פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte פרסמה השבוע דו"ח המבוסס על סקר שבחן 2,083 מנהלים בכירים מ-21 מדינות בעולם, ביניהן ישראל, במטרה לבחון את החששות, הקשיים והפעולות שלהם בכל הנוגע לשינויי אקלים וקיימות סביבתית. מהסקר עולה באופן ברור כי משבר האקלים מטריד את המנהלים בעולם. ארגונים נאבקים ליישם פעולות המוכיחות שהם הטמיעו שיקולים סביבתיים בתרבות הארגונית שלהם, ושיש להם השפעה לחולל שינוי משמעותי. יחד עם זאת, יש פער בין השאפתנות והרצון שלהם לסייע במשבר, לבין ההשפעה שלהם בפועל.

"הבשורה הכי גדולה מדו"ח זה היא הפער בין האופטימיות הגדולה שיש למנהלים לגבי השינוי שהם מאמינים שהארגון יכול לעשות, לבין העשייה שלהם בפועל – 88% חושבים שבעזרת שינוי קטן יוכלו לשנות מגמה גדולה, כאשר למעשה ברוב הארגונים נדרש שינוי הרבה יותר משמעותי ממה שחושבים במודל ההפעלה ובאסטרטגיה", אומרת אירנה בן יקר, ראש המרכז הישראלי לממשל תאגידי ומובילת תחום ה-ESG ב-Deloitte ישראל, "במקביל, אחת הסיבות המובילות לאי הצלחה של מימוש פעולות משמעותיות לצורך סיוע במשבר האקלים היא היכולת לשכנע הנהלה בכירה כי מדובר בהשקעה חשובה, שכן לעיתים את פירותיה רואים רק בעתיד הרחוק יותר".

עוד מציינת בן יקר כי בעוד שבעולם הסיבות המובילות לפעילות של ארגון בתחום ה-ESG הן לחצים רגולטורים, דירקטורים, ולקוחות (מעל 70% הצביעו על שלושת הלחצים הללו כמובילים לפעילות בתחום ה-ESG), בישראל לעומת זאת, הסיבות הללו הן בד"כ החלשות ביותר: "הרגולציה בישראל אינה מתקדמת בקצב מספק ביחס לעולם, חברי הדירקטוריון לא מספיק מבינים את הנושא, הלקוחות רק מתחילים לייצר דרישה למוצרים ושירותים מתחשבים בסביבה/קהילה. כמו כן, נמצא כי דווקא המניעים המרכזיים בישראל לעיסוק ארגונים בנושא הקיימות, מתחרים ועובדים – הם דווקא המניעים הכי פחות קריטיים בקרב מנהלים בשאר העולם. פחות ופחות עובדים רוצים לעבוד בארגון שלא מתחייב לערכי ESG. במקביל גם הנהלות שלא הבשילו לעיסוק אמיתי בESG מסתכלות ימינה ושמאלה ורוצות לכל הפחות לא להיות פחות מהמתחרים".

אירנה בן יקר (צילום: שניר קציר)
צילום: שניר קציר

89% מהמנהלים מסכימים שאנו נמצאים בעיצומו של מצב חירום אקלימי עולמי

החששות של מנהלים בכירים בעולם לגבי מצב האקלים הלכו וגברו במהלך החודשים האחרונים, וכך גם האופטימיות שלהם כי פעולה מיידית מצד הארגונים שלהם יכולה לעשות הבדל משמעותי. יחד עם זאת, ישנם פערים, כאמור, בין הדעות והמניעים של הארגונים לבין ההשפעה והפעולות שלהם. כמו כן, 62% מהמנהלים מצפים כי שינויי האקלים ישפיעו על האסטרטגיה והתפעול של החברה בשלוש השנים הבאות.

כשני שלישים מהמנהלים אמרו שהחברות שלהן מודאגות מאוד משינויי האקלים וכמעט 79% מהמנהלים מאמינים כי העולם נמצא בנקודת מפנה שבה יש להגיב לשינויי האקלים, זאת בהשוואה ל-59% בלבד בסקר שבוצע שמונה חודשים קודם לכן. 97% מהמנהלים מעידים כי כבר חשו את ההשפעות השליליות של שינויי האקלים, ושמונה מתוך 10 אמרו שהם הושפעו באופן אישי מאירועי אקלים במהלך שנה שעברה וכי הם חשים לחץ לפעול בנושא.

בנוסף, העידו המנהלים כי הם נתונים ללחץ מצד בעלי עניין שונים לפעול בנושא האקלים – רגולטורים, בעלי מניות, משקיעים, לקוחות, צרכנים, המדיה, ועובדים. כמחצית מהם אמרו שהפעילות של החברה הושפעה מאירועים הקשורים לאקלים, שבין היתר משבשים יותר ויותר מודלים עסקיים ורשתות אספקה ​​ברחבי העולם. יותר משליש אמרו ששינוי האקלים משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים שלהם.

פער בין המוטיבציה ליישום בפועל

לצד כל זאת, ישנה תחושת אופטימיות רווחת בקרב המנהלים - שכן 88% מהם (לעומת 63% שמונה חודשים קודם לכן) מחזיקים בדעה שעם מספר פעולות מיידיות - יוכלו להגביל את ההשפעות הקשות ביותר של שינויי האקלים ובכך לייצר שינוי מהותי ועתיד טוב יותר.

ישנו פער בין המוטיבציה של החברות לסייע למשבר האקלים לבין הפועלות שהן נוקטות בפועל כדי לעזור לכדור הארץ, כאשר הפעולות העיקריות שננקטות הן:

  • 67% משתמשים בחומרים ידידותיים לסביבה
  • 66% ניצול אנרגיה גבוה יותר
  • 57% משתמשים בטכנולוגיות או מכונות יותר ידידותיות לסביבה ויותר חסכוניות באנרגיה
  • 57% נוקטים בפעולות הסברה לעובדים על חשיבות שינויי האקלים
  • 55% מצמצמים טיסות

פעולות קשות יותר ליישום ומשמעותיות יותר, אשר נמצא כי רק 19 אחוז מהחברות מיישמות לפחות 4 מתוכן (יותר משליש מהארגונים לא יישמו יותר מפעילות אחת כזו). מנהלים אלו נוטים יותר מאחרים לראות את היתרונות של מאמציהם למען המשבר, ופחות סביר שיראו בעלויות ובסדרי עדיפויות לטווח קצר כמכשולים:

  • 49% מפתחים מוצרים או שירותים ידידותיים לסביבה
  • 46% דורשים מספקים ושותפים עסקיים לענות על קריטריונים של קיימות
  • 44% שינו מתקנים ומבנים של החברה, כך שיוכלו לעמוד בהשפעות שינויי האקלים
  • 40% משלבים שיקולים סביבתיים בפעולות לובינג\תרומות פוליטית
  • 37% רותמים מנהלים בכירים לעשייה של קיימות

בזמן שהחברות חשות כי הן אכן פועלות בנושא, יש להן פחות סיכוי ליישם פעולות משמעותיות המוכיחות שהן אכן הטמיעו שיקולים סביבתיים בתרבות הארגונית שלהן. לדוגמה, סביר יותר שהם ישתמשו בחומרים בני קיימא יותר מאשר יפתחו מוצרים או שירותים ידידותיים לסביבה.

מטוס שדה תעופה סכיפהולד הולנד אמטסרדם (צילום: Andrey Zhorov, shutterstock)
55 אחוזים מהארגונים מצמצמים טיסות | צילום: Andrey Zhorov, shutterstock

החברות מושפעות אבל לא מצליחות לפעול

על פי הדו"ח, ישנן 5 בעיות מובילות סביב שינויי האקלים שכבר משפיעים על חברות: בעיות תפעוליות הקשורות לאסונות סביבתיים (48%), חוסר יציבות רגולטורי/פוליטי (47%), לחץ מצד הציבור (42%), צורך לשנות תהליכים תעשייתיים (40%) ועלויות הקשורות לפעילויות להפחתת האסון הסביבתי (40%) .

עם זאת, המנהלים נאבקים עם מכשולים קצרי טווח המונעים מהם ליישם מהלכים בעלי השפעה עתידית משמעותית על שינויי האקלים, שבראשם הקושי למדוד את ההשפעה הסביבתית של הארגון שלהם. מכשולים נוספים המונעים הנעת מאמצי קיימות בארגונים הן אספקה נמוכה של תשומות הקשורות לקיימות, מחירים יקרים והתמקדות בסוגיות קצרו טווח. בנוסף, העידו מנהלים רבים כי השינוי הנדרש הוא גדול מדי עבור הארגון.