בסוף החודש יתכנסו מאות מנהיגים מכל העולם באירוע אחד, שנחשב לאחד החשובים והמשפיעים ביותר על עתיד האנושות. הכינוס שמכונה COP26 יעסוק בנושא הבוער ביותר של התקופה, ולא אנחנו ממש לא מתכוונים למגיפת הקורונה, אלא לשינויי האקלים שהולכים ונהיים מורגשים יותר בשנים האחרונות. מהי מטרת הכנס, מי ישתתף בו ומה בדיוק יקרה שם? אספנו לכם את כל התשובות.

מה זה COP26?

ה-COP הוא שמה של ועידת שינויי האקלים של האו"ם, בה משתתפות כל המדינות החתומות על אמנת האו"ם לשינוי אקלים (UNFCCC)  – לפיה, כל מדינה על פני כדור הארץ מחויבת "להימנע משינויי אקלים מסוכנים" ולמצוא דרכים להפחית את פליטת גזי החממה בעולם.

במשך כמעט שלושה עשורים, נפגשים מידי שנה מנהיגים ונציגי ממשלות מכל העולם כדי לבחון את יישום האמנה ולקבל החלטות בנוגע להתמודדות העולמית עם שינויי האקלים.

שמה הרשמי של הועידה הוא ) conference of the partiesבעברית ועידת הצדדים או כנס המפלגות) ובקיצור COP. הכנס נערך לראשונה ב-1995 והשנה הוא נערך בפעם ה-26 ומכאן שמו – COP26.

מי, מתי ואיפה?

הועידה ה-26 היתה אמורה להתרחש ב-2020 אך נדחתה בשל נגיף הקורונה. הכנס, שנערך השנה בגלזגו (סקוטלנד), ייפתח רשמית ב -31 באוקטובר, ויותר מ -120 מנהיגים עולמיים יתכנסו בימים הראשונים שלו לשיחות פתיחה ונאומים.

 לאחר מכן ישארו לימים ארוכים של משא ומתן נציגי המדינות, בעיקר שרי איכות הסביבה ובכירים. השיחות אמורות להסתיים לאחר כמעט שבועיים, ביום שישי ה -12 בנובמבר בשעה 18:00, אך בעבר הן התארכו גם מעבר לתאריך הסיום, ויש יסוד להניח שזה יקרה גם הפעם.

בסך הכל צפויים להשתתף בכנס כ -25 אלף אנשים מכל רחבי העולם, בהם, בנוסף לפוליטיקאים ומנהיגים, גם מומחים בתחום האקלים, נציגי ארגוני סביבה שונים ופעילי סביבה.

 בין היתר צפויים להשתתף בכנס מלכת אנגליה אליזבת השנייה, נשיא ארה"ב גו' ביידן וכן ראשי ממשלה, נשיאים ושרים מרוב מדינות העולם. מטעם ישראל ישתתפו בכנס ראש הממשלה נפתלי בנט, שיגיע לימים הראשונים של הועידה, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר, העומדת בראש המשלחת ונציגים נוספים.

נפתלי בנט מדבר עם תמר זנדברג במליאת הכנסת (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)
גם בנט וזנדברג יהיו שם | צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

מה מטרתה של ועידת האקלים?

המשימה המרכזית של ה-COP  היא כאמור לבחון את יישום אמנת האו"ם לשינויי האקלים, לסקור את מצב הפליטות המזהמות במדינות השונות, ולהעריך את השפעות האמצעים שננקטו על ידי הצדדים ואת ההתקדמות בהשגת המטרה הסופית של האמנה.

בוועידה השנתית של האו"ם גם מחליטים על צעדים עתידיים, שמטרתם לסייע במזעור פליטת גזי החממה. ההסכם המחייב לפיו נמדדים הישגי המדינות עד היום הוא הסכם פריז מ-2015, בו הוגדר שיש למנוע מצב שבו ההתחממות הגלובלית עולה מעל ל-1.5 מעלות צלזיוס ובכל אופן לא יותר משתי מעלות.

עם זאת, היום מומחים מעריכים כי היעדים שהתחייבו אליהם המדינות בהסכם פריז, אינם שאפתנים מספיק, ועל פי התחזיות פעולה לפיהם לא רק שלא תצליח לעמוד ביעד, אלא עלולה גם להביא אותנו למצב של עליה בשלוש מעלות צלזיוס עד סוף המאה, מה שעלול להיות הרסני. לכן, אחת ממטרות ה-COP26 היא לדרוש ממנהיגי המדינות החברות להציג יעדים חדשים ושאפתניים יותר, שיצליחו להביא את העולם להפחתה של לפחות 45% מהפליטות המסוכנות עד לשנת 2030, ולהגיע לאפס נטו פליטות גזי חממה עד ל-2050.

למה דווקא 1.5 מעלות צלזיוס?

כחלק מהסכם פריז, הוטל על הרשות המובילה בעולם בתחום מדעי האקלים - הפאנל הבין -ממשלתי בנושא שינויי אקלים (IPCC), לבחון מה המשמעות של עליית טמפרטורה של 1.5 מעלות צלזיוס לכדור הארץ. הם מצאו הבדל עצום בין הנזק שנגרם על ידי חימום של מעלה וחצי לעומת שתי מעלות והגיעו למסקנה שהטמפרטורה הנמוכה הרבה יותר בטוחה .

חשוב להבין שגם עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס עדיין תוביל לעליית מפלס הים, להלבנת שוניות האלמוגים ולהגדלת גלי חום, בצורות, שיטפונות, סערות עזות וצורות אחרות של מזג אוויר קיצוני, אך אלו יהיו הרבה פחות קיצוניים ממש שצפוי במקרה של עלייה בשתי מעלות.

למה אומרים שזוהי ההזדמנות האחרונה?

הדו"ח שפרסם ה-IPCC בחודש אוגוסט אמנם הציג את כל הסכנות הצפויות עם עליית הטמפרטורה, אך גם הראה כי ההתחממות הגלובלית תלויה במידה כמעט מוחלטת בהתנהגות האנושים והדגיש כי עדיין קיים סיכוי שהעולם יישאר בתוך רף המעלה וחצי. כדי לעמוד ביעד הזה ולהצליח לעצור את ההתחממות הגלובלית בזמן,  נדרשים מאמצים משמעותיים מצד כל מדינות העולם, לכן ההחלטות שיתקבלו בועידת האקלים השנה הן קריטיות, והיעדים שיציבו לעצמן הממשלות הן שיקבעו את עתיד שינויי האקלים, ובמידה רבה מאוד את העתיד של כולנו.