לכולנו יש חולצות שנקנו במידה לא נכונה (בעיקר מאז שהתחלנו לקנות באיביי ועלי אקספרס) ומלאי של ספרים וצעצועים שלא עשינו בהם שימוש והם רק תופסים לנו מקום בבית במחשבה ש"אולי יום אחד נשתמש בזה". אך המודעות הסביבתית לצריכת יתר, וגם הצרכנות המתקדמת והמחושבת, הובילה לכך שאנחנו מחפשים אחר פתרונות שיהיו הולמים לכיס שלנו ובעיקר יעשו חסד עם הסביבה.

כשמיקי מלול, מנכ"ל אפליקציית shareitt ראה שנערמות כמויות של צעצועים, בגדים ומוצרי קוסמטיקה שלא נעשו בהם שימוש רב, עלה לו רעיון למיזם חדש: החלפה של פריטים בין אנשים באמצעות נקודות. "אם מסתכלים פנימה לכל בית יש כמות של מוצרים בלתי נגמרת, אנחנו כהורים כל הזמן קונים צעצועים, ספרים, בגדים וכואב לזרוק את זה. ויש גם גבול לכמה אתה רוצה או יכול להוציא . בכלכלה שיתופית אנחנו גם לא חייבים לשלם כסף וגם מסייעים לכדוה"א. אני בא ממקום שרוצה לקחת חלק בהתנהלות נכונה יותר עבור הסביבה, רוב המשפחה שלי טבעונית, אנחנו לא משתמשים בפלסטיק, ויש לנו אהבה גדולה לטבע. קרוב לשני עשורים שאני בעולמות הדיגיטל, אבל כשראיתי את הפגיעה בכדור הארץ, באקו סיסטם של בעלי החיים, את הזיהום שיש והבנתי שישנה אפשרות שהילדים שלנו יהיו במקום שלא כל כך נעים לחיות בו, עברתי לטכנולוגיה שגם תעשה טוב לסביבה".

מיקי מלול (צילום: באדיבות המצולם)
צילום: באדיבות המצולם

באפליקציה, מעולמות הכלכלה השיתופית, משתמשים כיום כ-47,606 אנשים (נכון לעכשיו, האפליקציה פועלת רק בישראל) ונמסרו או הוחלפו באמצעותה מעל 130,000 פריטים ב-12 קטגוריות שונות ביניהן – אופנת נשים, ילדים ותינוקות, ספרים, ציוד לבית הספר, ציוד לבית ולגינה, ספורט קמפינג וטיפוח, בשווי כולל של 4 מיליון שקלים (השווי של הפריטים אם היו נקנים). כיום יש כ-45,000 פריטים זמינים באפליקציה.

אין הצדקה לקנות חדש

ג׳ני שיינה ברכה, משתמשת באפליקציה ואמא ל - 5 ילדים מספרת שהאפליקציה חוסכת לה לא מעט זמן וכסף. "הכי כיף ונוח לצאת לשופינג מאיפה שנוח לי ובזמן שנוח לי ובלי להוציא שקל. במהלך השנה האחרונה רכשנו לילדים ציוד לבית ספר והגן, תחפושות, פריטי לבוש חדשים עם טיקט, אביזרים לבית ולמטבח ועוד הרבה. אני בעד מחזור, יש המון פריטים שאנשים זורקים או רוכשים חדש ואין לזה שום הצדקה. הפריטים במצב מעולה והמשתמשים באפליקציה נחמדים״.

אז איך זה בעצם עובד? לכל פריט יש ערך כספי בהתאם למחיר בו הוא נרכש בעולם האמיתי. ב-Shareitt הופכים את הכסף לנקודות ומגדירים את שווי הפריטים בהתאם למצב בו הם נמצאים ובנקודות בלבד. המטרה פשוטה - ליצור הגינות ורווח משותף לכלל המשתמשים. את הפריטים שמעלים אפשר למסור למשתמשים המעוניינים בהם, ובאמצעות הנקודות שמקבלים ניתן לבקש פריטים ממשתמשים אחרים. כל פעולה חיובית מזכה בעוד נקודות. במעמד ההרשמה מקבל המשתמש עד 100 נקודות כמתנת הצטרפות אותם הוא יכול לממש באופן מיידי. לפריטים אין תאריך תפוגה, אחרי 7 ימים במערכת מוצעת האפשרות למשתמש לעשות עליהם הנחה. כ-75% מכלל הפריטים במערכת יימסרו.

אפליקציית shareitt

כחלק מהרבה שינויים שהתחוללו בעקבות הקורונה, הרלוונטיות של אפליקציית shareitt רק התחזקה. "המשקיעים באפליקציה הם יהודים שמטרתם הייתה לספק לישראלים ארנקים דיגיטליים שיוכלו לעשות בהם שימוש ללא השקעה כספית, בעיקר בתקופת הקורונה, כדי להקל על הקושי", אומר מיקי.

"הבזבוז והזבל פשוט הגעילו אותי"

"כשהילד שלי היה בן 3 חודשים והיה צורך לעשות סדר במידות הבגדים, מצאתי שקיות מלאות פריטים מתחת למיטה של בגדים וצעצועים, שבזמן שניתנו לי בכלל לא ידעתי מה לעשות איתם, הבנתי שיש שפע מוגזם וצריך לעשות עם זה משהו", מספרת תמר מייבום מירושלים, מקימת קבוצות 'אימהות לא אוגרות' בפייסבוק ובוואטסאפ, "עם כל השפע שהיה לי, יכולתי לתת את זה לכפר באפריקה ועדיין היה נשאר לי עודף, זה היכה בי. כל הבזבוז והזבל הזה פשוט הגעילו אותי".

עוד באותו ערב פתחה תמר קבוצת וואטסאפ שקראה לה "אימהות לא אוגרות". "צירפתי מלא חברות ובבוקר ראיתי שהרבה מהן עזבו, אבל מי שהתחברה נשארה, וזה פשוט תפס".העקרון פשוט, מפרסמים פריט למסירה בלבד, מציינים פרטים רלוונטיים ומהי נקודת האיסוף. "המסירה מזמנת מפגש בין נשים, מעבירות בגדים ועל הדרך שותות קפה והילדים משחקים יחד".

הקבוצה שהתחילה כיוזמה שכונתית בסביבת מגוריה של תמר – שכונת קטמון בירושלים, התרחבה לכל העיר, והתפשטה בהמשך לכלל הארץ. היום קיימות 14 קבוצות של אימהות לא אוגרות בירושלים, ועוד 90 קבוצות בכל הארץ. תמר מספרת שלעיתים הקוסנפט של הקבוצה מתגמש ומתרחב בהתאם לצרכים – תמיכה בנשים במצוקה, העלאת מודעות לנושאים כמו סרטן ואלימות נגד נשים ועוד. "אחת מחברות הקבוצה עברה מירושלים לפרדס חנה וסיפרה לי שברגע שנכנסה לקבוצת אימהות לא אוגרות, הרגישה שהגיעה הביתה. יש כאן אימהות שלא רוצות לקחת חלק בתרבות הצריכה, זה מעגל כלכלי וחברתי שהוא סביבתי, קהילתי ומחזק תחושת בטחון בנשים, הן מרגישות נוח למסור כי יודעות שזה יגיע לידיים טובות ויודעות גם שכשהן יצטרכו, יגיעו גם אליהן דברים ולכן הן לא צריכות לאגור". משום שמדובר בקבוצות של אימהות המיקוד הוא ביגוד וציוד לילדים אך תמר מספרת ש"מוסרים שם הכול מהכול, ואלו פריטים מאוד שווים".

שיגעון ההחלפה: חדר יד שנייה (צילום: תמר מייבום)
חדר שכולו יד שנייה, ממסירות והחלפות | צילום: תמר מייבום

אחת לכמה חודשים תמר עורכת "מסיבת החלפה" שבה האימהות הלא אוגרות יוצאות מהאונליין ונפגשות בעולם האמיתי. "יש הרבה קבוצות שנשארות בוואטסאפ ובפייסבוק, קל להתרחק, לכן למסיבות האלו יש ערך מוסף של מפגשים חברתיים פנים מול פנים. אני עורכת מסיבת החלפה כל כמה חודשים, כשאני עושה סדר בארון של הבן שלי. לא קניתי שום פריט או חפץ שנמצא בחדר של הילד שלי, החל ממיטת חבר, שידה, בובות, שולחן, כיסא, שטיח, הכול מקסים ובמצב מעולה, פשוט לא צריך לקנות. בכלל אנחנו צריכים יותר ויותר להצטמצם, לחיות במינימליזם, זה אורח חיים".