרונות שטרם פותחו למענה אלטרנטיבי, בר קיימא, ששומר על כדור הארץ למען הדורות הבאים. עם כניסתי לתפקיד התחייבתי להביא תקציבים חסרי תקדים להשקעה במחקר ופיתוח החקלאות המקומית, וכך אמשיך לפעול".