ברגע שאנחנו נכנסים לחוות החופש המבט של אלינה נתפס באחד הכבשים. הוא מדדה במהירות מפתיעה, מחובר לכיסא גלגלים שעוצב בדיוק למידותיו ומאפשר לו להתנייד באופן עצמאי למרות הצליעה. "קשה לי לראות את זה", היא אומרת ומיד העיניים שלה נרטבות והנשימה מתקצרת. דני פודים, רכזת החינוך בחווה והמדריכה בסיור מיד ממהרת להסביר: "אם תכירי את הסיפור שלו - בכלל לא יהיה לך קשה. את תביני שהוא גיבור וחי כאן באושר". אמיר, הכבש המתוק ברח בעקבות התעללות, ועל אף שצלע וכמעט איבד את הראייה באחת מעיניו - הוא המשיך לנוע בלי לוותר עד שמישהו מצא אותו לצד הכביש והביא אותו כשבר כלי אל חוות החופש, שם הוא עבר שיקום ארוך והיום הוא חי בשמחה בין חברים.
אם עדיין לא יצא לכם לבקר בחוות החופש - תקופת החגים היא הזדמנות מופלאה לארוז את הילדים ולנסוע למושב עולש, כ-40 דקות נסיעה מתל אביב. בחווה גרות זו לצד זה מאות חיות מגוונות, כולן ניצלו מתעשיות שונות וקיבלו בחווה בית חדש, בטוח ואוהב. לצד היותה מקלט הצלה ושיקום, חוות החופש היא מרכז חינוכי שמטרתו לחבר בין בני האדם לבעלי החיים. בחווה השקטה והנעימה אפשר לפגוש את החיות באמת. כלומר, לא רק לראות אותן - אלא ממש להכיר. ללמוד את השמות שלהן, ללטף, להאכיל, לשמוע את סיפורי החיים שלהן ולהבין עד כמה הן דומות לנו; יש להן אהבות וכאבים, העדפות, זכרונות וצרכים. על כל אלו לומדים בסיורים מודרכים שמותאמים לפי גילאי הנוכחים בקבוצה, עם מתנדבות ומתנדבים מסורים.
"כשנכנסנו וראיתי מרחוק את אמיר - התגובה הראשונה שלי הייתה לבכות", משתפת אלינה לוי, שהגיעה איתי לאחרונה לביקור בחווה, "ואז המדריכה סיפרה לי כמה הוא חזק ועוצמתי ואיך הוא פעם אחרי פעם בחר בחיים. הרגשתי שזה שיעור גם בשבילי. זאת מראה שהפגישה אותי עם הרצון והיכולת שלי לדבוק בדרך שלי. כל המקום הזה נבנה ע"י שתי נשים שפשוט האמינו, והמשיכו וגייסו ויצרו ולא עצרו. המקום הזה הפך לי את המושג 'אהבה' למשהו יותר ממשי. יש משהו בחווה שגורם ללב להיפתח. המפגש עם אורית, אחת החזירות בחווה היה עבורי מאוד משמעותי. היא שכבה על הצד ואני ליטפתי לה את הבטן והסתכלתי לה בעיניים, ראיתי כמה הן דומות לעיניים אנושיות. הליטוף והחיבור הישיר הזה עם בעלי החיים הרגיש הכי נכון שאפשר".
חוות החופש הוקמה ב-2016 על ידי עדית רומנו ומיטל בן ארי, שתי נשות עסקים מצליחות שהפכו טבעוניות ועצרו את חייהן כדי להקים את מפעל החיים הזה. "תמיד חשוב לי להדגיש שבאמת הגעתי לכאן מרקע עסקי מבוסס. שאני בן אדם רגיל לגמרי ולא איזו 'משוגעת לדבר'", מספרת עדית, מייסדת החווה. "פשוט אחרי שנחשפתי למה שקורה בתעשיות בעלי החיים הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך את חיי כרגיל. שאני חייבת לעשות משהו כדי ליצור שינוי באופן שבו אנחנו מסתכלים על בעלי חיים. כדי לקרב לבבות". הגישה המכילה של עדית ושל כל הצוות מורגשת בכל מילה. הן לא שואלות אף אחד על הרגלי האכילה והתזונה שלו, אלא פשוט מספרות בהתרגשות על העשייה ועל הסיפורים המופלאים של דיירי החווה.
בחווה תמצאו ארנבים שיצאו מתעשיית הניסויים בבעלי חיים, תרנגולות שיצאו מתעשיית הביצים, פרות שיועדו לתעשיית הבשר, חמורים שניצלו מהתעללות, עזים ואפילו חזירים. בודדים שזכו לחיים חדשים מתוך מאות מיליוני בעלי החיים המיועדים לשחיטה בכל שנה בישראל. חיים אלו לצד אלו בשלווה והרמוניה.
אחת השאלות הראשונות שעולות למי שמבקרים בחוות החופש היא - מה עם כל השאר? מה עם מאות מליוני בעלי החיים האחרים שלא זוכים להמשיך את חייהם באושר ועושר בחווה? והתשובה מאוד פשוטה - לאף חווה אין אפשרות לאכלס כל כך הרבה חיות בתנאים נאותים. לכן החווה היא קודם כל מרחב חינוכי ומקרב. המטרה שלה היא לא להציל ולשקם את כל בעלי החיים, אלא לנסות להשפיע ולו במעט על האופן שבו אנו, בני האדם, מביטים על בעלי החיים שסביבנו. "אם בזכות הסיור בחווה בן אדם אחד יפחית בחצי את צריכת הבשר השבועית שלנו - כבר הצלנו יותר בעלי חיים ממה שהחווה מסוגלת", מסבירה לנו המדריכה.
הסיור בחווה מזמין לא מעט מחשבות גם על אורח חיים אקולוגי ומכבד יותר כלפי הסביבה. אלינה נמצאת בשנים האחרונות בתהליך ארוך של צמצום פסולת וניסיון לחיות חיים עם דאגה רבה יותר לכדור הארץ. "בבית כשאני ממחזרת ועושה קצת בלגן או כשאני אוספת בקבוקי פלסטיק ברחוב ושמה במחזורית, וכולם סביבי עם קשיות פלסטיק, מסתכלים עליי כמו על איזו מוזרה, אומרים - יאללה מה את עושה סיפור או תפסיקי לחשוב שאת יכולה להציל את כל העולם – זאת חוויה פחות נעימה. פתאום להגיע לחווה הזאת, נפלה לי ההבנה כמה הבחירות הקטנות האלה שאני עושה ביומיום הן כן חשובות. יש לזה השפעה. גם לתהליך ההפחתה שלי בתזונה מהחי וגם לבחירות האקולוגיות שלי, יש לזה משמעות ואני בדרך הנכונה. הביקור הזה נתן לי להרגיש שאני לא משוגעת בזה שאני מחוברת לאנרגיות עדינות. שזה הגיוני להתחבר ככה ליצורים חיים, ושדווקא העולם הציני והמרפקני וההשוואתי שנמצא שם בחוץ הוא המשוגע ולא אני. הבנתי פתאום שיש לי הרבה שותפים ושותפות".
בנוסף לסיורים הרגילים בחווה, מתקיימות בה מגוון פעילויות נוספות למען הקהילה ולשם יצירת חיבור מיטיב ומרגש בין בעלי חיים לבני אדם. כך למשל מגיעות לחווה באופן קבוע קבוצות של אנשים על הספקטרום האוטיסטי. הם מטפלים בבעלי החיים, מנקים ומסדרים את מרחב המחיה שלהם ושוהים לצדם. הקרבה לבעלי החיים חושפת צדדים ויכולות חדשות הקיימות בהם ומאפשרת תפקוד עצמאי מיטיבי. בנוסף, קבוצות של מתמודדי נפש, טראומה וקשיים נוספים מגיעות לסיורים והתנדבויות חד פעמיות בחווה, שגם להן השפעה מופלאה על כל הצדדים.
מוזמנים לתאם סיור למשפחה או לחברים וגם לתרום לחוות החופש באתר שלהם. ואם עולם הקיימות והטבע מעניין אתכם - מוזמנים לקפוץ לבקר גם באינסטגרם ובערוץ היוטיוב שלי.