בואו נתחיל בפעילות קטנה: תעצמו רגע עיניים, חישבו על המילה "שוקולד" ושימו לב מה האסוציאציה הראשונה שעולה בראשכם. באופן אישי אני מיד מדמיינת מפל קרמי גולש מראש מזרקה מפוארת, מטפטף מעל תות שדה טרי ומכסה אותו לאט במתיקות מעודנת. בין אם דמיינתם מחזה דומה או אחר - רובנו בוודאי התמלאנו נחת (ואולי קצת רעב) שהרי - מה כבר יכול להיות שלילי בשוקולד?
אבל האמת היא שלצד יתרונות בריאותיים ואחרים, לממתק האהוב יש גם כמה צדדים פחות חיוביים, ולא אני לא מדברת על חורים בשיניים. הבעיה בלא מעט חברות המפיקות מוצרי קקאו היא לא בטעם, במרקם או בחוויה - אלא דווקא בשרשרת הייצור.
שוקולד וסחר הוגן
יותר מ-70% מאספקת הקקאו העולמית מגיעה מאפריקה והיתר בעיקר מדרום ומרכז אמריקה. באזורים הללו לא קיימים חוקים המגנים על העובדים כמו בישראל – שכר מינימום או ימי חופש ומחלה. לפי נתונים עדכניים מעל מיליון וחצי ילדים מועסקים בתעשיית הקקאו, חלקם מתחת לגיל 5. לעיתים קרובות הם חשופים לחומרים רעילים ונאלצים לסחוב משקלים כבדים. "כשאמא או אבא בישראל מכינים לילד שלהם עוגה כדי שיהנה מהטעם המתוק של השוקולד, הם צריכים להבין שאותו שוקולד הופך חיים של הרבה ילדים אחרים למרים מאוד", אומר רז פרוגל, מייסד תנועת 'סחר הוגן ישראל' , "הפער הזה בין הכיף שהשוקולד מסמל עבורנו לבין הסבל הנורא שהוא גורם לאנשים רחוקים מאיתנו הוא בלתי נתפס".
אבל סוגיית הסחר ההוגן לא מסתכמת בזה ולפי נתוני הפורום הבינלאומי לזכויות עובדים, מחירי הקקאו לא עלו במשך עשרות שנים, זאת לעומת מחירי חטיפי השוקולד הנמכרים בחנויות שעלו משמעותית. כלומר - החקלאים כלל לא נהנים מרווחי התעשייה שממשיכה לשגשג על חשבונם. במקביל - עלויות המחיה של החקלאים עלו משמעותית והם לא מצליחים לשמור על איכות החיים שגם קודם לכן הייתה נמוכה. "עוני קיצוני לא מאפשר לחקלאים לשלוח את הילדים לבית הספר ולקבל השכלה וחינוך. לכן הצעד הראשון הוא לשלם להם שכר הולם" אומר פרוגל. תוסיפו לזה את הפגיעה הקשה של הקורונה בשוק העבודה ופתאום השוקולד הופך מריר יותר ויותר.
שוקולד ומשבר האקלים
בעיה נוספת בתעשיית הקקאו היא הפגיעה בסביבה והתרומה שלה למשבר האקלים. בכל שנה אנו צורכים מעל 7 מליון טון שוקולד מסביב לעולם. גידול עצי הקקאו המאסיבי בא על חשבון חלקים משמעותיים של יערות הגשם, הפקת השוקולד מובילה לפליטות גזי חממה רבים ותעשיית החלב – מרכיב מרכזי בחטיפי שוקולד רבים – מזהמת מאוד כשלעצמה. כל זה עוד לפני שדיברנו על עטיפות פלסטיק ונייר מפוארות שנזרקות במהרה אל הפח ומשם נקברות מתחת לאדמה במקרה הטוב או מוצאות את דרכן אל הים במקרה הרע.
הסיבה שגידול הקקאו מתרכז בעיקר באפריקה ודרום ומרכז אמריקה היא תנאי מזג האוויר המדויקים, בלחות שבקרבת קו המשווה. גם על כך משבר האקלים משפיע. התנאים השתנו, הטמפרטורות עלו ובשנים האחרונות גידול הקקאו והעבודה במטעים הפכו קשים יותר.
מה אפשר לעשות?
המצב הבעייתי של תעשיית השוקולד מצריך פתרון הוליסטי ורחב היקף שיטפל גם בתנאי העובדים ובשכר הולם, גם בהפסקת העסקת הילדים וגם בשמירה על גידול בר קיימא של היבול וצמצום פגיעה בסביבה לאורך כל שרשרת היצור - החל משתילת הזרעים ועד רכישת החטיף שעל המדף.
אז מה בכל זאת אנחנו יכולים לעשות כצרכנים? הנה חמישה טיפים שיאפשרו לכם להמשיך ליהנות משוקולד ללא נקיפות מצפון:
- העדיפו מוצרים בעלי תו תקן "סחר הוגן" - מדובר בתו תקן בינלאומי אשר מבטיח תנאי עובדים נאותים ברמות שונות, הגנה וביטחון לעובדים וכן צמצום פגיעה בסביבה. בתעשיית הקקאו קיים תו תקן נוסף שנקרא UTZ אשר מוודא גם הוא הפחתה של פגיעה בסביבה וייצור בר קיימא. דוגמאות למותגים עם תו סחר הוגן שניתן למצוא בארץ הם – מילקה, אוראו, vego, מוצרט, טוני'ס ואפילו גלידת בן & ג'ריס.
- לבחור בשוקולד "חלב" טבעוני או שוקולד מריר – כך נצמצם את הפגיעה הסביבתית שנגרמת על ידי תעשיית החלב, בייחוד בשל גידול פרות ומזון עבורן על חשבון שטחי טבע פראי.
- להעדיף עטיפות שוקולד משפחתיות וגדולות על פני חטיפים אישיים שארוזים כל אחד בנפרד על מנת לצמצם את כמות הפסולת שתזרק לפח.
- להעלות את המודעות, לכתוב על הנושא ברשתות החברתיות, לדבר עליו עם המשפחה והחברים ולעודד עוד ועוד אנשים להכיר בעוולות הכרוכות בכל ביס מתוק. כדאי גם לעקוב ולתמוך בפעילות של ארגונים כמו "סחר הוגן ישראל".
- לדרוש ממקבלי ההחלטות, חברי הכנסת והשרים להעמיק בנושא ולהתייחס אליו גם ברמת החקיקה.
אם קיימות וחיים פשוטים ללא פגיעה בסביבה ובחיות מעניינים אתכם - מוזמנים לבקר גם בערוץ היוטיוב ובאינסטוש שלי - rotem_kliger.