המוח שלנו מדהים – הוא קולט תמונות ומתרגם אותן לרגשות ולתגובות פיזיות בגופנו. רובנו נתכווץ בכיסא אם נביט בתמונה של אדם שמכה, פוגע או מתעלל בכלב. לעומת זאת למראה דוגמן או דוגמנית במעיל עור חדש כנראה דווקא נתלהב או לכל הפחות נמשיך לגלול באדישות.

בפועל, התעללות בכלבים היא תופעה הרבה פחות נפוצה מהתעללות בבעלי חיים לצרכי תעשיית האופנה ובאופן ספציפי לצורך שימוש בעורם ופרוותם. כדי לייצר את העור עבור הבגדים, הספות וכלי הבית שלנו, מיליארדי פרות נשחטות מדי שנה בכל רחבי העולם. התמונות היפות של בגדי העור על מסלולי הדוגמנות מתעתעות בנו לחשוב שזו לא בעיה, אבל הגיע הזמן שנתעורר.

מה הבעיה עם בגדי עור?

גידול בעלי חיים לתעשיות שונות נחשב כיום לאחת הבעיות הסביבתיות האקוטיות ביותר. פרות נחשבות ליונק השני בכמותו על פני כדור הארץ (אחרי בני האדם), אך הן לעולם לא היו יכולות להתרבות במהירות שכזו ללא התערבות אנושית. כמות המזון לו הן זקוקות כדי לתחזק את התעשיות השונות, מובילה לצמצום שטחי מחיה רק לשם גידול סויה ותירס, והן פולטות באופן טבעי גזי חממה מזהמים ממערכת העיכול שלהן.

 רוב העורות המשמשים כיום את תעשיית האופנה עוברים תהליך בן שלושה שלבים לפחות: הכנה, שיזוף וגימור. ההכנה כוללת הרבעה כפויה של בעלי החיים למען התעשיה, פשיטה של עורם והכנתו לקראת תהליכים כימיים של ריכוך ושימור.  לאחר שהעור נלקח מבעל החיים (פרה, ארנב, זברה וכיוצא בזה), מתחיל תהליך השיזוף, אשר הופך את העור לגמיש יותר ומסיר ממנו שאריות של פרווה, שומן ובשר. בתהליך הגימור החומר מתגלגל, מתייבש, מתרכך ונצבע.

קשה לקרוא את השורות הללו ממש כפי שקשה לכתוב אותן. התהליכים לייצור עור אינם נעימים בלשון המעטה ולצערנו גם אינם בריאים במיוחד. תהליך הייצור הזה מלא בפסולות ובכימיקלים מסרטנים שפוגעים קודם כל בעובדי המפעלים ושנית בתושבי מדינות עולם שלישי בהן הפסולת הזאת מושלכת לעיתים קרובות לרחובות או למקורות מי שתיה. דוחות של ארגונים סביבתיים שונים העלו כי עובדי מפעלים בתעשיית העור סובלים יותר מאסטמה, כאבי גב, ברונכיטיס, בעיות עור ומחלות נוספות.

נהוג לחשוב שתחליפי עור טבעוניים פותרים את הבעיות הללו, אך גם זה לא ממש מדויק. אמנם בגדים העשויים "דמוי עור", מוציאים מהמשוואה את סבלם והריגתם של בעלי החיים הגדלים בתעשייה, אך הם עשויים לרוב מפלסטיקים וחומרים סינטטיים אחרים. גם הם מייצרים כמות פסולת גדולה ומכילים לעיתים חומרים מסרטנים עבור עובדי המפעלים. בנוסף, חומרים דמויי עור לא מחזיקים מעמד לאורך זמן ארוך כמו בגדי "עור אמיתי" ואנשים נוטים להחליף אותם בתכיפות גבוהה יותר.

אופנה היא לא צורך קיומי

אתם אולי חושבים לעצמכם שאין מה לעשות בנידון וזהו המצב הטבעי, הרי בני אדם משתמשים בעורות ופרוות בעלי חיים כבר עשרות אלפי שנים. אתם צודקים, השאלה היא, באיזה אופן השימוש הזה נעשה? אמהות ואבות אבותינו פשטו עורות מבעלי חיים ויצרו מהם שמיכות ובגדים בעבודת יד כדי להתמודד עם הקור. את בשרם הם אכלו כדי לשרוד וחלקו אותו עם קבוצותיהם בנדיבות. במקרים האלו אשר נבעו מתוך צורך אמיתי, הבזבוז וזיהום האוויר בטלים בשישים.

אותם אנשים קדמונים לא יצרו תעשייה שלמה בתוכה הם מרביעים בכפיה בעלי חיים ואז מגדלים אותם בתנאים מכפירים עד רגע השחיטה. הפעולות שלהם שנבעו מצרכים קיומיים היו מלוות בטקסי הודיה לבעלי החיים שנהרגו ומשולות לפעולות שונות שבעלי חיים אחרים עושים בטבע כמו ציד ואכילת נבלות. המציאות שלנו היום לא יכולה להיות רחוקה יותר מזו שלהם. למעשה, לא רק שאין לנו צורך קיומי להשתמש בעור אלא שאין לנו שום צורך כזה. אנחנו לובשים עור ופרווה מהסיבה הפשוטה שזה באופנה, זה הכל.

עור ללא עור

למרות כל זאת, יש גם חדשות טובות. בשנים האחרונות פרויקטים משותפים של מדענים ומדעניות ונשות ואנשי סביבה ואופנה, הולידו מגוון דרכים יצירתיות בהן ניתן לדמות את טקסטורת, מרקם ועמידות העור מבלי לפגוע בצורה עמוקה כל כך בבעלי החיים ובטבע. הנה כמה דוגמאות:

  1. בננה-טקס – H&M ייסדו לפני כחמש שנים את תחרות פרסי השינוי הגלובלי, במסגרתה מקבלים יזמים מענקים בסכום של כמיליון יורו למען פיתוח טכנולוגיות סביבתיות יותר לייצור אופנה. אחת הטכנולוגיות שהומצאו שם היא הבננה-טקס; סיבי בננה שהפכו לבד חזק ועמיד, שמהווה סוג של תחליף עור טבעוני. לאחרונה H&M הוציאו קולקצית נעליים בטכנולוגיה הזאת, בשיתוף מותג הנעליים האקולוגי Good News.
    ג'ייסון מומואה משיק: נעליים מאצות (צילום: מתוך אינסטגרם)
    צילום: מתוך אינסטגרם
  2. עור מאצות – בתחרות פרסי השינוי הגלובלי זכו לפני כמה שנים שני יזמים ישראלים, אב ובתו - רננה קרבס ואביה ד"ר עודד קרבס שהמציאו סיב בד מאצות. בדומה לזה, השחקן ג'ייסון ממואה השיק לאחרונה נעליים, תיקים ומסכות – טבעוניים, שעשויים בעיקר מחומרים טבעיים או ממחוזרים, ביניהם אצות של חברה בשם BLOOM שפיתחה טכנולוגיה לאיסוף האצות והפיכתן לחומר שימושי ובר קיימא.
  3. עור מפטריות – חברות כמו איקאה, בלאנסיגה, הרמס והמעצבת סטלה מקרטני משקיעות בימים אלו בפיתוח חומרים טבעוניים דמוי עור מתפטיר פטריה. התפטיר הוא גוף הפטריה שעשוי מרשת אורגניזמים שסופגת את המזון עבור הפטריה ורק בשנים האחרונות התחלנו לגלות אילו סגולות מיוחדות יש בה. מעילים ותיקים מתפטיר פטריה אפשר כבר לראות על מסלולי הדוגמנות ולאט לאט גם בחנויות.