גדלתי בבית שבו אף פעם לא חסר אוכל, להפך – תמיד יש ובשפע. לא משנה כמה המצב הכלכלי דחק, אמא וסבתא אף פעם לא נתנו לנו להרגיש את זה, בטח לא במקרר או בצלחת. מאז ומתמיד הגישה בקניות ובארוחות היא "שלא יחסר" – עדיף שיהיה יותר מדי מאשר שחלילה לא יספיק ומישהו יצא רעב. הגישה הקצת גלותית הזו דבקה גם בי, ועד היום תמיד תמצאו אצלי קרטון חלב (שיבולת שועל) אקסטרה במקרר, ומזווה מלא במצרכים יבשים בהיכון לכל מתכון שלא יבוא.

עם הזמן, הבחנתי שגישת השפע לא מאפיינת רק את הבית שלי – כמעט בכל ארוחה שבה אני מתארחת יש על השולחן הרבה יותר אוכל ממה שהסועדים יצליחו לאכול. במקרה הטוב האוכל נארז בקופסאות ויאכל בימים הבאים, במקרה הרע הוא ימצא את דרכו לפח.

כשזה מגיע לתקופת החגים, אנחנו בכלל מאבדים את זה, וכל ארוחה הופכת לארוחה של 12 מנות עם לפחות 4 עיקריות, 3 סלטים, 5 תוספות ושלא נתחיל בכלל לדבר על הקינוחים. בסופו של דבר, כולם יוצאים מארוחות החג האלו מפוצצים אחרי שבסך הכל ניסו לטעום קצת מכל דבר, אבל כמות האוכל שנשארה יכולה להספיק להאכיל את כל האורחים עוד פעמיים (לפחות), ומחר כבר יש ארוחה נוספת במקום אחר.

בזבוז מזון הוא תופעה נפוצה בכל העולם. היא מתחילה כבר בתהליך הייצור והשיווק: ירקות ופירות טובים למאכל שלא מגיעים למדפים רק כי הם לא נראים מספיק אטרקטיביים, ומוצרים שמוסרים מן המדפים ומושלכים להטמנה רק כי תאריך התוקף שהוטבע עליהם מתקרב, למרות שברוב המקרים הם יהיו ראויים למאכל גם ימים, שבועות ולפעמים אפילו חודשים אחר כך; וזה ממשיך בהרגלי הקניות שלנו: כמוני, רבים מעדיפים שיהיה עודף מאשר שיחסר משהו, ואם מציעים לנו מבצעים בוודאי שננצל אותם כדי לאגור שפע של מצרכים במקרר ובמזווה. אלא שהרבה מן האוכל שאנחנו אוגרים מוצא את עצמו בסוף בפח.

ירקות בפח - בזבוז מזון (צילום: joerngebhardt68, shutterstock)
ירקות ופירות טובים למאכל שנזרקים לפח | צילום: joerngebhardt68, shutterstock

ישראל נמצאת במקום השני בבזבוז מזון מבין מדינות ה-OECD. על פי דו"ח אבדן מזון והצלת מזון בישראל לשנת 2019 של לקט ישראל,  כ-2.5 מיליון טון מזון, שהם 35 אחוז מייצור המזון המקומי, הולכים לאיבוד בישראל בכל שנה. בעוד 20 אחוז מאובדן המזון קורה עוד בשלבי הייצור, 80 אחוז מהמזון שנזרק הוא כתוצאה מאובדן מזון בצריכה. לכמות המטורפת הזו יש כמובן מחיר כלכלי: על פי הדו"ח העלות הישירה של אובדן המזון למשק היא 20.3 מיליארד ש"ח בשנה, בערך 670 שקלים בחודש למשק בית. אבל המחיר הכלכלי הוא לא המחיר היחיד שאנחנו משלמים על בזבוז המזון, יש לכך גם השפעה סביבתית רחבה.

בייצור המזון נעשה שימוש במשאבים רבים – החל משטחי הקרקע והמים הנדרשים לגידולים חקלאים, דרך שימוש בדשנים וכימיקלים, שימוש באנרגיה במפעלי הייצור, ועד האריזה והשינוע של המזון. רבים מהמשאבים האלו אינם מתחדשים והשימוש בהם מהווה בעצמו פגיעה בסביבה, כאשר תהליך ייצור המזון עצמו אחראי לכחמישית מכלל פליטות גזי החממה בעולם. כשאנחנו משתמשים במזון הזה, אפשר לטעון שכל המשאבים שהושקעו בו שווים את זה, אבל כאשר המזון הולך לפח, גם כל המשאבים היקרים שהושקעו בו לאורך כל שלבי הייצור מתבזבזים לשווא. וזה לא נגמר כאן.

האוכל שאנחנו לא צורכים דורש השקעת משאבים נוספים גם בשלב הטיפול בפסולת, כאשר אובדן המזון בישראל מהווה יותר משליש מהיקף הפסולת הביתית. הטמנת פסולת היא בעיה סביבתית בפני עצמה - בין היתר בשל ניצול השטחים (בקרוב אגב יגמר בישראל המקום להטמין) – והיא עלולה לגרום לזיהומי קרקע ומים. אבל כשאנחנו מדברים על הטמנת פסולת עירונית מעורבת, הכוללת בתוכה פסולת אורגנית ושאריות מזון ישנה בעיה נוספת – הפסולת האורגנית לא מצליחה להתפרק באופן טבעי במטמנות, היא נרקבת ומשחררת גזים רעילים. על פי ההערכות, בזבוז מזון אחראי על 6 אחוזים מפליטות גזי החממה בישראל.

אבל יש גם חדשות טובות. על פי ההערכות של לקט ישראל, כ-50 אחוז מהמזון המבוזבז ראוי למאכל וניתן להצלה כבר בשלב ההפצה. בין היתר מדובר על תוצרת חקלאית שכלל לא נקטפה ועל מזון שלא נמכר בגלל פגמים אסתטיים או תוקף קצר, או פשוט עודפי מזון ברשתות השיווק, ובתעשיות. הפתרון לכל אלו הוא במדיניות, שתאפשר את העברת המזון האבוד לצרכנים הזקוקים לו – כ-18% מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של אי-ביטחון תזונתי (על פי הגדרות ארגון הבריאות העולמי) וצמצום בזבוז המזון יאפשר מעבר ליתרון הכלכלי והסביבתי גם את צמצום אי השוויון והעזרה לאוכלוסיות המוחלשות.

מעבר לפעולות האלו, שצריכות להיעשות בעיקר ברמה המדינית והמוסדית, יש גם לא מעט דברים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות: בזבוז מזון ברמה הביתית אחראי לכ-55 אחוז מהעלויות הסביבתיות של אובדן המזון, מה שאומר ששינוי ההתנהגות שלנו יכול בהחלט להפחית את הנזק.

הסיבה העיקרית לאובדן מזון בצריכה ביתית היא באופן לא מפתיע הכנת כמות עודפת: מזון שבושל ולא נאכל, כנראה שלכולנו יוצא מידי פעם לשלוף מהמקרר קופסה שאנחנו כבר לא זוכרים מה יש בה ולגלות שכבר מאוחר מדי ואין ברירה אלא להשליך את תוכנה הלא מזוהה לפח. סיבות נוספות הן זריקת מוצרים שפג תוקפם טרם השימוש, מה שקשור באופן ישיר לקנייה עודפת של מזון, וכן מזון שניזוק בגלל אחסון לקוי או מזון שנשפך/ניזוק בגלל טעויות אנוש.

מקרר (צילום: l i g h t p o e t, Shutterstock)
כולנו מוצאים במקרר מזון לא מזוהה שעבר זמנו | צילום: l i g h t p o e t, Shutterstock

 אז איך נמנעים מבזבוז מזון בבית?

  1. קנייה חכמה - הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא לאמץ הרגלי קנייה חדשים. רובנו רגילים לעשות פעם בשבוע או בשבועיים קנייה גדולה של כל מה שאנחנו צריכים, ואולי פה ושם קצת השלמות. אבל כשאנחנו מגיעים לסופר ומתפתים מהמבצעים ומהשפע, יכול מאוד להיות שבקנייה גדולה נצא עם הרבה יותר אוכל ממה שאנחנו באמת צריכים. אנחנו חושבים שאנחנו מצטיידים לשבוע-שבועיים אבל לא לוקחים בחשבון שבפועל אולי נאכל בחוץ או ניקח שאריות מההורים, ומי יודע אם באמת נספיק לנצל בזמן את כל המצרכים. אם במקום לקנות כמויות מראש נקנה בכל כמה ימים רק את מה שחסר ובאמת צריך, נוכל גם למנוע בזבוז מזון וגם לחסוך בהוצאות. כדי לא ליצור נזק סביבתי אחר, את הקניות כדאי לעשות קרוב לבית, וכמובן להשתמש בשקיות רב פעמיות.
  2. תכנון מראש - למרות שכולנו אוהבים להיות ספונטניים ולזרום, אחד הדברים שעוזרים להימנע מזריקת מזון זה לתכנן מראש, לא רק מה אנחנו קונים אלא גם מה אנחנו אוכלים, זה אומר להחליט מראש (פחות או יותר) מה נרצה לבשל השבוע ולקנות את מה שנחוץ, וגם להפך – לבדוק מה נשאר לנו במקרר, ולתכנן את הארוחות בהתאם.
  3. להשתמש במה שיש - אחד הדברים הכי חשובים הוא להקפיד לנצל את המזון שברשותנו עד תום. עשו שימוש במה שכבר יש, השתמשו בירקות הטריים שלכם לפני שיאבדו את טריותם, עשו שימוש במוצרים שהתוקף שלהם קצר יחסית כל עוד הם טובים, וכן – אם יש לנו אוכל מוכן, עדיף לאכול אותו ולא להכין משהו חדש. אם לאכול שאריות לא זורם לכם אפשר לנסות להכין מהן משהו חדש, ואם אתם לא בקטע של שאריות, פשוט הקפידו להכין מראש כמויות קטנות, שמספיקות בדיוק לארוחה ולכמות הסועדים.
  4. אחסון נכון - כדי להימנע מאובדן מזון לא מספיק לקנות חכם ולתכנן, חשוב גם לאחסן את המזון בצורה נכונה כדי לשמור על טריותו. אם יש לכם כמויות גדולות של מצרכים יבשים, אחד הפתרונות הוא פשוט להקפיא אותם. קמחים, תבלינים, ואפילו קטניות לאחר השרייה ישרדו מצוין הקפאה. טיפים לאחסון נכון של כל סוגי המזון תוכלו למצוא כאן.
  5. הפרדת פסולת אורגנית - יש גם בזבוז מזון שלא ניתן למנוע לחלוטין:  מזון שנשפך לנו בטעות, תבשיל ששרפנו, מזון שלמרות הכל התקלקל או סתם שאריות שנשארו לנו בצלחת. עבור כל אלו, כמו גם עבור קליפות של פירות וירקות ושאר פסולת אורגנית יש בכל זאת פתרון שימנע הטמנה – קומפוסט.  קומפוסט הוא דשן שנוצר מפירוק של חומרים אורגניים כמו צמחים ושאריות מזון, ויכול לחזור לאדמה ולסייע לצמיחת צמחים חדשים. הפרדת הפסולת האורגנית שלכם משאר האשפה (אותה מומלץ למיין ולמחזר) והעברתה לקומפוסטר במקום להטמנה תחסוך את הנזקים הסביבתיים של בזבוז המזון. יש שיטות וסוגים שונים של קומפוסט, ואם יש לכם גינה וזמן פנוי אתם יכולים ללמוד על זה עוד, למשל בקבוצת הפייסבוק קומפוסט להמונים ולייצר אחד בעצמכם; אופציות אחרות הן לקנות מערכת ביו-גז שהופכת את הזבל האורגני שלכם לגז בישול, או פשוט לאתר קומפוסטר פעיל באזור מגוריכם ולהתחיל להעביר אליו את הפסולת האורגנית שלכם.

כנראה שלא כולם יצליחו לאמץ את כל הצעדים שאנחנו יכולים לעשות כדי להפחית את בזבוז המזון. מודה, גם אני עוד לא לגמרי שם, לתפעל קומפוסט קצת גדול עליי. אבל אחד הדברים שאני מאמינה שכולנו יכולים לעשות כבר עכשיו, בחג הקרוב, זה פשוט להפסיק להגזים. כולנו רוצים ארוחת חג עשירה ומגוונת, כולנו רוצים להרשים את האורחים, ואף אחד גם לא רוצה להגיע בידיים ריקות; אבל בואו נחליט שהפעם אנחנו מתכננים מראש, מתאמים עם האורחים מה בדיוק הם מביאים, מכינים מספר מנות סביר ופשוט לא מגזימים. בעיניי זה הכי מרשים שיש.