ב2017 רשת המזון "הולפודס" אשר קידמה מזון בריא ואורגני נרכשה על ידי ענקית הצרכנות אמזון; אם עד אותו רגע צרכני המזון האורגני עוד נחשבו למי שבוחרים באלטרנטיבה ומוחאים כנגד תיעוש המזון, כעת התנפצה האשליה. האוכל האורגני הפך באופן סופי לרגל נוספת בשולחן הקפיטליסטי. לא צריך לטוס לאמריקה כדי להבין את זה, היום בכל רשת שיווק שמכבדת את עצמה תמצאו מחלקה אורגנית שמציגה לראווה פירות וירקות שגדלו ללא ריסוס כימיקלים אינטנסיבי.
זוהי לא רכישה מקומית ישירות מהחקלאי כפי שהציע אי אז החלום האורגני, אלא ניסיון של הרשתות לענות לביקוש, ולעודד את הצרכנים להמשיך לקנות אצלן. לתופעה הזאת אפשר לקרוא "סופרמרקטיזציה" של האוכל האורגני או במילותיו של הסוציולוג ג'ורג' ריצר - "מקדונליזציה של האוכל". הרי ממש כמו מקדונלדס, הקונספט של אוכל אורגני הגיע לישראל מאמריקה ואירופה, ומה שהתחיל כתנועה לעבר פשטות והתנגדות למערכות יצור המזון הסבוכות, התפשט במהרה ברחבי העולם וכעת נמכר על מדפי הסופר לצד מוצרי מזון מהיר עמוסים סוכר ושומן רווי.
מוצרים אורגנים מהווים בסך הכל שני אחוזים מסך המזון הנמכר בישראל. גם בארצות הברית הצריכה של מזון אורגני עומדת על כשלושה אחוזים בלבד. עבור רשתות הסופרים הגדולות מכירת המזון האורגני אינה משמעותית במאזן הכלכלי ואף הפסדית בחלק מהמקרים, אבל הן ממשיכות למכור אותו כדי לענות לדרישת הצרכנים שמחפשים לצרוך מזון ירוק ובריא יותר.
להצביע עם הדולר
לפי ד"ר רפי גרוסגליק, אנתרופולוג החוקר אוכל וחקלאות ומחבר הספר Globalizing organic, אוכל אורגני הוא מושג פוליסמי; זה אומר, שאנשים שונים – צרכנים, יצרנים, חקלאים ומשווקים, יכולים לצקת לתוכו משמעויות מגוונות ואף סותרות. כל אלו מעלים סימני שאלה רבים סביב האוכל האורגני. האם הוא באמת בריא יותר? האם יש לו אימפקט סביבתי מופחת? האם מוסרי יותר לצרוך מזון אורגני? וכמובן - האם הוא שווה את המחיר?
"בחירה במוצר מזון היא לא רק פעולה תזונתית אלא בעלת משמעות חברתית. אוכל משקף סמלים, זהויות, ערכים ושינויים תרבותיים. אף אחד לא מושיט יד למדף האוכל האורגני בלי להשקיע בזה מחשבה, מהסיבה הפשוטה שלרוב הוא יותר יקר. כל מי שבוחר דווקא בו עושה את זה מאיזשהו מניע ויוצק לתווית 'אורגני' איזושהי משמעות. עכשיו השאלה היא מה יש בתווית הזאת?", מסביר ד"ר גרוסגליק.
בתחילת הדרך האוכל האורגני נקשר בחזרה לקהילתיות ולחקלאות מקומית, אבל כיום ניתן למצוא אותו גם בסופר הקרוב. "לקחו את החשיבה החקלאית של האוכל האורגני ותרגמו אותה לקפיטליזם. הרשתות בעצם אומרות – הדרך שלך להשתתף כאזרח בקהילה ובחברה היא באמצעות צרכנות. אז הנה יש לך מדף אורגני ומדף רגיל ואתה יכול לבחור, 'להצביע עם הדולר שלך'", הוא אומר.
"העניין הוא שחשיבה סביבתית עמוקה לא מקבלת את זה. זאת אמנם הצבעה, אבל בתוך מסגרת צרכנית לא דמוקרטית. אין פה באמת יכולת השפעה אתית משמעותית אלא בחירה אישית מאוד אינדיווידואליסטית", אומר ד"ר גרוסגליק.
התנועה הפכה לתעשייה
החוק שמגדיר מהו מזון אורגני בישראל נכנס לתוקף בשנת 2008. לפיו, כדי שירק מסוים ייחשב אורגני עליו לעבור סדרת בדיקות ולקבל בסופו של דבר תו. בתהליך שדי דומה לזה של תעודת כשרות. זה אומר שאם השכן שלכם התחיל לגדל ירקות בגינה שלו, גם אם הוא עובד בצורה הכי סביבתית ועונתית ובלי ריסוסים, –הוא לא יוכל לשווק את מרכולתו כאורגנית בישראל. אם ירצה לעשות זאת יהיה עליו לשלם הן למשרד החקלאות והן לחברת תקינות פרטית שיזכו אותו בתו.
״כל התהליך הזה מכניס שוב את המזון האורגני לתוך הסיסטם הסבוך של מערכת מזון מתועש. אז מה בפועל מבטיח לנו התו האורגני? שהמוצר עבר הכי הרבה פיקוח. האם זה מה שהופך אותו לאורגני? עכשיו זה כבר תלוי במשמעות שאנחנו נותנים למילה. זה תלוי אם אנחנו רואים מוצר אורגני כמוצר מפוקח או שיש לו גם משמעויות אתיות של יחס לאדמה, לוקאליות, יחס הוגן לחקלאים וערכים נוספים״, מפרט ד"ר גרוסגליק.
במסגרת מחקריו ראיין גרוסגליק כמה חקלאים שהיו מהראשונים שהתחילו את החקלאות האורגנית בקליפורניה. "הם סיפרו לי שבתחילת הדרך התקנות התרכזו בעמוד אחד: 'תהיה הוגן, תדאג לקהילה, אל תשתמש בריסוס ותהיה מאושר'. היום יש ספר של 3000 עמודים ותקנות על מה מותר ומה אסור כדי להיות חקלאי אורגני. התנועה הפכה לתעשייה והרבה מהערכים הראשוניים נשכחו בדרך. למשל העסקה פוגענית זה לא משהו שבוחנים בשביל התווית 'אורגני', אז אפשר להגיד שמידת האלטרנטיביות של המוצרים האורגנים נשחקה״.
חקלאות אורגנית טובה יותר לסביבה?
בשנים האחרונות גם מידת האימפקט הסביבתי של החקלאות האורגנית עומדת בסימן שאלה. מחקרים מצביעים על כך שאמנם החקלאות האורגנית משקמת את המגוון הביולוגי באיזורה, אך היא גם דורשת מרחב גדול יותר של אדמה על מנת לייצר את אותה כמות מזון כמו בשטח חקלאי תעשייתי. זו הסיבה שהיא מתאימה ונחוצה דווקא באזורים שבהם המגוון הביולוגי נמוך במיוחד.
כדי להיחשב אפקטיבית ברמה הסביבתית השטח המעובד בחקלאות אורגנית צריך להיות פי 2.4 יותר מגוון ביולוגית מהשטח הלא מעובד, זאת על פי מחקר משותף של מספר אוניברסיטאות באנגליה וביפן. כלומר, ההשפעה הסביבתית של חקלאות אורגנית תלויה לא מעט בתנאים הספציפיים של השדה, האדמה וסוג היבול שמגדלים. פעמים רבות השיטה האורגנית פשוט לא רדיקלית מספיק על מנת לחולל שינוי משמעותי באקו-סיסטם.
מדענים מעריכים שעד 2050 הביקוש למזון יעלה ב-59 עד 98 אחוזים עם הגידול המהיר באוכלוסיה. הייצור החקלאי יצטרך להתאים את עצמו לדרישה, כמו גם לאתגרי האקלים הצפויים בשנים הבאות: יובש, שריפות, סערות, אסונות טבע ועליית פני הים הם רק מספר דוגמאות לכך.
צריכה וייצור של מזון אורגני עלולים למסך את הבעיות העמוקות הללו ולהסיט מהן את הדיון. כדי להתמודד איתן דרוש שינוי מבני עמוק בהרבה, כזה שיהיה בר קיימא לטווח הארוך ונגיש לאוכלוסייה רחבה ולא רק למעמד הכלכלי הגבוה. שינוי שלא יהיה רק בדמות פלסטר אלא יתקן את המערכת החולה שיצרה את העוולות הסביבתיים הללו.
בינתיים קשה לקבוע האם אוכל אורגני הוא תמיד בריא או סביבתי יותר, ולכן הוא נשאר בעיקר בגדר סמל סטטוס. "אני בעצמי צרכן של מזון אורגני והייתי שמח אם יהיה יותר מבחר אורגני בישראל, אבל בצורה אחרת ועם משמעויות אחרות." אומר ד"ר גרוסגליק.
"אני זוכר במהלך המחקר, אמא שראיינתי ושיתפה אותי בבחירה שלה להאכיל את הילדים הקטנים שלה באוכל אורגני. היא אמרה: 'אני לביאה, אני יודעת שזה אוכל יקר יותר אבל אני נלחמת על זה למען הילדים שלי'. באותו רגע הבנתי באיזו מערכת לחצים היא נמצאת. איך בסופו של דבר היא רק רוצה את מה שהכי טוב למען הילדים שלה ועם כל המסרים שאנחנו מקבלים היום קשה להבין מה זה בדיוק", הוא מסכם.
