כשהייתי בגן לימדו אותנו לשיר "חבל על כל טיפה" והעבירו לנו תכנים על חסכון במים. כשקצת גדלתי, אני זוכרת תקופה בה פמפמו קמפיינים טלוויזיוניים מפחידים על כך ש"ישראל מתייבשת". החסכון במים תמיד היה במודעות בישראל, והשמירה על הכנרת ומפלסה היא כמעט קדושה. גם בעולם, ב-30 השנים האחרונות מציינים בכל 22 במרץ את יום המים הבינלאומי, יום שנקבע על ידי האו"ם במטרה לדון בסוגיות מים ולהעלות מודעות לחשיבותם ולחשיבות החסכון בהם. אבל האם עדיין צריך לחסוך במים?

לפני שבועיים ביליתי סופ"ש בכנרת. אמנם אני לא מומחית אבל הימה נראתה לי די מלאה, וגם הגשם ירד כמעט בלי הפסקה לאורך כל סוף השבוע. ובכלל, הנה אנחנו כבר עוברים לשעון קיץ והגשם עוד יורד, אז מה הדרמה

מפלס הכנרת הוא כבר לא דאגה מיידית ומוחשית. אם לדייק, נכון לכתיבת שורות אלה חסרים רק 0.6 מ' לקו האדום העליון והמפלס גבוה ב-3.6 מ' מהקו האדום התחתון. וגם אם מפלס הכנרת ירד שוב, ישראל כבר מזמן מתבססת במידה רבה על שאיבת מי תהום, וכמובן על מתקני ההתפלה שמספקים כ-70% מצריכת המים הביתית.

אז האם בכל זאת עדיין צריך לדאוג ממשבר מים? האם עדיין צריך להקפיד ולחסוך? התשובה היא כן. נתחיל מזה שלמרות יעילותם, מתקני ההתפלה תופסים שטח רב ולהפעלתם נדרשת לא מעט אנרגיה - כזו שגם מלווה בפליטות מזהמות. הסתמכות רק עליהם ובזבוז ללא חשבון, יובילו אותנו מהר מאוד לצורך להקים מתקנים נוספים, וזה גם יעלה למדינה ביוקר וגם לא אקולוגי. אבל גם זו לא הצרה העיקרית.

ישראל מתייבשת (צילום: צילום מסך מתוך youtube)
קמפיינים לחסכון במים תמיד היו חלק מהנוף כאן | צילום: צילום מסך מתוך youtube

העובדה הפשוטה והקלישאתית היא שבלי מים אין חיים, וזה הרבה יותר גדול מ"רק" המים שאנחנו שותים, או ממקלחת ושטיפת כלים. המים דרושים לכל דבר שאנחנו מייצרים ומעורבים בכל תהליך תעשייתי מחולצה ועד המבורגר (עוד נחזור לשני אלה), והם כמובן נחוצים להשקיה חקלאית. בלי מים אין גידולים חקלאיים ואין מזון.

משבר האקלים וההתחממות הגלובלית שמתרחשים כבר היום - לא באיזה עתיד רחוק ולא נראה לעין - מביאים איתם שינויי אקלים רבים, ביניהם גם גלי חום קיצוניים, שריפות ובצורות. החוקרים מדברים על תקופת ארוכות ללא גשם, על צמצום זרימת המים לאגמים ועל התייבשות מקורות מים, זאת לצד תחזיות למזג אוויר שיהפוך מדברי יותר, גם כאן באזור הים התיכון, וטמפרטורות גבוהות שיביאו איתן קושי בגידול המזון. כך למשל נמצא במחקר אחד, כי גידולים חקלאיים בסיסיים ופופולריים באזור כמו ענבים, חיטה ותירס יזדקקו ל-16-10 אחוז יותר מים – וזאת במקביל להידלדלות מקורות המים באזור. כבר היום כ-50 אחוז מהמים בישראל הולכים לחקלאות, ועם פחות גשמים בעתיד אפשר לשער שהביקוש למים רק יעלה.

וזו לא בעיה רק של ישראל כמובן, משבר המים הוא כלל עולמי, ובעוד ישראל מחזיקה במגוון טכנולוגיות מים שעזרו לנו להתמודד לאורך כל השנים (למרות העובדה הפשוטה שאנחנו צורכים יותר מים מתוקים ממה שיש לנו), ישנם אזורים בעולם שכבר היום סובלים ממחסור במים, מבצורות או מזיהום מקורות מים. האמת היא שיש כאן מעין מעגל שבו בזבוז המשאבים גורם לעלייה בטמפרטורה העולמית ומחריף את משבר האקלים, אך ככל שזה מחריף עולה גם הצורך שלנו במשאבים ובמיוחד בפתרונות מים.

מים ל-10 שנים בג'ינס אחד

בשל כל הסיבות הללו, חיסכון במים (ובעצם בכל משאב טבעי) הוא עדיין רלוונטי, ואולי נחוץ מאי פעם. אבל אני לא מדברת רק על החסכון הביתי, זה שלמדנו עליו בגן: לסגור את הברז כשמצחצחים, להתקין חסכמים, להתקלח 2 דקות פחות. כולן פעולות טובות וחשובות וכן, צריך להמשיך לחנך את הילדים שלנו לנהוג בחסכנות - עם המים, עם החשמל, עם מזון שנזרק לשווא. אבל יש עוד דברים שכולנו יכולים לעשות וההשפעה שלהם על משק המים העולמי יכולה להיות עצומה.  

הקפדה יתרה על חסכון במים בשימוש הביתי יכולה להביא לחסכון של כמה עשרות ליטר ליום. זה משמעותי, הן ברמת הביקוש והן לחשבון המים שלנו, אבל הדרך האמיתית להשפיע על האופן בו מנוצלים המים בעולם עוברת בהרגלי הצריכה שלנו. כן כן, במקרה או שלא, שתיים מהתעשיות הכי בזבזניות במים הן גם שתיים מהתעשיות הכי מזהמות: תעשיית הבשר ותעשיית האופנה.

ניקח לדוגמה המבורגר. לייצור קציצת בשר בקר אחת נדרשים (משלב גידול הפרות ועד הצלחת שלכם) כ- 2,000 ליטרים של מים! כן, המבורגר אחד שווה מי שתייה של כאלף ימים, וזה עוד לפני שהוספנו למשוואה את השטחים הנדרשים לגידול הבקר, את בירוא היערות עבורם, ואת המזון לבקר שיכל במקום זה להאכיל בני אדם באופן ישיר.

המבורגר עם צ'יפס על שולחן שחור (צילום: Drozhzhina Elena, ShutterStock)
לייצור המבורגר בקר אחד נדרשים כ-2,000 ליטר של מים | צילום: Drozhzhina Elena, ShutterStock

גם בתעשיית האופנה, שם נדרשים מים לגידול הכותנה, לצביעת הבדים ולתהליכים נוספים, המצב דומה: ייצור חולצת טי פשוטה דורש כ-2,700 ליטר של מים, וכדי לייצר זוג אחד בלבד של מכנסי ג'ינס נדרשים כ-7,500 ליטרים של מים – כמות מים שאדם ממוצע ישתה ב-10 שנים. וכמובן שגם כאן נוספים נזקים סביבתיים אחרים כמו זיהום מקורות מים בכימיקלים, וייצור פסולת בכמויות שקשה לתפוס בכלל.

בשורה התחתונה - להתקין חסכמים, לבחור תכנית אקולוגית במכונת הכביסה ולהעדיף מדיח על שטיפה ידנית זה נחמד, וזה יחסוך כמה עשרות ליטרים ואולי גם כמה שקלים בחשבון המים שלכם. אבל כל עוד אנחנו ממשיכים לצרוך באופן יומיומי מזון מן החי ואופנה מהירה, כל עוד אנחנו ממשיכים לתמוך בכספנו בתעשיות האלו שלמעשה מכלות את המשאבים ומזהמות את הבית שלנו לאט ובהתמדה, זה לא שווה הרבה. חיסכון במים הוא חשוב, כי בלי מים אין חיים, אבל אם אתם רוצים לחסוך באמת, תתחילו לבדוק על מה אתם מוציאים את הכסף שלכם.