אלה אייבנדר שיתפה השבוע ברשת שהוא מעוניינת לקנות כלב תחש גזעי וחטפה מהגולשים. עוקביה הנרעשים של מתמודדת הריאליטי (הישרדות, המרוץ למיליון) האשימו אותה שהיא נותנת יד להתעללות ומממנת הרבעה, אחרים הטיחו בה כי מאות כלבי עמותות משוועים לאימוץ וחלקם אף מומתים לאחר שלא נמצא להם בית. הכל נכון, אבל האם אייבנדר אשמה בכל המחדלים? ויותר מזה, האם עשרות גולשים היו טורחים להתלונן על מימון הרבעה בפני סלב ששותה כוס חלב? האם מישהו היה מעיר לסלב שאוכל המבורגר על כך שהוא תומך בהתעללות?
במגזין האמריקאי The Atlantic התפרסם השבוע מאמר העוסק בשאלה מה בעצם ההבדל בין סנאי לחולדה. שניהם מכרסמים, יש ביניהם הרבה מאפיינים משותפים, ובכל זאת האחד נתפס בעינינו כחמוד ואילו השני כדוחה ומפיץ מחלות. ההסברים התייחסו למאפיינים חיצוניים כמו הזנב הפרוותי של הסנאי שמשווה לו מראה ידידותי יותר, או ההקשר בו אנחנו נתקלים בכל אחד מהיצורים – בשעות היום בפארקים או בשעות הלילה ברחובות העיר, וכן ביחסי הציבור להם זוכה כל אחד מהם בתרבות הפופולארית – בסרטים, בסיפורים ובסיקור התקשורתי.
ואכן, האופן בו אנחנו חושבים על בעלי חיים שונים ומתנהגים אליהם, הוא פעמים רבות תוצאה של ההקשר התרבותי בו אנו חיים. בתרבות האמריקאית סנאים הם חביבים וחולדות מעוררות ברבים חלחלה ופחד. בתרבויות אחרות, בחלק ממדינות אסיה למשל, חולדות בכלל נחשבות למעדן. באופן דומה, בישראל כלב נחשב לחברו הטוב של האדם, כלבים הם חיות בית נאמנות, חמודות וחסרות אונים ועל כן כל מחשבה על התעללות בהם נתפסת כמזעזעת ולא מוסרית. פרות לעומת זאת נתפסות בישראל כמקור למזון ולא יותר. במדינות אחרות המצב שונה – בהודו פרות הן קדושות, ובסין כלבים נחשבים למעדן.
התופעה הזו של יחס שונה לזנים שונים של בעלי חיים נקראת סוגנות (או מינאות על פי האקדמיה ללשון). הסוגנות מתייחסת להפליה או הבדלה מוסרית בין מינים שונים, בין בעלי חיים שונים, ובכלל זה גם בין בני אדם לבעלי חיים, כאשר מין אחד נתפס כנעלה על מין אחר. סוגנות מתקיימת בכל מקום, והיא גם בלתי נמנעת בעולם שבו יש מין אחד (בני אדם) עם יותר כוח, האינטרסים שלנו תמיד יקבלו עדיפות על פני אלו של מינים אחרים. העובדה הזו גרמה לנו מאז ומתמיד לנצל את בעלי החיים לצרכינו, אבל לאורך הזמן פיתחנו בתרבויות השונות גם סוגנות כלפי בעלי חיים ספציפיים. כך התפתחה התפיסה שניצול כלבים לצרכינו כמו למשל הרבעה של גזע ספציפי, היא לא מוסרית ולא מקובלת, בעוד אותה פרקטיקה בדיוק על פרות היא לגיטימית לחלוטין.
האם קניית כלב היא פעולה לא מוסרית? תלוי את מי שואלים. אחת התגובות שקיבלה אייבינדר ושיתפה בסטורי שלה טענה שכלב זה לא עוד בגד. אם תשאלו אותי, כמובן שאני נגד קניית כלב וחושבת שצריך לאמץ, בעיקר כי יש כבר כל כך הרבה כלבים שזקוקים לבית שחבל לממן תעשייה שתעודד ילודה של עוד כלבים, ממש כמו שאני מאמינה שעדיף לקנות בגדים מיד שנייה מאשר בגדים חדשים כי יש כבר מספיק בגדים בעולם (כדי להלביש את כולנו לעוד 50 שנה בערך) ואני לא אתן יד או אתרום את כספי לייצור של עוד בגדים.
ובכל זאת, אנשים רבים מעדיפים לגדל כלב גזעי מזן מסוים מכל מיני סיבות – יש כאלה שמעוניינים בכלב קטן במיוחד שמתאים לחיות בדירה, או בכלב שלא משיר שיערות, ויש כאלה, כמו אייבינדר כנראה, שסתם החליטו שגזע מסוים הוא חמוד במיוחד ומעוניינים דווקא בו.
בשנים האחרונות אמנם עלתה המודעות לבעייתיות שבקניית כלבים, אבל חשוב להגיד שלא מדובר בעניין לא חוקי. כן, ישנם בתי גידול הפועלים באופן פיראטי וללא פיקוח, בהם נעשית ההרבעה בדרכים לא מוסריות ופעמים רבות תוך התעללות והזנחה. בנוסף, במקרים רבים חוסר הגיוון הגנטי שנוצר מהרבעת כלבים גזעיים גורם למחלות אצל זנים מסוימים. משרד החקלאות אפילו ממליץ לאמץ כלבים מעמותות והסגרים עירוניים ולא לרכוש כלבים גזעיים, אך בפועל לא קיים בישראל איסור על מכירת כלבים.
אין לי ויכוח עם אלו הכועסים על אייבינדר, או על כל אדם אחר שבוחר לרכוש כלב, אני מסכימה איתם שלהעדיף כלב גזעי זו סוגנות, וזה לא הוגן כלפי הכלבים במכלאות שכל כך זקוקים לבית (למרות שבמקרה של אייבינדר היא הבהירה היטב שאין לה עניין לאמץ כלב אחר כך שזה לא בדיוק בא על חשבונם). אבל גם להעדיף כלב על פני פרה זו סוגנות. לעומת זאת, לגעור באדם שמממן הרבעה של כלבים, בזמן שרובנו שותים חלב פרה, שכדי "לייצר" אותו מרביעים פרות בכפייה ואז גם מפרידים אותן מהעגלים שלהן – זו כבר צביעות.
חושבים שזה לא הוגן ולא מוסרי להרביע בכפייה בעל חיים רק לצורך ההנאה האישית שלנו? אני איתכם במאה אחוז. אז בואו נתחיל להעיר לכל סלב שמעלה לסטורי כוס קפה או קערת קורנפלקס עם חלב על כך שהוא מממן הרבעה כפויה – יותר נכון הזרעה במקרה של הפרות. חושבים שאין שום הצדקה לשלם על התעללות בבעלי חיים? צודקים, אז בואו נפסיק להיתמם. כל מי שרואה ומבין כמה אכזרית יכולה להיות תעשיית הכלבים הגזעיים אמור להבין שתעשיית המזון מן החי פועלת בפרקטיקות דומות וגם גרועות יותר. אם אנחנו מצפים מסלבריטאי ארצנו שלא יממנו רצח והתעללות, אולי כדאי שנתחיל בלא לממן אותה בעצמנו? כן, גם כשמדובר בחלב, בביצים, בשניצל או בהמבורגר שלנו, ולא רק כשמדובר בכלבי תחש.