תארו לכם עולם בלי גרינוושינג, או התיירקקות בעברית – עולם בלי מסרים ירוקים מעורפלים ולא מדוייקים, עולם שבו חברות שהן לא בדיוק ידידותיות לסביבה מסבירות לנו למה הן בכל זאת כאלו. זה העולם שאליו שואפת הרשות האמריקאית לניירות ערך, לפי ההודעה שנשלחה השבוע לחברות הנסחרות בבורסה, בה הוכרז על שינויי כללים שיחייבו חברות לחשוף את טביעת הרגל האקולוגית שלהן ואת השפעותיהן על הסביבה.
ההכרזה יוצאת לאחר שנה של עבודה מאומצת של הרשות על מסמך המציע כללי גילוי נאות חדשים בתחום האקלים. במסגרת שינויי הכללים שהוצעו ואושרו ב-21 במרץ, חברות ציבוריות יחויבו מעכשיו לחשוף מידע רב בנוגע לטביעת הרגל האקלימית שלהן בעת הצהרות הרישום שלהן ובדו"חות התקופתיים שלהן.
שקיפות עסקית בראי אקלים
בהצהרה של הרשות לניירות ערך נאמר כי החברות שיתבקשו למדוד ולאמוד את טביעת הרגל האקלימית שלהם ולדווח עליה, ידורגו בהתאם לסיכון האקלימי שהעשייה שלהן טומנת בחובה. נכון להיום, בארצות הברית לא קיימים סטנדרטים ברורים לגבי אילו נתונים צריכות חברות לחשוף בפני המשקיעים שלהן בכל הנוגע להשפעתן על הסביבה.
דרישת הדיווח החדשה מביאה איתה השלכות משמעותיות עבור החברות העסקיות, ובעיקר למשקיעים בהן. "משקיעים מעוניינים להבין את סיכוני האקלים של החברות שבבעלותן או שהם עשויים לרכוש את מניותיהן", אמר גארי גנסלר, יו"ר הרשות לניירות ערך בארצות הברית בנאום לאחרונה. "המשקיעים מחפשים גילויים עקביים, הניתנים להשוואה ויכולים לשמש אותם בקבלת החלטות, כדי שיוכלו לשים את כספם בחברות שמתאימות לצורך שלהם".
דרישת הדיווח החדשה מכוונת בעיקרה לחברות שמצהירות שהן "ידידותיות לסביבה" ונועדה להגן על משקיעים שמעוניינים לחזק חברות שהן באמת כאלו, ולא רק מתיימרות להיות. חובת הדיווח תביא בין היתר לשקיפות ולבהירות באשר לקשר שבין העשייה של החברות השונות הנסחרות בבורסה לבין הסיכונים הקשורים לאקלים. כך למשל, כיצד לסיכונים הקשורים לאקלים שזוהו על ידי החברה הייתה או צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים שלה בטווח הארוך והקצר או כיצד סיכונים הקשורים באקלים עשויים להשפיע על האסטרטגיה או המודל העסקי של החברה.
טביעת רגל פחמנית כמדד עסקי משמעותי
בהמשך לכללים החדשים שנוסחו, מרבית התאגידים הרלוונטיים ידרשו גם לדווח לרשות האמריקאית לניירות ערך בדיוק כמה ואילו סוגים של גזי חממה משוחררים לאטמוספירה במסגרת הפעילות שלהם. הרשות הגדירה את השפעת האקלים של חברה כסך פליטות גזי החממה וקבעה כי "הכללים המוצעים יחייבו כל חברה נרשמת לחשוף מידע על פליטות גזי החממה הישירות שלו (דרגה 1) וגם על פליטות עקיפות מחשמל שנרכש או צורות אחרות של אנרגיה (דרגה 2). בנוסף, נרשמים יידרשו לחשוף פליטות גזי חממה מפעילויות במעלה הזרם ובהמשך שרשרת הערך שלו (דרגה 3), אם מדובר בחומר או אם הנרשם קבע יעד פליטת גזי חממה או יעד הכולל פליטות דרגה 3". משמעות הדבר היא שעל החברות יהיה להתייחס לכל היבט של ייצור מוצריהן ולאורך כל שרשרת הייצור והאספקה, החל מהתוכנית העסקית, דרך הגידול וההרכבה ועד למשלוח ותוצרי הלוואי שבתהליך השימוש במוצר או השירות שהן מציעות.
"הצעות אלו לחשיפת פליטת גזי חממה יספקו למשקיעים מידע שימושי בהחלטה כדי להעריך את החשיפה של החברה לסיכונים הקשורים לאקלים ולניהולם של סיכונים הקשורים לאקלים, ובפרט סיכוני מעבר", אמר גנסלר בהודעה לעיתונות.
למרות שחברות רבות כבר מכירות במשבר האקלים ואותתו על נכונותן להתקדם אל עבר אפס פליטות, המהלך צפוי לעורר התנגדות מצד רבים בקהילה העסקית. תיקוני הכללים יבוצעו בהדרגה ויסמנו התחלה של תהליך מתמשך. בראשית הדרך, יתבקשו החברות הגדולות ביותר להתחיל לחשוף מידע הקשור בסיכוני אקלים במסמכים שיוגשו לרשות לניירות ערך המסכמים את פעילות שנת הכספים 2023.