עשרות שנים של כריתת יערות, וזיהום תעשייתי גבו מחיר כבד מכדור הארץ, והותירו עד 40% מאדמותיו מדולדלות ולא פוריות, כך נכתב בדו"ח של האו"ם שפורסם אמש (ד'). על פי הפרסום, הגורם המרכזי לפגיעה בקרקעות הוא החקלאות המודרנית, והמצב הנוכחי מעמיד את היכולת לספק מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה בסכנה.
כמעט מחצית משטחי האדמה בעולם מנוצלים לטובת חלקאות,כאשר בשנים האחרונות שטחי יער רבים נכרתו ופונו עבור שטחי גידול בעלי חיים ושדות יבול. על פי תחזית הקרקע הגלובלית שלמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD), אם מגמות אלו יימשכו, עוד 11% משטח היבשה בעולם – שטח הדומה בגודלו לזה של דרום אמריקה.
קרקע מדולדלת – שטח שהתרוקן ממשאבי טבע, מים, מגוון ביולוגי, עצים או צמחייה מקומית, ושנפגעה בו פוריות קרקע – נמצאת בכל רחבי הפלנטה שלנו. רבים חושבים על קרקע מדולדלת ולא פוריה כמדבר צחיח, או כאזורים בנויים ועירוניים, אבל למעשה, גם אזורים ירוקים לכאורה יכולים להיות לא פוריים בשל עיבוד אינסיבי או הרס של צמחייה טבעית.
תאוות בצע מסוכנת
רוב הנזק שמקורו בפעולות בני האדם הוא תוצר של ייצור מזון, אך גם לסוגי צריכה אחרים כמו למשל אופנה, ישנה השפעה רבה. חלק ניכר מהדלדלות הקרקע הנראית לעין הוא במדינות מתפתחות, זאת למרות שצריכת היתר מתרחשת בעיקר במדינות העשירות בעולם; למשל בצריכה הולכת וגוברת של בשר, שמנצלת הרבה יותר משאבים מאשר גידול ירקות.
"אנחנו לא יכולים להמשיך להתייחס לקרקע כמובן מאליו", אמר איברהים תיאו (Thiaw), המזכיר המבצעי של ה-UNCCD, והוסיף כי "אנחנו לא יכולים פשוט להמשיך לחשוב שיש מספיק אדמה בחוץ, שיש מספיק מים ויערות וביצות להרוס, כדי לספק את תאוות הבצע שלנו". לדבריו, "הדלדלות הקרקע משפיעה על מזון, מים , פליטות פחמן ועל מגוון ביולוגי . זה מפחית את התמ"ג, משפיע על בריאות האנשים, מפחית את הגישה למים נקיים ומחמיר את הבצורת".
אפשרות לשיקום
למרות התחזיות העגומות, במקרה הזה דווקא יש מקום גם לאופטימיות, שכן קרקע מדולדלת אינה מצב בלתי הפיך, ועם הסתגלות וכמה שינויים ניתן יהיה לשפר את המצב ולמנוע פגיעה בשטחים נוספים.
יש מספר צעדים שממשלות יכולות לנקוט על מנת לשקם את הקרקע הפגועה ולהגן על קרקעות נוספות, ביניהם נטיעת עצים נוספים, ניהול מרעה בצורה יעילה יותר וסיוע בהתחדשות טבעית של אזורים מסוימים. בנוסף גם שינוי שיטת החקלאות ומעבר לחקלאות טרסות וחקלאות קווי מתאר (contour farming), אגירה וניצול של מי גשמים ומהלכים חקלאיים נוספים יכולים לעזור בשיקום ולמנוע הדלדלות קרקעות. עם זאת, חקלאים רבים לא מצליחים לנקוט בצעדים אלה בגלל ביקוש גבוה ולחץ לייצר כמויות גדולות, בשל חוסר ידע או חוסר גישה למשאבים.
על פי ה-UNCCD אם ממשלות העולם יצליחו לא רק לשקם קרקעות פגועות אלא גם להגן באופן אקטיבי על אדמות, הדבר יביא לעלייה בתשואות היבול ברוב המדינות המתפתחות, מה שיגביל את עליית מחירי המזון ויחזק את יכולת האדמה לאגור פחמן ומים. מה שלא ניתן לשיקום היא הפגיעה במגוון הביולוגי, אך כשליש מההפסדים החזויים יימנעו.
באו"ם מתייחסים גם ליכולת של כל אחד מאיתנו להשפיע כצרכנים על דרכי ניהול הקרקע. "כולנו צריכים להיות, כצרכנים, מודעים לעובדה שכן, אנחנו יכולים לעשות משהו", אמר תיאו, "זה לא קשור רק לקנייה, אלא גם למה שאנחנו אוכלים. כשאתה מודע לעובדה שאנשים במדינות עשירות יותר מבזבזים יותר מ-100 קילו מזון לנפש, אז אתה יכול לשנות את ההרגלים שלך. זה גם קשור למה שאנחנו לובשים. להחלטות היומיומיות שלנו יש השפעה על האדמה".