אני עדיין רק באמצע המסע שלי לחיים בני קיימא ואקולוגיים יותר, אולי בעצם אני רק בתחילתו. ובכל זאת, עוד שנה לועזית הגיעה לסיומה, אז לכבוד הפרידה מ- 2021, עצרתי רגע להסתכל אחורה על השנה שחלפה ולבדוק מה למדתי במסע שלי השנה. הנה 21 דברים שאני לוקחת איתי הלאה:

  1. כל בחירה היא משמעותית – זה אולי נשמע כמו קלישאת הקלישאות, אבל זה נכון. מהמזון שאנחנו אוכלים, דרך שטיפת הכלים ועד האופן בו אנחנו מתניידים בעולם – לכל בחירה שאנחנו עושים יש השפעה, ובכל פעולה יש לנו יכולת לבחור קצת אחרת. היום-יום שלי מלא בבחירות קטנות, ואני משתדלת לא לפעול על אוטומט אלא מתוך מחשבה ומודעות להשלכות של הבחירה שלי.
  2. לא יקרה כלום אם לא אקנה מתנה לחג – מכירים 'לא נעים'? שחררתי אותו, אני לא עושה יותר דברים כי צריך וכי לא נעים וכי 'מה יגידו', וזה כולל לשחרר מנהגים שלא משרתים אותי או את הסובבים אותי ובעיקר עושים נזק לסביבה. כי אפשר להראות למישהו הערכה גם בדרכים פחות מזהמות.
  3. לא לחפוף כל יום זה ממש סבבה – כן, הייתי פעם באובססיית ניקיון וחפפתי כל יום. ההתעניינות שלי באורח חיים ידידותי יותר לסביבה לא רק גרמה לי לעבור לתכשירי היגיינה טבעיים יותר, אלא גם להפחית משמעותית את תדירות החפיפה. השיער שלי מודה לי.
  4. אני לא צריכה בגדים חדשים – בקניית בגדים יש ריגוש שקשה להסביר, אין פלא שזה ממכר. מה שפחות מרגש זה הארון שלי שמתפוצץ מבגדים שאני לא לובשת, ובעיקר  – הנזקים העצומים של תעשיית האופנה המהירה, לסביבה ולעובדים בה, שנחשפתי אליהם לעומק השנה. אז לא, אני לא צריכה עוד בגדים, בטח לא חדשים. אפשר להחליף, לשאול מחברות ובנות משפחה, ואם ממש בא לי להתחדש אני רוכשת ביד שנייה.
  5. יש בעולם מספיק בגדים לעוד 50 שנה – באותו עניין, זה אולי אחד הנתונים הכי מטורפים שנחשפתי אליהם השנה: גם אם מחר בבוקר יפסיקו כל החברות בעולם לייצר בגדים לחלוטין, כבר יש לנו על הכדור מספיק בגדים בשביל להלביש את כל אוכלוסיית העולם ב-50 השנים הבאות. מטורף, כבר אמרתי?
  6. טייק אוואי זה אובר רייטד – איזה כיף זה להזמין אוכל? במקום לבשל ולנקות כלים ולהשקיע זמן פשוט מקליקים בטלפון והאוכל מגיע עד פתח הבית. אז קודם כל, בואו נגיד את האמת – טייק אוואי/משלוח זה תמיד פחות כיף וטעים מלאכול במסעדה עצמה: האוכל תמיד קר, המנות תמיד קטנות יותר, הרטבים בצד, המנות מפורקות או שהכל מעוך. בקיצור, באסה. יודעים מה עוד יותר באסה? כמות הכלים החד פעמיים שאנחנו זורקים בשנייה שסיימנו לאכול. זה פשוט לא שווה את זה.
  7. לבשל בכמויות שפויות – אז כן, לבשל בבית זה סביבתי יותר (ובדרך כלל גם בריא וטעים יותר), אבל אחרי שגיליתי שישראל נמצאת במקום השני ב-OECD באובדן מזון, הבנתי שאני חלק מהבעיה ושהגיע הזמן ללמוד לבשל בכמות ראויה לשני אנשים ולא למשפחה מרובת ילדים, כי באמת חבל על כל השאריות שנזרקות.
    סט רב פעמי (צילום:  Elena Fedorina, shutterstock)
    אם לא הייתם צריכים קשית חד פעמית, אתם לא צריכים רב פעמית | צילום: Elena Fedorina, shutterstock
  8. אינסטגרם לא חייב להיות שטחי – מצאתי ברשת החברתית הפופולרית קהילה ירוקה מהממת, שחיה, נושמת ומייצרת תוכן סביב איך להפוך את העולם למקום טוב יותר. אפילו יצרתי כמה חברויות מבוססות אידיאולוגיה שחצו את גבולות המסכים אל החיים האמיתיים.
  9. לא כל מה שרב פעמי הוא גם אקולוגי יותר – קיימות ואקולוגיה הפכו השנה לטרנד, כל חברה רוצה להראות כמה היא ידידותית לסביבה וכל מוצר מקבל פתאום גרסה רב פעמית ואקולוגית. בהרבה מקרים זה מבורך, אבל לפעמים מדובר בלא יותר מגרין-ווש ("התיירקקות" אם תרצו). כלל האצבע - הסתדרתם בלי הגרסה החד־פעמית או המזהמת? כנראה שגם הרב־פעמית או ה'אקולוגית' מיותרת.
  10. אפס פסולת זה אידיאל לא מציאותי – לחיות זה מזהם. הנה אמרתי את זה, אי אפשר לחיות על הכוכב הזה ולעזוב אותו מבלי לייצר שום זיהום או זבל, זה הטבע שלנו וזו המציאות שלנו. אפשר לעשות השתדלות ענקית, ועדיין – גם האנשים הירוקים ביותר משאירים טביעת רגל אקולוגית כלשהי.
  11. מחזור זה אחלה כמוצא אחרון – בהינתן שלחיות באפס פסולת זה לא אפשרי וכולנו מייצרים פסולת ברמה כלשהי, השאלה הבאה היא מה עושים איתה. אחרי שניסינו לצמצם, מצאנו שימושים חוזרים, תיקנו, מחדשנו והעברנו הלאה – כנראה שעדיין יש כמה דברים שפשוט אין לנו מה לעשות איתם מלבד לזרוק אותם, ובמקרה הזה מחזור הוא כמובן פתרון שעדיף על הטמנה או שריפה.
    גרטה טונברג (צילום: Pablo Blazquez Dominguez/Stringer)
    גרטה כבר ממש לא לבד | צילום: Pablo Blazquez Dominguez/Stringer
  12. שינויים לא קורים ביום אחד – אז קיבלתי החלטה לחיות ירוק יותר, זה ממש לא אומר שהצלחתי לשנות את חיי בין לילה. חיים מקיימים הם תהליך, ולפעמים זה מתסכל כשלא מצליחים הכל, ואפילו מעורר רגשות אשמה ותחושה שנכשלתי, אבל היי, גם את רומא לא בנו ביום אחד.
  13. אני לא לבד – תחושות האשמה העצמית והפחד התהומי ממשבר האקלים ליוו אותי בתחילת המסע הזה. עם הזמן למדתי שחרדת אקלים היא ממש לא בלעדית לי. כמה הקלה יש בזה.
  14. לאנשים אכפת יותר ממה שחשבתי – 2021 לימדה אותי כמה אנשים בארץ ובעולם שותפים לתחושות שלי, לכמה אנשים אכפת וכמה השתדלות הם עושים כדי לשנות הרגלים ולשנות את המציאות. כן, גם אם מדובר בצעדים קטנים.
  15. לאנשים לא אכפת מספיק – על כל בן אדם שפגשתי ואכפת לו, כנראה שיש לפחות אחד שלא. שמות גדולים כמו 'משבר אקלים' ו-'התחממות גלובלית' כנראה גורמים לאנשים להרגיש שהבעיה רחוקה מהם ולפתח אדישות. מספיק סיבוב קטן בים או בשמורת טבע כדי לראות את ערמות הזבל שאנחנו מייצרים, ולהתבאס על זה שלאנשים עדיין לא אכפת מספיק.
  16. אנחנו לגמרי בכיוון הנכון – אוקיי, יש אדישות, יש בורות, אבל יש גם המון תקווה. 2021 היתה השנה שבה כמעט כל חברה בעולם הבינה שהיא חייבת לקחת אחריות והציבה לעצמה יעדים לאיפוס פליטות הפחמן או נקטה צעדים ירוקים. זו השנה בה הממשלה בישראל סוף סוף החלה להתייחס למשבר האקלים ולבעיות הסביבתיות ולנסות לייצר פתרונות, זו השנה בה כמה מהאנשים המפורסמים ביותר בעולם פעלו למען הסביבה, השקיעו במיזמים בני קיימא ועוררו השראה בקהל שלהם, והשנה בה אלפים בישראל ומאות אלפים בעולם יצאו לרחובות בדרישה לנקיטת פעולה משמעותית מול שינויי האקלים.
  17. יש סיבה להתגאות בנוער – השנה נחשפתי לבני הנוער בארץ ובעולם שמשקיעים את כל מרצם במאבק למען העתיד שלהם. זה עצוב שזה עליהם, אבל זה גם כל כך מעורר השראה לראות בני נוער בני זמננו בעלי ערכים, שיודעים לעמוד על שלהם ולדרוש את מה שמגיע להם, וזו בעיניי סיבה לגאווה.
    רומי בן צבי - חרדת אקלים (צילום: צילום עצמי)
    אני רק באמצע המסע, ויש לי עוד כל כך הרבה ללמוד | צילום: צילום עצמי
  18. החיים מורכבים – לחיים מקיימים אין חוקים, אין כאן שחור ולבן, ובתוך המורכבות הזו כל אחד עושה את הכי טוב שהוא יכול, לוקח על עצמו מה שהוא מסוגל ומה שמתאים לנסיבות חייו. אין דרך אחת נכונה לחיות חיים בני קיימא וזה ממש בסדר.
  19. יש לי פריבילגיה שאין לכולם – לא לכולם יש את הפנאי לעסוק באופן יומיומי בהשפעה שלהם על הסביבה, לא לכולם יש את הידע שרכשתי בשנה החולפת ולא לכולם יש את הפריבילגיה להילחם על העתיד – יש כאלה ששקועים במאבקים האישיים שלהם, וזה לא הופך אותי לטובה יותר זה רק דורש ממני לעשות יותר, גם בשבילם.
  20. פעולה אישית זה לא מספיק – לבחירות האישיות שלנו יש השפעה עצומה, אבל עם הזמן הבנתי  שכדי שדברים באמת יקרו חייבים פעולה רחבה. זה יכול להתחיל מלמטה אבל זה חייב להמשיך גם בדרגים הגבוהים, בחברות ובתאגידים ובמדיניות ששמה את הסביבה בראש סדר העדיפויות.
  21. אני לא עושה את זה בשביל כדור הארץ – כדור הארץ היה פה לפנינו ויהיה פה אחרינו, הבחירה שלי בחיים מקיימים היא לא בשביל לשמור על הכדור, אני לא עושה את זה 'למען הסביבה'. אם בני האדם יכחדו הסביבה כנראה תשתקם, אני עושה את זה כדי שנמשיך להתקיים, כדי שלי, למשפחתי ולכולנו יהיו חיים טובים ובטוחים גם בעתיד.

ואחד לשנה הבאה: יש לי עוד מלא מה ללמוד – אני רק באמצע המסע, אולי אפילו ממש בהתחלה. למרות כל מה שלמדתי השנה, כל מה שעשיתי וכמה שהשתפרתי, אני עדיין לומדת בכל יום משהו חדש – על הסביבה, על החיים ועל עצמי, ויש לי עוד כל כך הרבה הרגלים לשנות. 2022 ללא ספק הולכת להיות שנה ירוקה יותר.