לפני קצת יותר משנתיים נאמה גרטה טונברג בועידה בפולין והכריזה על שביתת תלמידים עולמית למען פעולה מידית לעצירת משבר האקלים; שבועות ספורים לאחר מכן הוקמה גם כאן בישראל תנועת "נוער למען האקלים" – Strike for future Israel, המהווה חלק מתנועת Fridays for Future העולמית, וב-15 במרץ 2019 שבתו לראשונה בישראל אלפי תלמידים במחאה על משבר האקלים.
"הגעתי לארץ אחרי הועידה בפולין, פניתי לתלמידת תיכון בת 17 בשם ענבל וסלי, שהיתה פעילה במגמה ירוקה, ושאלתי אותה אם היא היתה מעוניינת שנביא את המחאה הזו של בני הנוער גם לארץ" מספרת יערה פרץ, מנהלת תחום אקלים בארגון 'מגמה ירוקה', "מאותו רגע זה פשוט התגלגל, היא שלחה הודעה באיזו קבוצה של בני נוער ותוך כלום זמן זה הפך למפלצת. המון בני נוער פנו אליה ואמרו שהם מוטרדים מהנושא ושהם רוצים לפעול ביחד ולהרים שביתה כחלק מהשביתה העולמית."
בעקבות ההיענות הגדולה של בני הנוער החלו במגמה ירוקה לעבוד, להקים תשתית לתנועה, ולארגן שביתה, ואכן ב-15 במרץ במקביל לשביתה העולמית, אלפי בני נוער בישראל שבתו מהלימודים ויצא להפגין ב-13 מוקדים שונים בארץ "זה היה ממש בכל רחבי הארץ, מנהריה ועד שדה בוקר, ומאז הם ממשיכים לפעול ולוקחים חלק בשביתות העולמיות", מספרת יערה שיחד עם הצוות שלה במגמה ירוקה עובדים צמוד לבני הנוער בתנועה מהרגע הראשון ועד היום, ותומכים במחאת הנוער באמצעות הכשרות, ליווי מקצועי, פעילות שטח ועוד.
"כשבני נוער יוצאים לרחובות אי אפשר להישאר אדישים לזה"
יערה מספרת כי בני הנוער הפעילים יצרו השפעה עצומה על השיח בארץ." קודם כל לראות בני נוער שמוותרים על הרבה מאוד בשביל המחאה הזו ויוצאים לרחובות ונלחמים על החיים שלהם ולוקחים אחריות – זה דבר שאי אפשר להיות אדישים אליו. זה עורר השראה בקרב הרבה מבוגרים שלא היו פעילים קודם, בעקבות הפעילות שלהם קמו עוד תנועות מחאה כמו 'הורים למען האקלים' ו'מורים למען האקלים', אנשים שהרגישו שזה לא הגיוני שרק בני הנוער יובילו את הדבר הזה וילחמו לבד על העתיד שלהם ושכולנו צריכים להתגייס למאבק. רואים את השינוי גם בבשטח עצמו יש הרבה התפתחות ושינוי וגדילה של התנועה, וגם בעובדה שהנושא הזה הופך להיות יותר מעניין גם ברמה הפוליטית - בשבוע שעבר ארגנו הנוער פאנל פוליטי בנושא משבר האקלים עם נציגים מכל המפלגות. גם התקשורת עם הרבה יותר תשומת לב לנושא הזה כשמדובר בבני נוער שנלחמים. אני כפעילה סביבתית ותיקה רואה את ההבדל בשנתיים האחרונות, וזה בזכותם".
בשישי יצא הנוער שוב לרחובות בהפגנה עולמית ראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה. "זוהי שביתה ראשונה, אחרי שנה שבה בני נוער נאלצו להסתגר בבתים שלהם ולהפוך את המחאה לדיגיטלית, שבה בני נוער בכל העולם ישבתו מהלימודים ויצאו לרחובות. בני הנוער בישראל נמצאים בחופשת פסח, ואלו שיגיעו למחאה בשישי מוותרים על הרבה מאוד דברים כדי להגיע להפגנה הזו ולייצר לחץ ציבורי משמעותי רגע לפני הבחירות. המסר שלהם הוא 'בוחרים בחיים בוחרים אקלים', מבחינתם הפנייה היא גם לציבור הבוחר וגם לפוליטקיאים - חייבים לקחת בחשבון את האקלים בבחירות האלו, ולקחת את העתיד שלהם בחשבון" אומרת יערה.
ההפגנה בשישי תתרחש בשדרות רוטשילד בתל אביב ותכלול צעידה לכיוון כיכר הבימה ומייצג נפילה המונית "die in", המדמה את ההשלכות ההרסניות של משבר האקלים, ושהפך למזוהה עם הפגנות האקלים ברחבי העולם. "בהפגנה יקחו חלק 18 תנועות נוער שונות מכל הארץ, מאיגי ועד הצופים בחברה הערבית", מספרת יערה "זה ממש מגוון רחב וזה גם משהו מאוד יפה במחאה הזו, היא מאפשרת במה למגוון רחב של קולות ומגזרים שונים לקחת חלק, ולבני נוער שאכפת להם מהנושא לעבוד ביחד. משהו שלצערי לא רואים במחאות של מבוגרים ובטח שלא בפוליטיקה".
"ראיתי שיש בכל העולם בני נוער שנלחמים והחלטתי להצטרף"
״משבר האקלים מאיים על החיים של כולנו, ואני מפחדת. אנחנו כאן כדי שלא ישכחו את המשבר הגדול ביותר שניצב מול האנושות" אומרת יסמין שטרן מרזר, בת 15 מטבעון, פעילה במחאת הנוער למען האקלים. יסמין הצטרפה למחאה לפני כשנה וחצי, "ידעתי שצריך למחזר וחשוב לשמור על הסביבה אבל לא מעבר, ואז קיבלתי הודעה על הפגנה בחיפה בספטמבר 2019 והגעתי. זו היתה ההפגנה הראשונה שראיתי שהיו בה רק בני נוער, זה מאוד הרשים אותי, הנאומים ריגשו אותי וגרמו לי לחשוב. התחלתי לקרוא מאמרים ומחקרים על משבר האקלים בנסיון להבין יותר וזה התחיל מאוד להפחיד אותי. בניגוד לפחדים לא מציאותיים, בפחד ממשבר האקלים העובדות הן מפחידות. החלטתי להפוך את הפחד לפעולה ולא לחכות להשלכות הנוראיות של משבר האקלים. ראיתי שיש בכל העולם בני נוער שנלחמים בזה והחלטתי להצטרף."
יסמין מספרת שהאקטיביזם הפך למרכז חייה "זה לקום בבוקר ולהתעדכן בהודעות בקבוצות המחאה, לעשות טלפונים לעוזרים פרלמנטרים, אחרי בית הספר יש פגישות זום או נסיעות לירושלים או לתל אביב, ולפעמים גם בזמן בית ספר אני מקבלת אישור מיוחד לצאת לשיחה כי משהו דחוף. ההורים שלי תומכים באקטיביזם, אבל אני מניחה שלפעמים הם היו רוצים שאהיה בת נוער 'רגילה' שלא עסוקה כל הזמן בהפגנות ופגישות עם חברי כנסת".
הרדיפה אחרי חברי כנסת בהחלט נשאה פרי, ובשבוע שעבר לקראת הבחירות קיימה תנועת נוער למען האקלים פאנל פוליטי ייחודי וראשון מסוגו בארץ, ששודר בלייב במספר רשתות חברותיות וגרף אלפי צפיות "במשך שעה וחצי דיברנו אך ורק על משבר האקלים, שני פעילים מטעמנו הנחו, וזה היה הפאנל הראשון בארץ שהונחה על ידי בני נוער וגם הראשון שעסק רק במשבר האקלים. קיבלנו תשובות ואנחנו מקווים שבאמת יממשו את ההבטחות בכנסת הבאה."
"תבחרו בחיים שלנו"
יסמין מחזקת את דבריה של יערה ומציינת שהנוער בהחלט רואה שינוי מאז החלה הפעילות בארץ, "משרד האנרגיה העלה את יעדי השימוש באנרגיות מתחדשות מ17 אחוז עד 2030, ל-30 אחוז עד 2030, זה לא מספיק אבל זה שיפור. במערכת הבחירות הנוכחית לעומת השלוש האחרונות יש הרבה יותר שיח על משבר האקלים, וגם מפלגות גדולות הכניסו את זה למצע שלהם , וזה כבר לא רק עניין של מפלגות קטנות שבקושי עוברות את אחוז החסימה. אנחנו חד משמעית בשיפור, רואים את ההשפעה שלנו גם בעולם, למשל הבחירה של ג'ו ביידן בארה"ב, נבחר נשיא שהטיפול במשבר היה בהבטחת הבחירות שלו, זה לא במקרה."
הדרישה של בני הנוער היא לשים את משבר האקלים בראש סדר העדיפיות הפוליטי כבר ב-100 הימים הראשונים של הממשלה החדשה. "אנחנו מצפים שכבר במשא ומתן הקואליציוני ידברו על משבר האקלים, ושלא יתנו לנושא להיזנח. המטרה שלנו היא לראות מעבר לאנרגיות מתחדשות ואיפוס של פליטות הפחמן. הדרישות שלנו הם 50 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030, ו100% עד 2050, כולל איפוס מלא של פליטות הפחמן. יש הסכמה רחבה בקהילה המדעית שאפשר לעשות את זה, ושזה משתלם גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך", אומרת יסמין. בנוסף דורשים בני הנוער חינוך אקלימי בבתי הספר, "זכותו של הנוער לדעת מה עלול לקרות לנו, זה עוול שאני צריכה ללמוד את זה בעצמי ולא מדברים איתנו על זה בבתי הספר. צריך ללמוד על הפתרונות כי יש פתרונות. זה צריך להכנס לתכנית הלימודים, מכיתה א' ועד יב'".
"אנחנו תנועה שטוחה לחלוטין, כל הקולות בה שווים, והיא פתוחה לכל מי שרוצה ומוכן להיאבק על העתיד שלנו, מכל קצוות החברה הישראלית, "יסמין מסכמת, "אני מזמינה את כל בני הנוער להגיע להפגנה ביום שישי, ואני מזמינה את המבוגרים בעלי זכות ההצבעה לחשוב עלינו כשהם מצביעים – תחשבו מי ידאג לילדים שלכם, ולדורות הבאים, מי יסיים את הפגיעה בעתיד של כולנו, תבחרו בחיים שלנו."