בסוף השבוע האחרון צוין בארץ ובעולם יום צמצום בזבוז המזון (12 במרץ); על פי דו"ח אבדן מזון והצלת מזון בישראל, של עמותת לקט בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, אשר פורסם באוקטובר 2020 (אך מתייחס לשנת 2019), 2.5 מיליון טון מזון ששווים 20.3 מיליארד ש"ח, הולכים לאיבוד בישראל בשנה. העלות הסביבתית של בזבוז מזון היא 3.2 מיליארד ש"ח נוספים.

"מבחינת שיעורי האובדן, אנחנו במצב דומה למה שקורה בשאר העולם", אומרת רוית דימן יחזקאל, יועצת משפטית ומנהלת קשרי ממשל בעמותת לקט, "החוק לעידוד תרומות מזון, שנחקק ב-2018, מסמן התחלה של שינוי. החוק פותר מאחריות פלילית ונזיקית את הגוף שתורם את עודפי המזון, כך למעשה הוא מעודד תרומות ומונע השלכה של מזון לפח".  

לבזבוז מזון יש השפעה משמעותית על הסביבה. אם נכמת את ההשפעה במספרים, מדובר כאן באובדן מיותר של משאבי טבע בשווי 1.8 מילארד ש"ח בשנה. מילארד ש"ח על פליטת גזי חממה ומזהמי אוויר, ו- 800 מיליון ש"ח - עלות ישירה של טיפול בפסולת. 6 אחוזים מפליטות גזי חממה מקורם באובדן מזון. 

"ישראל מחויבת באמנות בינלאומיות לצמצום פליטות חממה. אם נמנע אובדן מזון נוכל להפחית עד 6% מפליטות גזי חממה. אחד הפתרונות שמאפשרים למנוע אובדן מיותר של משאבי טבע, הוא להעביר את המזון הקיים לנזקקים, כך גם לא מוציאים משאבים על טיפול בפסולת וגם פותרים חוסר ביטחון תזונתי שמוערך ב-3 מיליארד ש"ח. הנזקקים יקבלו תזונה בריאה ובטוחה שתאפשר להם לא לסבול ממחלות וגם תפחית עומס ממערכת הבריאות. במילים אחרות: כולם מרוויחים", אומרת דימן יחזקאל. פתרון זה נוגע בעיקר לגופים גדולים, אך דימן יחזקאל  מציינת כי משק בית ממוצע בישראל מאבד בחודש 670 ש"ח מבזבוז מזון. "פירות וירקות נזרקים הכי הרבה, אחריהם דגנים וקטניות ואז בשר, ביצים, דגים ואחרונים ברשימה הם מוצרי חלב". 

רוית דימן יחזקאל (צילום: תומס סולינסקי)
רוית דימן יחזקאל, עמותת לקט | צילום: תומס סולינסקי

מהן הסיבות שגורמות לבזבוז מזון?

"הגורמים העיקריים לאובדן של מזון בצריכה הביתית הם הכנת כמות עודפת – הכנת מזון מעבר לצרכים, לרוב עודף מזון שבושל או הוכן ולא נצרך יזרק; קניית יתר של מזון, ומזון שפג תוקפו טרם נצרך במלואו. יש לציין כי מזון שאבד מכיוון שפג תוקפו קשור לקניית יתר של מזון – הרצון במגוון סוגי המזון יחד עם אי וודאות בהיקפי הצריכה במשק הבית יוצרים מצב שבו תוקפו של חלק מהמזון שנרכש פג לפני שנצרך. גורמים נוספים לאובדן המזון בצריכה הביתית הם מזון שניזוק או נשפך, מזון שנפגם בשל אחסון לקוי, בישול לקוי או טעויות אנוש."

"לזרוק אוכל לפח זה להשליך גם את האנרגיה שהושקעה"

"תמיד ניסינו לא לזרוק אוכל ולקנות מושכל. אבל לפני כשנתיים, כשנכנסתי יותר לתחום האקולוגיה, נחשפתי לנושא צמצום בזבוז המזון. הבנתי, שמשאבים רבים מאוד מושקעים במזון שאנחנו קונים – מים,אדמה,כוח עבודה,שינוע וכו', והבנתי שלזרוק אוכל לפח זה גם להשליך את כל האנרגיה הזו שהושקעה לפח", מספרת לורליי קרבס ויסמן (41) מלווה אנשים לאורח חיים אקולוגי ומינימליסטי במסגרת מיזם בשם "מושג ירוק", נשואה לזיו ויסמן (39) מתכנת, ואימא ליוגב (5) ומיקה (2). 

מה אתם עושים כדי למנוע בזבוז מזון? 

"אנחנו קונים את המצרכים היבשים בתפזורת, עם כלים שאנחנו מביאים מהבית. כך, בנוסף לחיסכון האדיר באריזות, אנחנו שומרים את המצרכים בקופסאות סגורות וטריותם נשמרת לאורך זמן. אני מחליטה מה לבשל בהתאם למצרכים שיש לנצל. אנחנו גם מגדלים בגינה פטרוזיליה, סלרי, מנגולד, תרד וכוסברה, כך אפשר לקטוף בדיוק מה שצריכים ואנחנו לא נאלצים להשליך צרור שלם שלא נוצל. אנחנו לוקחים לפארק עם הילדים פירות וסכין, חותכים פרוסות ומנשנשים, מה שלא נאכל, חוזר הביתה ונאכל אחר כך, או הולך לפריזר – לשייקים וארטיקים. אם אנחנו אוכלים בחוץ ונשאר אוכל, אנחנו משתדלים לקחת הביתה ולאכול למחרת". 

לורליי קרבס ויסמן (צילום: זיו ויסמן)
לורליי קרבס ויסמן | צילום: זיו ויסמן

מה היתרונות שאתם רואים בהימנעות מבזבוז מזון?

"היתרונות הם קודם כל כלכליים. לא עשינו חישוב, אבל התנהלות סביב עיקרון צמצום בזבוז המזון חוסכת לנו מלא כסף. אנחנו לא קונים עודפים, הכל נאכל מנוצל עד תום. מבחינה סביבתית כמובן, התנהלות כזו מונעת פגיעה נוספת לסביבה. השלכת שאריות אוכל לפח, הנטמנות באדמה יחד עם כל שאר הפסולת, תורמת לפליטת גזי חממה ובכך להתחממות הגלובלית. על ידי צמצום הבזבוז והשלכת השאריות לקומפוסטר, אנחנו מצמצמים את טביעת הרגל האקולוגית כמשפחה באופן משמעותי. בנוסף אנחנו מחנכים בכך את הילדים שלנו להתייחס בכבוד למזון שלנו, להעריך ולהודות על מה שיש". 

"צריך פתרון שיפחית בזבוז ויגדיל הכנסות"

כאמור, הגורמים המרכזיים לבזבוז מזון הם קניית יתר, וקלקול המזון טרם הוא נצרך. מיזם ישראלי חדש, שכבר החל לפעול באירופה מנסה להציע פתרון לכך. "כשעמדתי באחת מרשתות השיווק מול מקרר הקוטג', עלה לי הרעיון – למה שלקוח ישלם לקוטג' שתוקפו פג בעוד יומיים בדיוק כמו לקוטג' שתוקפו פג בעוד שבוע? רצתי הביתה והתחלתי לחקור את הנושא במשך מספר חודשים", מספר עודד עומר (47) מנכ"ל הסטארטאפ Wasteless על הרעיון שמאחורי המיזם המשותף שלו ושל יוסי רגב. 

עודד מסביר כי בישראל, הרשתות הקמעונאיות מחזירות את העודפים ליצרן, ואילו באירופה משמידים את העודפים, מלבד בצרפת שם הם חייבים לתרום. "הבנתי שאני צריך למצוא פתרון שבו אוכל להפחית את הבזבוז ולהגדיל את ההכנסות. לפנות לרשתות ולהגיד שאני מוכר להם כסף שמונח על הרצפה. סמנכ"לי כספים של רשתות אמרו שהבעיה הכי גדולה אלו ההנחות על מזון טרי. הבנתי שהפתרון יהיה לנהל את ההנחות בצורה חכמה, כך הבזבוז ייעלם, הצרכן ירוויח, היצרן ירוויח וגם הסביבה תרוויח". 

עודד מספר כי נושא איכות הסביבה בער בו, והדחיפות להקים את החברה ולקדם את נושא מניעת בזבוז המזון הגיעה דווקא בטיול משפחתי לנורווגיה. "באוגוסט 2016 נסעתי עם משפחתי לטיול בקרחון הגדול בנורווגיה – בריקסדייל, הביקור הקודם שלי שם היה באוגוסט 1979. זכרתי תמונה של קרחון עצום ומקפיא, אבל כשהגענו ראיתי שכמעט לא נשאר ממנו כלום. ברגע שיצאתי משם, הרמתי טלפון לעו"ד שיתחיל לבנות את החברה". 

עודד עומר (צילום: Wasteless )
עודד עומר | צילום: Wasteless
 

בזבוז מזון הוא הגורם השלישי להתחממות הגלובלית, אחרי קירור ודלקי מאובנים. Wasteless מציעה אופטימיזציית הנחות על מוצרים שונים ברשתות. כדי להגיע למטרה שבה פחות מזון נזרק וגורם לזיהום סביבה, היא מוזילה את המחיר לצרכן של מוצר שהתוקף שלו קרוב ובכך מונעת את זריקתו. מערכת חכמה מבוססת AI מנטרת את תאריכי התפוגה של המוצרים ומציעה לפיהם מחיר ייחודי (ומוזל) לצרכן. המוצרים הייעודיים הם מוצרי בשר טריים משום שטביעת הרגל הפחמנית שלהם היא עצומה, עופות, אריזות של מזון טרי ועוד. "אחוזי הבזבוז בממוצע הם בין 2.5%-4% מהמחזור באירופה, ובארה"ב זה מגיע גם ל-5.5%. ברשת שמוכרת 70 מיליארד דולר בשנה, בזבוז ממוצע של מזון יעמוד על 1.7 מיליארד דולר בשנה , מתוך זה 1.4 מיליארד יהיה על תאריכי תפוגה", מסביר עודד, "Wasteless יכולה להציל חצי מזה. בספרד טיפלנו ב-50 מוצרים והצלחנו להוריד את בזבוז המזון ב-32.8% ולייצר עוד 6.3% רווחים, לרשת "דיה". באיטליה הצלחנו להפחית את בזבוז המזון במוצרי בשר עופות טריים בין 40%-94%. כיום אנחנו נמצאים גם בפולין, גרמניה, הולנד, בלגיה ונורווגיה". 

כך תצמצמו את בזבוז המזון בצריכה הביתית:

בשלב הקנייה

  •  תכננו מראש והכינו רשימות מסודרות לפני היציאה לסופר 
  • הימנעו מקנייה במבצעים, אלא אם המוצר נמצא ברשימה שלכם ויש לכם צורך אמיתי בו
  •  שימו לב לתאריכי תפוגה של המוצרים  
  • הגיעו לסופר שבעים ולא על קיבה ריקה

בשלב האחסון

  • תכננו את הכמויות המבושלות
  • אל תמתינו שהמזון יתקרר, הכניסו מיד למקרר: כאשר משאירים מזון בטמפרטורת החדר חיידקים המצויים במזון מכפילים את עצמם במהירות רבה. מכיוון שקור מונע את התרבותם של החיידקים, רצוי להכניס את האוכל למקרר או למקפיא כמה שיותר מהר.
  • הימנעו משטיפת ירקות ופירות טרם אחסונם: לא רצוי לשטוף פירות וירקות טרם הכנסתם למקרר, אלא רק לפני השימוש. מאריך את חיי התוצרת.
  • אחסון נכון של הפירות והירקות במקרר לפני הנחיות מכון וולקני. לדוגמה: הפרידו בין עגבניות למלפפונים. מומלץ לא לאחסן מלפפונים ועגבניות באותה מגירת אִחסון. העגבניות פולטות גזים שגורמים למלפפונים להרקיב מהר יותר.

בשלב הצריכה

  • שימוש בעודפי מזון: כדי למנוע זריקה מיותרת של מוצרי מזון, מומלץ להשתמש בהם להכנת "מתכוני שאריות".
  • מיד לאחר הבישול הקפיאו מזון: במידה ובישלתם כמות גדולה, עדיף להקפיא ולהפשיר מאשר שיתקלקל במקרר וייזרק. 

הטיפים באדיבות עמותת לקט