היום (א') צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בחוק האקלים, לאחר דחייה מחודש אפריל. חוק האקלים, שיזם המשרד להגנת הסביבה, נמצא בשבועות האחרונים תחת ביקורת כבדה מצד ארגוני סביבה, זאת בשל היעדרם של יעדים ברורים להפחתת פליטות הפחמן בחוק. 

בעוד בחוק המקורי הופיעו יעדים, בהתאם לאלו אליהם התחייבה ממשלת ישראל בועידת האקלים בגלזגו בנובמבר האחרון, בנוסח שיובא היום להצבעה מופיע יעד לאיפוס פליטות עד 2050, אך לא מופיעים יעדי ביניים מספריים, ואין יעד קבוע ל-2030, אלא ניסוח מעורפל שמציין כי היעד כפוף להחלטת הממשלה. בנוסף מופיע בנוסח הנוכחי סעיף לפיו הממשלה רשאית לשנות את היעדים. הסיבה לשינוי זה, ולשינויים נוספים בהצעת החוק, היא לחץ מצד משרדי האוצר והאנרגיה.

View this post on Instagram

A post shared by מחאת הנוער למען האקלים (@strike4future_israel)

ארגוני סביבה רבים יצאו למחאה כנגד העלאת חוק ללא יעדים לדיון בממשלה' בטענה שמדובר בחוק "ריק מתוכן" ובדרישה לחוק שאפתני יותר הכולל בתוכו גם יעדים מחייבים. גם השבוע מתכננים ב'מטה החירום אקלימי-אקולוגי' המרכז תחתיו עשרות ארגונים ותנועות מחאה, להמשיך בהפגנות ברחבי הארץ, "לא ניתן למערכת הפוליטית למרוח את החברה האזרחית, בניגוד לאינטרס האזרחי. ישראל כמו שאר מדינות האיחוד האירופי צריכה חוק אקלים מקיף ושאפתני, לא פחות", נכתב בעמוד הפייסבוק המרכז את פעילותם. 

גם חבר הכנסת פרופסור אלון טל, העומד בראש ועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים על הבריאות, התייחס לחוק בישיבת הועדה שנערכה בשבוע שעבר לקראת הדיון בו, ואמר כי הוא מאוכזב מהתנהלות הממשלה בנושא. "אין אפילו סעיף שמחייב את אישור הכנסת לשינוי היעדים. תכניות להפחתת פליטות של משרדי הממשלה נשארות וולונטריות. יתחשק לשר להכין תכנית אקלימית – יבורך  לא ירצה – לא נורא", אמר בפתח דבריו בועדה.

חבר הכנסת פרופסור אלון טל (צילום: קאתי בר שני)
חבר הכנסת פרופסור אלון טל | צילום: קאתי בר שני

עם זאת, ישנם גם ארגונים התומכים בחוק למרות היעדר היעדים הברורים, כך למשל, ארגון 'אדם טבע ודין' שיחד עם החברה להגנת הטבע וארגון אקואושן פנו לועדת השרים לחקיקה בבקשה לתמוך בתזכיר החוק, "כחלק מהמאבק ההכרחי והדחוף של מדינת ישראל, במשבר האקלים".


"חוק האקלים הוא צעד חשוב בהתמודדות עם משבר האקלים העולמי", אומר גם ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. אבל, הוא מבהיר "גם הוא אינו סיבה לצהלה. משרד האוצר העמיד חסמים שלמעשה עיקרו את ליבת החוק – הצבת יעדים הדרגתיים ומחייבים להפחתת פליטות גזי החממה. ההסתכלות הצרה מבעד לחור שבגרוש עוד תעלה לכולנו ביוקר בטווח הארוך. הממשלה חייבת להציב יעדים שאפתניים קשיחים להפחתת פליטות גזי החממה כבר בשנים הקרובות, ולא לחכות לשנת 2050. מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) קבעו שכדי להתמודד כראוי עם שינוי האקלים, עלינו להפחית את פליטות גזי החממה שלנו ב-43% עד שנת 2030. היעד בחוק הישראלי רחוק מכך שנות אור".