אחרי קיץ שובר שיאים, נראה שבכל העולם מבינים שמשבר האקלים כבר כאן ושאין ברירה אלא להתמודד איתו ולפעול לבלימת התחממות נוספת. בארה"ב למשל, עבר חוק שמקצה מאות מיליארדים לטיפול במשבר האקלים, בקנדה ובהודו אסרו שימוש בפלסטיק, וגם במדינות אירופה השונות נוקטים מגוון צעדים להתמודדות עם שינויי האקלים ועם משבר האנרגיה.

גם בישראל נדמה בשנתיים האחרונות שאנחנו סוף סוף בכיוון הנכון: אחרי שנים בהן הממשלה לא עשתה כלום בנושא, עמד ראש הממשלה הקודם נפתלי בנט על במת ועידת האקלים והתחייב ליעדים לצמצום פליטות גזי החממה בישראל; גם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג קידמה חוקים כמו הרחבת חוק הפיקדון והמס על הכלים החד פעמיים, ולראשונה אושר בממשלה חוק אקלים.

הממשלה הנוכחית, "ממשלת השינוי", הייתה כנראה אחת הממשלות הכי סביבתיות שהיו בישראל, ובכנסת ה-24 קודמו נושאים שהיו תקועים במשך שנים ועברו לא מעט חוקים סביבתיים. זו לא הייתה ממשלה מושלמת, זה לא שהייתה פה התקדמות יוצאת דופן. גם חוק האקלים שאושר לוקה בחסר וזקוק למקצה שיפורים, ויש עוד המון עבודה לעשות. אבל זו הייתה התחלה. ועכשיו? עכשיו נראה שלא הולך להיות המשך. הבחירות הקרבות כנראה ייקחו אותנו אחורה בכל הנוגע לאקלים, סביבה וזכויות בעלי חיים.

עם ההודעה על פיזור הכנסת ועל בחירות נוספות הודיעה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג שהיא לוקחת הפסקה מהחיים הפוליטיים ולא תתמודד בבחירות הבאות, והיא לא הפוליטיקאית הסביבתית היחידה שלא תהיה חלק מהכנסת הבאה. גם חבר הכנסת פרופסור אלון טל, שקידם בתקופת כהונתו עשרות חוקים בנושאי סביבה, חברה וזכויות בעלי חיים, כנראה לא יכנס לכנסת ה-25.

טל שהיה במקום ה-11 ברשימת 'כחול לבן' ונכנס לכנסת בזכות החוק הנורווגי, נדחק החוצה בעקבות החיבור עם 'תקווה חדשה' ומשובץ כעת במקום ה-24 והלא ריאלי ברשימת 'המחנה הממלכתי'. גם מחאת ארגוני הסביבה ששיגרו לבני גנץ מכתבים ועצומות בניסיון לשנות את ההחלטה ולהציב את חבר הכנסת המצטיין בעשירייה הראשונה לא עזרו, וזה אולי מספר יותר מהכל את הסיפור של הבחירות הקרובות.

גנץ העדיף שורה של גנרלים בצמרת, כנראה כדי לחזק את התדמית הביטחוניסטית גם ככה שלו, וזה לא רק הוא. בסבב הבחירות החמישי תוך 3 שנים, כמו בקודמיו, השאלה המרכזית היא ביבי או לא ביבי, וכמעט כל דבר אחר נדחק לשוליים. הנושאים שבכל זאת מקבלים זרקור הם כמובן הביטחון, וכן יוקר המחיה שמטריד את כולנו בימים אלו. אלא שנראה שלפוליטיקאים וגם לציבור קל מאוד לשכוח ששני הנושאים האלו קשורים באופן ישיר למשבר האקלים, ושאם למדינת ישראל לא תהיה תכנית ברורה להתמודדות - הביטחון, הבריאות והרווחה של כולנו בסכנה.

אלון טל ותמר זנדברג, כבר לא יהיו בכנסת הבאה (צילום: נועם מושקוביץ, קאתי בר שני)
הפוליטיקאים הסביבתיים לא יהיו בכנסת הבאה | צילום: נועם מושקוביץ, קאתי בר שני

בימים אלו מתקיימת מחאת פעילי אקלים מול משרדי ראש הממשלה ודורשים מלפיד להתייחס באופן ברור לנושא, להכריז על מצב חירום ולפרט מה הם הצעדים שהממשלה הולכת לנקוט על מנת להתמודד עם המשבר. כבר כמה ימים ש-5 מהפעילים שובתים רעב, ובינתיים שני הפוליטיקאים היחידים שהגיעו לבקר אותם, לשוחח ולתמוך במחאה הם השניים שלא נראה בכנסת הבאה - השרה זנדברג והח"כ טל. ראש הממשלה מצידו, טרם התייחס למחאה שמופנית בעיקר כלפיו.

אפשר וצריך לבוא בטענות לפוליטיקאים, אבל צריך גם לזכור שהם עושים את מה שהם מאמינים שיעזור להם להיבחר ומדברים על מה שהם חושבים שמעניין את העם. ולכן זה גם עלינו להראות להם אחרת, לדרוש מהם להתייחס לנושאים שהכי חשובים לנו. אם אנחנו רוצים למנוע מהבחירות הקרובות להחזיר אותנו אחורה בכל הקשור לנושאי הסביבה והאקלים, אנחנו חייבים לדרוש מהם תשובות ובעיקר מעשים. אנחנו חייבים לדבר על זה, לשתף, לפנות באופן אישי לפוליטיקאים - בהודעות ומכתבים וחוגי בית, להעלות את הנושא לשיח הציבורי ברשתות החברתיות ובשיחות הסלון, ולהצהיר שלא נצביע למפלגה שלא תתייחס לנושא הכי בוער, כי העתיד שלנו תלוי בזה.