בשבוע שעבר הרשת סערה בעקבות טיקטוקרית בריטית ששיתפה את עוקביה כי היא מתכוונת לגדל את בתה התינוקת כטבעונית. האם הצעירה הותקפה על ידי מגיבים שהאשימו אותה בכפייה, מיהרו לפסוק כי מדובר בחוסר אחריות, ואף הציעו לדווח עליה לרשויות ולקחת ממנה את הילדה. הסיפור הסלים כשבסיקור המקרה בסקיי ניוז אמר המגיש: "אם את רוצה להיות טבעונית זה העסק שלך, אבל אם את כל כך דפוקה בראש שאת כופה טבעונות על התינוקת שלך, זו התעללות טהורה בילדים".
זו אגב הזדמנות טובה לציין שהתינוקת רק בת כמה חודשים ועדיין יונקת, וגם שתזונאים ומומחי תזונה רבים מאשרים היום כי תזונה מן הצומח יכולה להתאים לכל שלבי החיים. גם האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה - ארגון התזונאים הגדול בארה"ב, הצהיר כי תפריט טבעוני מאוזן מתאים ובריא לכל גיל, כולל תינוקות, ילדים, נשים בהריון ומבוגרים.
מאוזן, זו כנראה מילת המפתח. ועדיין, שאלות על תזונת הילד עולות בכל פעם שאושיית רשת טבעונית, או סתם קולגה טבעונית במשרד, מבשרת על לידה קרבה. גם אני, עוד הרבה לפני שבכלל חשבתי להביא ילדים, נשאלתי לא פעם על ידי קרובים ורחוקים אם אני מתכננת לגדל את ילדיי כטבעונים. האמת היא שהסקרנות ברורה. טבעונות היא עדיין תופעה די חדשה, אין הרבה אנשים בוגרים שגדלו כטבעונים מלידה, רובנו ביצענו בחירה מודעת להוציא מהתפריט את המזון מן החי בגיל די מאוחר. נוסיף לזה את החטטנות הכללית שמאפיינת כל כך ישראלים - אבל מסתבר שלא רק - כולם חושבים שהם יודעים מה נכון לעשות בכל הנוגע לגידול ילדים, החל ממתי להרות וכמה ילדים לעשות וכלה באיך להאכיל אותם ולהלביש אותם. הרשת כמובן רק החמירה את התופעה.
@tasjrose Reply to @marzvspp I want her to make her own choices #somethingaboutyou #veganbaby #BabyOak #mumtok #babiesoftiktok #momtok #mumsoftiktok #vegan ♬ original sound - xxbridge
ובכל זאת, אף אחד לא יעלה על דעתו לשאול הורה 'אוכל כל' האם הוא מתכוון להאכיל את ילדיו בבשר, חלב או ביצים, הרי זו היא הבחירה 'הטבעית'. כנראה שאף אחד גם לא יבקר אותו על כך, הרי זו הנורמה. אבל מה בעצם ההבדל? לילדים צעירים לא ניתן שום חופש בחירה וזו עובדה – אנחנו לא שואלים אותם אם לגדל אותם כחילונים או דתיים, בעיר או בכפר, וגם לא אם הם מעוניינים לחיות כאוכלי כל או כטבעונים – אנחנו מגדלים אותם בצלמנו בהתאם להשקפת עולמנו ולתנאים שעומדים לרשותנו. וכמו שאמרה גם אותה אמא צעירה בטיקטוק: "התינוקת מטופלת היטב, מאושרת ובריאה וזה כל מה שחשוב". כמו כל אדם אחר, כשתגדל, הילדה הזו תוכל לבצע את הבחירות שלה; אבל עד אז, וכל עוד היא מקבלת כל מה שהיא צריכה מבחינה תזונתית, אין מקום לביקורת על אמא שלה.
תפסיקו לשקר לילדים שלכם
מהצד השני של המתרס, נתקלתי השבוע בסרטון של ילד, שדווקא גדל כנראה כאוכל כל, אך כשהוא מבין שהדגים שאימו עומדת להכין לו היו אמורים לשחות בים, הוא פורץ בבכי. זה לא סרטון יוצא דופן, ברשת רצים עשרות סרטונים של ילדים קטנים יותר או פחות, שמגלים שהאוכל שהם רגילים לאכול היה פעם יצור חי ומביעים חמלה יוצאת דופן. זה תמיד מרגש ושובר את הלב לראות ילד בוכה כי הוא לא רוצה לאכול פרה, תרנגולת או דג; זה תמיד מפתיע כמה חמלה, אמפתיה, ותבונה יש לילדים בגיל כל כך צעיר. אבל מכאן, השאלה היא מה יעשו עם זה ההורים ואיך יגיבו לסיטואציה.
בסרטון השובה ושובר הלב הזה, מסביר הילד לאימו בדמעות מדוע אינו רוצה לאכול את הדגים, הנמצאים לפניו על השולחן באריזת פלסטיק – "אני מתגעגע אליהם שיהיו בים" הוא מסביר ומוסיף "בא לי שהם ישחו בים" ואף מצהיר שאף אחד לא יאכל אותם. בתגובה לכך האמא (שגם מצלמת את כל הסיטואציה) עונה לו כי "זה דג של אוכל, לא דג של ים", וזו הנקודה שאני רוצה להתעכב עליה, כי גם הילד בסרטון, אולי בן 6 או 7 מבין שהאמא מחרטטת אותו ומשיב לה "זה כן דג של ים, הם חיים בים". ילדים הם הרבה יותר חכמים ממה שנדמה לנו, הם מבינים, חושבים ומסיקים מסקנות, ובניגוד למבוגרים – הם עוד לא שבויים בקונספציות ועוד לא הפנימו את הנורמות שלנו (לחלקנו לפחות) נראות טבעיות.
אני לא במקום של להגיד לאף אחד איך לגדל את ילדיו, וכל עוד הם בטוחים ובריאים, כל אחד רשאי לעשות זאת כראות עיניו. אבל אם אנחנו מדברים על כפייה ועל חופש בחירה, המינימום שאפשר לעשות זה להפסיק לשקר להם כל הזמן. ילדים הם לא טיפשים, ואם אנחנו באמת מתנגדים לכפייה הבחירה התזונתית של ההורים עליהם, הדרך היחידה לעשות זאת היא להיות כנים איתם. ספרו להם מאיפה מגיע האוכל שהם אוכלים, תענו להם בכנות כשהם שואלים במקום להמציא להם סיפורים, ותנו להם לעשות את הבחירה.