השבוע מצויין בישראל שבוע צמצום בזבוז המזון (צמבו"ז), בהובלת ארגון TNS ישראל אשר יזם מחקר בנושא בזבוז מזון. המחקר נערך במהלך חודש פברואר על ידי מכון פאנלס, ובמסגרתו השתתפו 507 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל. המדגם כלל 424 משיבים מהמגזר היהודי ו- 83 מהמגזר הערבי.  המחקר כלל מספר שאלות הנוגעות לתפיסות כלפי מצבים של בזבוז בבית לרבות בזבוז מזון, הרגלי זריקת מזון, מה יכול לסייע בצמבו"ז, על מי מוטלת האחריות לצמבו"ז ועוד.

כמה מזון אנחנו זורקים?

מהממצאים עולה כי 93.5 אחוז מהמשיבים סבורים שזריקת מזון היא מצב מטריד, כ- 50 אחוז סבורים שזהו מצב מטריד במידה רבה מאד. עם זאת נמצא כי רוב המשימים מעריכים הערכת חסר בנוגע לחלקם בבעיה, כאשר מעל ל-83 אחוז מהנשאלים סבורים שהם זורקים מזון בכמות מינימלית: כרבע מהמשיבים אמרו שהם זורקים כמות אפסית של מזון שנקנה לבית וכ-60% העריכו שהם זורקים בין בין 10%-20% מתוך המזון שנקנה לבית. עם זאת, הנתון האמיתי הוא שבממוצע למשק בית בישראל, אנו זורקים כ-25% ממה שאנו קונים. בנוגע לסוג המזון שנזרק נמצא כי בשכיחות הגבוהה ביותר המזון שזרק הוא ירקות (60%) , אחריהם פירות (35%), מוצרי חלב (30%) ולחמים (25%).

"בזבוז מזון הוא אתגר מהותי מבחינה סביבתית, כלכלית, חברתית ואתית, ומהווה בעיה עולמית הן מבחינת מודעות צרכנית והן מבחינת העיסוק של ארגונים וחברות. כ 8%-10% מהאחריות לפליטות גזי החממה מיוחסת לבזבוז מזון וכשליש מהמזון המיוצר בעולם לא נאכל ומושלך לפח", אומרת ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית TNS ישראל, "בזבוז מזון גורם לירידה בערך החברתי של מזון ומהווה הוצאה משמעותית מיותרת ברמת משקי הבית, עסקים והמשק בכלל. שבוע הצמבו"ז מהווה הזדמנות להעלות את המודעות לנושא בקרב הקהל הרחב ואנו מקוות לרתום כמה שיותר אנשים וגופים לשינוי דפוסי התנהגות בדרך לצמבו"ז".

קונים עם רשימה, זורקים בגלל תאריך תפוגה

כאשר נשאלו מה יסייע להם לצמצם את בזבוז המזון, כ-50% מהמשיבים ציינו כי מידע לגבי תאריכי תפוגה ומידע על אחסון מתאים בבית של סוגי מזון שונים כדי שיחזיקו מעמד לאורך זמן יסייע לרבים מהם לצמב"ז. כ- 50% ציינו כי תמחור דינמי – כלומר, הורדת מחיר ברשתות השיווק של מזון שהתוקף שלו קצר, ידרבן אותם לקנות ברגע האחרון מוצרים לצריכה מיידית ויסייע בהפחתת בזבוז מזון. כ-50% מהנשאלים ציינו שטכנולוגיה שתאפשר לדעת בוודאות מה תוקף המוצר והאם עדיין  מותר לאכול אותו תסייע להם לצמצם את בזבוז המזון בביתם. מעל ל- 33% מהמשיבים ציינו שמתכונים זמינים ומהירים לניצול מזון לפני תפוגה ושאריות יסייעו להם לצמצם את בזבוז המזון אצלם.

על מי מוטלת האחריות לצמב"ז? רוב המשיבים (75%) ציינו כי האחריות לצמצום בזבוז מזון מוטלת על משקי הבית, 39% ציינו כי האחריות מוטלת על הממשלה (יותר גברים ציינו זאת מנשים), כ- 33% ציינו כי האחריות מוטלת על רשתות השיווק ועל יצרניות המזון, 33% ציינו כי האחריות מוטלת על בתי המלון ו-23% ציינו כי האחריות מוטלת על מערך החינוך ומעט מאד מהאחריות מוטלת על החקלאים והאו״ם.

רבים מהנשאלים העידו כי הם מקיימים הרגלים כלשהם למניעת בזבוז מזון, כך למשל 75% העידו כי הם בודקים את המקרר והמזווה כדי להבין מה יש בבית לפני שהם יוצאים לקניות, 66% הזדהו במידה רבה מאד עם ההיגד "אני מקפיא ומפשיר מזון, או משתמש בשאריות מארוחה לטובת אכילה מאוחרת", 65% הזדהו במידה רבה מאד עם האמירה כי הם עורכים קניות לפי רשימה מפורטת. 50% העידו כי הם מבשלים לפי מה שיש בבית ולא דווקא לפי מתכון, ומשתמשים במגוון רכיבים אקראיים, וכי ​​לא בהכרח ישליכו מזון בצורה אוטומטית בגלל שעבר תאריך התפוגה שלו. עוד נמצא כי שיעורי ההזדהות הנמוכים ביותר הם עבור ההיגדים "אני עושה תכנון שבועי של הארוחות" ו"אני לוקח שאריות שנותרו מארוחה במסעדה" (32% ו-36% בהתאמה).