בשנים האחרונות השיח על יתרונות קיצור שבוע העבודה מחמישה ימים לארבעה ימי עבודה בלבד, הולך ומתגבר; חברות רבות בעולם כבר אימצו את הרעיון או לפחות התנסו בו ומחקרים רבים הצביעו על היתרונות של מהלך כזה – הן לארגונים וליעילות והספק העובדים, והן לרווחתם האישית ולחיי הפנאי והמשפחה שלהם. אבל האם יכול להיות שלצמצום שבוע העבודה יש גם יתרון סביבתי? 

ניתוח מקיף שהתפרסם בשבוע שעבר בוושינגטון פוסט וכולל סקירת מחקרים ודעות של מגוון מומחים, טוען כי מעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים יכול להשפיע באופן חיובי על המאבק בשינויי האקלים במגוון דרכים. כך למשל, מחקר שהתפרסם כבר ב-2012 מצא קשר בין פחות שעות עבודה לפליטות נמוכות יותר, וניתוח נתונים מיותר מתריסר מדינות בין השנים 1970 ל-2007 חזה שצמצום של שעות העבודה ב-10 אחוז עשוי להביא להפחתת טביעת הרגל האקולוגית של הארגון בכ-12% ולצמצום של 4.2% בפליטות הפחמן.

לנתונים הללו אין הסבר ישיר וחד משמעי, אך בין היתר משערים מומחים שההפחתה בפליטות ובנזק סביבתי יכולה להיות קשורה בשינויים בנסיעה לעבודה ובשימוש באנרגיה. לדבריה של ג'ולייט שור, כלכלנית וסוציולוגית בקולג' בוסטון שחוקרת עבודה, צריכה ושינויי אקלים – "הדבר היחיד שאנחנו יודעים מהמון שנים של נתונים וניירות שונים וכן הלאה הוא שהמדינות עם שעות עבודה קצרות נוטות להיות אלה עם פליטות נמוכות, והפחתת זמן העבודה נוטה להיות קשורה להפחתת פליטות".

פחות נסיעות וחסכון באנרגיה

אחד הגורמים המרכזיים לפליטות שקשורות למקומות עבודה הוא הנסיעות היומיות של העובדים, כאשר במהלך הסגרים של תקופת הקורונה הורגש צמצום משמעותי בפליטות בשל הפחתת השימוש בתחבורה. בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המגפה, נמדד שיפור ניכר באיכות האוויר בערים ברחבי העולם והפליטות העולמיות צנחו ב-17%.

במקרה הזה, הפחתת הפליטות אפשרית גם עלי ידי מעבר למודל עבודה היברידי שמאפשר עבודה מהבית ומפחית נסיעות מיותרות, אך מעבר לארבעה ימי עבודה גם במקומות שמחייבים נוכחות פיזית במקום העבודה יכול להוות יתרון נוסף. עם זאת, צמצום ימי העבודה יהיה אפקטיבי לצמצום פליטות רק אם העובדים לא ינצלו אותו לטובת נסיעות אחרות לטיולים למשל או לטובת טיסות לסופי שבוע ארוכים.

גורם משמעותי נוסף שיהיה מושפע מקיצור שבוע העבודה הוא השימוש באנרגיה במקומות עבודה. ויתור על יום עבiדה אחד יחסוך בחשמל הנדרש כדי לקרר או לחמם בנייני משרדים שלמים, בתאורה, הפעלת מחשבים ומכשירים ועוד – כאשר מחקרים מצביעים על אפשרות לצמצום בעד 20 אחוז מהפליטות. ההשפעה במקרה הזה\ אפקטיבית רק אם מדובר ביום אחד מרוכז שבו המשרד לא פעיל. מהצד השני, צריכת האנרגיה יכולה גם לעלות באופן כללי אם אנשים מבלים את יום החופש שלהם בבית או במקומות אחרים בפעילויות שיצרכו יותר משאבים מאשר אילו היו בעבודה.

 שינויים באורח החיים

האופן שבו צמצום שעות העבודה יכול להשפיע על הפחחת הפליטות וטביעת הרגל האקולוגית, תלוי במידה רבה באופן בו בוחרים אנשים לבלות את הזמן הפנוי מעבודה שלהם. מומחים טוענים כי מחקרים מראים שרוב האנשים צפויים לעבור לסגנון חיים בר-קיימא יותר.

בנוסף לצמצום הנסיעות ברכב, ולחסכון באנרגיה כאשר מקומות עבודה יכולים לפעול פחות שעות, מומחים מסבירים כי צמצום שעות העבודה עשוי להשפיע על חייהם של אנשים מחוץ לעבודה בדרכים שונות, אחת מהן עשויה להיות אימוץ הרגלים ידידותיים יותר לסביבה בעקבות הזמן הפנוי שנוצר להשקיע בהם.

בעוד עובדה אינסטנסיבית מובילה לחיים אינסטנסיביים שדורשים קיצורי דרך מזהמים, זמן פנוי נוסף עשוי לאפשר הרגלים חדשים וירוקים יותר כמו למשל הכנת מזון ביתי במקום קניית אוכל מוכן.מחקרים גם מצביעים על כך שאנשים שעובדים פחות עשויים להיות בעלי סבירות גבוהה יותר לעסוק בפעילויות שפליטת הפחמן שלהן נמוכה, כמו בילוי עם המשפחה או שינה.

עם זאת, לחוקרים אין תשובה חד משמעית לגבי השפעת צמצום שבוע העבודה על טביעת הרגל האקולוגית ובאותה מידה זמן פנוי עשוי לעודד גם פעילויות מזהמות כמו נסיעות פנאי, או אפילו צרכנות יתר.