בניו-זילנד חיים כ-5 מיליון בני אדם בלבד, אך לצידם חיות במדינה כ-10 מיליון פרות ולא פחות מ-26 מיליון כבשים, לכן אין זה מפתיע שכמחצית מפליטות גזי החממה במדינה - ובראשן מתאן – מגיעות מחקלאות בעלי חיים.
לאחרונה חשפה המדינה תכנית להטלת מיסים על פליטות הגזים שמקורן בצאן ובבקר, שתהפוך את ניו-זילנד למדינה הראשונה בעולם להטיל על חקלאיה מס מסוג זה. חלקאות בעלי חיים נחשבת לאחד הגורמים המובילים בפליטות גזי חממה, ועל פי הערכות אחראית לפחות ל-15% מכלל הפליטות העולמיות – יותר פליטות מכל אמצעי התחבורה גם יחד.
המס החדש זכה בתקשורת העולמית לכינוי "מס גיהוק" (‘Burp Tax’), שכן מטרתו היא להביא להפחתה בפליטות המתאן, שנמצא בראש הגזים הנפלטים מגידול בעלי חיים, ונפלט בין היתר בשל נפיחות הבקר והצאן.
הגז שמאיץ את ההתחממות הגלובלית
בדוחות האחרונים של הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (ה-IPCC) זכה המתאן להתייחסות מיוחדת בשל יעילותו בכליאת חום. על פי מדעני האו"ם, ריכוזי המתאן באטמוספירה הם בעלי השפעה קריטית על מידת ההתחממות הגלובלית ועל המהירות בה היא מתרחשת. לכן, אחד מהיעדים להתמודדות עם משבר האקלים ועצירת ההתחממות שקבע ה-IPCC הוא הפחתה של כשליש מפליטת המתאן, שהמקור ל-40% מהן הוא חקלאות בעלי חיים, עד לשנת 2030.
כבר בועידת האקלים ה-26 שהתקיימה בגלזגו בנובמבר, התחייבו מדינות רבות וביניהן גם ישראל, לצמצום פליטות המתאן, וחתמו על יוזמה משתופת של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והאיחוד האירופי. כעת, תכנית המס של ניו-זילנד לוקחת את היוזמה צעד אחד קדימה. "אין ספק שאנחנו צריכים לצמצם את כמות המתאן שאנו מכניסים לאטמוספירה, ומערכת תמחור פליטות יעילה לחקלאות תמלא תפקיד מרכזי בדרך שבה נגיע לכך", אמר בהצהרה לתקשורת שר האקלים של ניו זילנד, ג'יימס שו.
אם אכן תיכנס לתוקפה התכנית של ממשלת ניו-זילנד, החל משנת 2025 – בעוד פחות משלוש שנים – ידרשו החקלאים במדינה לשלם מס על הפליטות שמקורן בבעלי החיים. התוכנית כוללת גם תמריצים לחקלאים שמפחיתים פליטות באמצעות תוספי מזון לבעלי החיים, או נוקטים אמצעים אחרים לקיזוז הפליטות כמו למשל שתילת עצים בחוות. על פי התכנית של משרד הסביבה הניו-זילנדי, כספי המס שיגבו יושקעו במחקר, פיתוח וייעוץ לחקלאים, במטרה לסייע להם להפחית את הפליטות.
