בעוד כמה שנים בים תהיה יותר פסולת פלסטיק מאשר דגים, כך על פי נתוני האו"ם, אך כבר היום פסולת הפלסטיק שמגיעה לים – ובראשה ציוד דיג, פוגעת פגיעה אנושה בחיים בו. המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף רשות הטבע והגנים והמכון לחקר ימים ואגמים, מפרסם היום (א') דוח מקיף ראשון מסוגו בנושא השפעת הפסולת הימית במזרח הים התיכון על צבי הים שנפלטו לישראל, ובו נתונים מדאיגים ותמונות קשות.

על פי הנתונים שנחשפו היום, פסולת פלסטיק נמצאת בקיבותיהם של 100% מהצבים כאשר מעל ל-18 אלף פרטי פסולת בודדו מקיבות של 21 צבי ים, ביניהם צב ירוק בודד שנשא בקיבתו כ-12,000 פריטי פסולת. כמחצית מהפסולת שאחראית לפגיעה בצבי הים היא פסולת דיג, ב-15% מהצבים נמצאו, בנוסף לחלקיקי שקיות וציוד דיג, גם כדוריות פלסטיק המשמשות בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי.

עיקר הממצאים: הסתבכות בשקים ופסולת פלסטיק בקיבה

המחקר עשה שימוש בנתונים שנאספו במשך 22 שנים במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, וכן בפיילוט של שנה בניטור פסולת בקיבות צבי ים מתים שנפלטו לחופי ישראל, שנעשה בשיתוף פעולה של המרכז הארצי להצלת צבי ים עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל. הדוח מציג ממצאים מדאיגים ומאשר את החשש להשפעה השלילית של פסולת ימית בכלל ופסולת פלסטיק בפרט, על בתי הגידול הימיים ועל אוכלוסיית צבי הים.

בין השנים 1999-2021 תועדו במסד הנתונים של מרכז ההצלה 524 צבים שנפגעו מפסולת ימית. כ-80% מהם (426 פרטים) נפגעו מהסתבכות בציוד דיג או מקור פסולת יבשתי אחר והשאר (98 פרטים) סבלו מפגיעות במערכת העיכול.

פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של 100% מצבי הים שנבדקו ללא קשר למין (צב ים חום או ירוק), זוויג (זכר או נקבה) או גודל הצב. 18,380 פרטי פסולת בודדו מקיבותיהם של 21 צבי ים, צב ירוק בודד אחד נשא בקיבתו כ-12,000 מתוכם. מרבית הפלסטיק שנמצא בקיבות היה חסר צבע או לבן, צבעים שמקנים לחלקיקי הפלסטיק מראה דומה למזון הטבעי של הצבים שצף בעמודת המים.

על פי מחברי הדוח, היקף הפגיעות הקשורות בעיכול פסולת ככל הנראה גבוה מהידוע, שכן נתיחות לאחר המוות החלו רק בשנה האחרונה  וכבר נצפו מספר מקרים של סתימת מערכת העיכול על ידי פסולת פלסטיק, מה שמרמז על עיכול פסולת כגורם ישיר לתמותת צבים.

כך משפיעה פסולת הפלסטיק על צבי הים (צילום: אולגה ריבק, רשות הטבע והגנים)
צילום: אולגה ריבק, רשות הטבע והגנים

מבחינת סוגי הפסולת הפוגעים בצבים, הדוח מצביע על עלייה בין השנים במקרים של הסתבכות צבי ים צעירים בשקי פוליפרופילן – המשמשים לאחסון מזון לבעלי חיים בתעשיית הבשר, המגיעה עד כמחצית מהמקרים המטופלים במרכז ההצלה. שיעור התמותה של צבים במקרים אלו הוא 11%. בנוסף, כרבע מהשורדים (24%) מאבדים גפיים כתוצאה מהסתבכות בחוטי השק שנפרמו. הם משוחררים בחזרה לטבע לאחר השיקום, אך קטיעות מקטינות את שיעורי ההישרדות בטבע וכנראה ישפיעו על יכולתם להתרבות אם יגיעו לבגרות מינית.

רוב הפגיעות – 47% הן מפסולת דיג, כאשר רשתות רפאים, חוטי דיג וקרסים נמצאו הן כגורם הסתבכות והן בקיבות הצבים. ב-15% מהצבים נמצאו, בנוסף לחלקיקי שקיות וציוד דיג, גם כדוריות פלסטיק המשמשות בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי.

פסולת פלסטיק שנמצאה בקיבות הצבים (צילום: שיר ששון, רשות הטבע והגנים)
צילום: שיר ששון, רשות הטבע והגנים

צב לכוד ברשת, פסולת פלסטיק בים (צילום: אדי דימה)
צילום: אדי דימה

90% מהפסולת הימית – פלסטיק

הדוח נערך במימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה – הפועלת החל משנת 2005, במטרה למזער את מפגע הפסולת הימית בישראל ולהביא לניקיונם של החופים והים – ובביצוע של שיר ששון וד"ר יניב לוי מהמרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים וד"ר יעל סגל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. את הדוח ליווה מקצועית ד"ר צוראל, מרכז מדעי לניטור ומרכז בים, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה.

על פי הערכות שונות, 8 מיליון טונות פלסטיק מושלכים לים מדי שנה, ובישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. ממצא זה גבוה יותר מהנתונים בעולם וכן בשאר ים תיכון. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים בישראל היא יבשתית, כלומר מקורה מהציבור בחופים, ו32% מהפסולת בחופים מורכבת מאריזות וכלים עשויים פלסטיק. ההערכה היא כי בישראל נוצרת מידי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, כ-110 ק"ג פסולת פלסטיק לאדם לשנה. כלים חד פעמיים מהווים 6% מפסולת הפלסטיק בישראל, כ-60 אלף טון.

לדבריה של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "המשרד מוביל תהליך של גמילת ישראל מפלסטיק חד-פעמי, תהליך ארוך טווח שיוביל לסביבה נקייה יותר ובטוחה לבעלי החיים. השימוש בפלסטיק חד-פעמי מייצר כמויות של פסולת במרחב הציבורי, בחופים ובים עצמו. הממצאים, התיעודים והתמונות מהמחקר מדירים שינה ומהווים הוכחה נוספת לכך שההשפעה של פסולת פלסטיק בים על צבי הים היא משמעותית ובלתי נסבלת. הים הוא נכס לאומי שיש לשמור עליו ועל היצורים שחיים בו בצורה הטובה ביותר, כשהוא נקי מפסולת וממפגעים ידי אדם".

גופת צב שנלכד בפסולת דיג (צילום:  יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים

צב ים לכוד בפסולת דיג (צילום: אולגה ריבק, רשות הטבע והגנים)
צילום: אולגה ריבק, רשות הטבע והגנים

"הדוח המקיף הוא עוד נורת אזהרה לסכנת ההכחדה המאיימת על צבי הים נוכח פעילות ומעשי האדם. בכל שנה אנו נחשפים דרך הפקחים, אנשי המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים ומתנדבים רבים שמסייעים לנו, לפגיעה העצומה והכואבת של הפסולת הימית בצבי הים, בעיקרה מחומרי פלסטיק, שמובילה לא אחת לקטיעת הגפיים שלהם ואף למותם", אומרת מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי.

לדבריה, "יש לנו חובה מוסרית וגם חוקית לפעול כולם יחד, רשות הטבע והגנים כאמונה על הגנת חיות הבר, גופי הממשלה הרלוונטיים וגם הציבור כולו כדי להגן על אוכלוסיית צבי הים. זאת בין היתר באמצעות הגדלת אזורי המחייה הבטוחים לבעלי החיים בסביבה הימית והחופית על ידי הכרזת שמורות טבע ימיות וחופיות, פיקוח ואכיפה הדוקים יותר על משתמשי הים בהם כלי שייט ותובלה ימית, העלאת המודעות לצבי הים בקרב הציבור הרחב, הקצאת המשאבים הנדרשים לטיפול והגנה על אוכלוסייתם וכמובן צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי בסביבה החופית ובכלל. זוהי משימה לאומית למען הצבים, למען הטבע כולו ולמען האדם"

המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, האמונה בישראל על הגנת חיות הבר, הוקם בשנת 1999 במטרה לשקם ולהשיב חזרה לטבע את הצבים הפגועים לאחר טיפול, התאוששות והחלמה. מאז הקמתו ,טופלו במרכז למעלה מ-1,300 פרטים, עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף דולפינים. כ-70% מצבי הים שוחררו חזרה לים לאחר וטיפול ושיקום.

אם נתקלתם בצב ים פגוע או פצוע בסביבה החופית והימית יש לדווח על כך בהקדם למוקד רשות הטבע והגנים הפעיל 24/7 במספר *3639 לטובת העברתו לטיפול באופן בטוח. במידה והצב מסובך בפסולת פלסטיק אין להסירה לבד אלא רק על ידי פקחי ועובדי המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים המוסמכים לכך!