2 פילים נדירים נמצאו מתים בסוף השבוע האחרון סמוך למזבלה בסרי לנקה. השניים, שמשתייכים למין הפילים האסייתים שנמצא בסכנת הכחדה, מתו בעקבות אכילת פסולת שלא הייתה ניתנת לעיכול. הם מצטרפים ל-20 פילים לפחות שמתו ב-8 השנים האחרונות מסיבה זהה.
המקרה אירע סמוך לכפר פלקאדו, שנמצא כ-210 ק"מ מהבירה קולומבו. "שני הפילים בלעו כמויות גדולות של פסולת", כך סיפר הווטרינר שניתח אותם. "עטיפות מזון, פלסטיק, חומרים אחרים שאינם ניתנים לעיכול ומים, היו הדברים היחידים שיכולנו לראות בנתיחה שלאחר המוות". הוא הוסיף כי: "הדבר הגרוע ביותר הוא שלא נמצאו בגופם סימנים של מזון שפילים אוכלים בדרך כלל".
אוכלוסיית הפילים הופכת לפגיעה יותר ויותר עם השנים. ההידרדרות של בתי הגידול הטבעיים שלהם מאלצת אותם לנדוד לאזורים בהם גרים בני אדם, מה שמסכן אותם עוד יותר כשחלקם אף נהרגים על ידי ציידים וחקלאים זועמים שיבולם נהרס בעקבות נדידת הפילים.
הפילים הרעבים מחפשים מזון ומשוטטים במזבלות הסמוכות, צורכים פלסטיק וכתוצאה מכך גם חפצים חדים שפוגעים במערכות העיכול שלהם. הווטרינר הוסיף: "הפילים מפסיקים לאכול ונעשים חלשים מכדי לשמור על גופם הכבד זקוף. כשזה קורה, הם לא יכולים לצרוך מזון או מים, מה שמזרז את מותם".
למרות מקרי המוות הרבים, הפיל היא חיה נערצת בסרי לנקה אך גם כזו שנמצאת בסכנת הכחדה. במאה ה-19, מספרם עמד על כ-14,000. מספרם ירד דרמטית ל-6,000, נכון לשנת 2011. אנשי שימור ווטרינרים הזהירו לאורך השנים כי הימצאותם של מזבלות פתוחות במזרח סרי לנקה מהוות סכנה לפילים.
כיום יש 54 אתרי פסולת שנמצאים בקרבת חיות בר במדינה. ממשלת סרי לנקה ניסתה לאורך השנים למצוא פתרונות, אך כשלה ביישומם. בשנת 2008, הוקם באזור אתר שהיה אמור למחזר פסולת מ-9 כפרים סמוכים, אך האתר, נכון להיום, אינו ממחזר. בשנת 2014, הגדר החשמלית מסביב למזבלה נפגעה מברק, הושבתה, ולא תוקנה עד היום.
במזבלות אחרות במדינה, הממשלה חפרה בורי ענק מסביב למזבלות כדי להרחיק את הפילים, אך מכיוון שבתי הגידול שלהם מצטמצמים, הפתרון גם מעלה את הסיכון לחיכוך בין בני האדם לפילים. רבים מתושבי המקום משתמשים בחזיזים כדי לגרש את החיות כשהן מגיעות סמוך לכפרים, וחלקם אף הקימו גדרות חשמליים מסביב לבתיהם. קירתי רנאסינגה, תושב המקום, התייחס לכך: "תושבי הכפר לרוב לא יודעים כיצד להתקין את הגדרות החשמליים בבטחה ועלולים לסכן את חייהם, כמו גם את חייהם של הפילים".
בעיית אכילת הפסולת נוגעת גם לחיות-בר אחרות. צבי הים נמשכים תמיד לאכילת פלסטיק, בעיקר בגלל שהוא מריח כמו אוכל. סכנת החיכוך בין בני האדם לבעלי החיים עקב אובדן בתי גידול היא בעיה שנמצאת בכל רחבי העולם. למשל, עיירה בסיביר שתושביה סבלו שוב ושוב מנוכחותם של דובי הקוטב באזור, שחיפשו מזון בעקבות הקרחונים הנמסים.
סיפורים אלו הם תזכורת - לא רק לצורך שלנו לשמור על הטבע, אלא גם למנוע זיהום סביבתי מלכתחילה. הדרך הטובה ביותר להבטיח שפילים או כל יצור אחר לא יימצאו את מותם עם בטן מלאה בפלסטיק, היא למנוע הגעת מזהמים לאזורי מחייה טבעית של בעלי החיים.