לקראת ועידת האקלים שתיערך בשארם א-שייח' ב-6 בנובמבר, התארחה אמש גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בוועידת המרחב הימי והתייחסה בדבריה להיערכות מדינת ישראל לשינויי האקלים. "אנחנו נמצאים עשור או שניים אחורה בהשוואה להתארגנות העולמית מבחינת היכולת שלנו להיערך לשינויי האקלים. בשונה מהפחתת פליטות, בהיערכות אין יעדים ברורים. כאשר כל מדינה מתרכזת בעצמה אז ההיערכות שלה משמעותית."

"אם בגלזגו אשתקד, היה חשוב להביא את כל מדינות העולם להסכים על יעד הפחתה משותף, והיה לחץ לעמוד ביעדים של הפחתת פליטות, אנחנו עדיין לא שם, אבל העולם המפותח הלך לכיוון ומדינות לקחו על עצמם את זה כמטרה, כולל הגעה ליעד הפחתת הפליטות העולמי, שאליו מדינת ישראל כן הצטרפה. לעומת זאת, בשארם א'-שייח ידברו על יישום התכניות להפחתת פליטות אבל גם ובעיקר על הסתגלות למשבר האקלים והיערכות אליו" אמרה כהן, "הפעם השיח אחר, והעירכות במרכז".

 בנוגע ליעדי להפחתת הפליטות, חשפה כהן כי בעולם לא ממש מרוצים מישראל, "אני יכולה לגלות שג'ון קרי, הנציג של ממשלת ארה"ב לענייני אקלים והתחממות גלובלית הביע את אי שביעות רצונו בפני השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מיעדי הפחתת הפליטות שאמצה מדינת ישראל ואמר לה: 'אתם מדינת מפותחת ומתועשת. לא צריכה להיות אצלכם בעיה לעמוד ביעד הפחתת  פליטות שאפתני יותר'. אז היישום חשוב, אך ההיערכות לשינויי האקלים והיכולת להתמודד זה הדבר המרכזי וכמובן גם עניין המימון שצריך להיסגר".

תג מחיר לפליטות פחמן

מנחת המושב, עו"ד ד"ר ציפי איסר-איציק, מנהלת מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקיה במשרד ליפא מאיר ושות' שאלה את כהן לגבי נושא מימון הפרויקטים השונים, "יזמים רבים מצפים לשמוע מה יהיה המנגנון העולמי של סחר בפליטות. יש שטחים שיזמים איתרו על מנת להשקיע בהם למטרת פרויקטים להפחתת פליטות, והמיזמים העסקיים האלה לא יוצאים לדרך בהעדר תמחור של טון פחמן סחיר. האם בוועידת שארם א-שייח צפוי סיכום לגבי המנגנון של סחר בפליטות גזי חממה? לאן פניה של מדינת ישראל מהבחינה הזו?"

"המנגנון הבינלאומי הולך להיות מסוכם בכנס האקלים המתקרב שייערך בשארם". ציינה כהן, "במסגרת הדיונים לקראת ועידת שארם א-שייח שעוסקים במימון ובסחר הפליטות העולמי, רוצים לייצר מנגנון חדש, וכמובן שאנחנו חלק מתוך מערך גלובלי וכאשר יהיה מנגנון ומשטר חדש נהיה חלק ממנו. אבל יש דברים שהמשרד להגנת הסביבה קידם בישראל וככל שיסתייע הם יעניקו אופטימיזציה מצוינת למשק הישראלי".

"נתחיל במס הפחמן, הצעת החוק לגבי מס פחמן התחילה את דרכה לקראת אישור בימיה האחרונים של הממשלה היוצאת, ואם היא הייתה מכהנת עוד חודש אחד בודד זה כבר היה מאחורינו והיה מס פח פחמן במדינת ישראל. ברגע שיש מס פחמן, יש תג מחיר לפליטת הפחמן, ואז כבר יהיה מי שמוכן לשלם בשבילו. לכן, מס פחמן הוא דבר חשוב מאוד ואני מקווה שהוא יקרה כבר בממשלה הקרובה. בנוסף יש את חוק האקלים שכמובן מסדיר את כל הפעילות הזו ואז יהיה ברור מה המחיר ואני חושבת ששיעורו של מס הפחמן יהיה דומה למחיר הפחמן כמו שהוא קיים באירופה וארה"ב".

ללמוד מנורבגיה

נושא נוסף שעלה הוא השפעת מלחמת רוסיה-אוקראינה, שלדברי כהן, מחזקת את ההבנה שיש צורך דחוף לעבור לאנרגיות מתחדשות. "לפי מה שאנחנו שומעים מהקולגות שלנו באירופה, בעקבות משבר האנרגיה הקיים והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אנחנו מבינים שמתחדד הצורך במעבר לאנרגיות מתחדשות. אמנם בימים אלו במדינה כמו גרמניה שורפים יותר פחם ממה שהיו רוצים וחזרו לפחם כי אין להם גז, מהסיבה הפשוטה שהם לא היו מוכנים עם מספיק אנרגיה מתחדשת. בהתאם לכך, גם השיח בוועידה בשארם א-שייח' יהיה בכיוון השקעות של אנרגיות מתחדשות, כי לשם העולם הולך".

כהן הוסיפה כי, "בישראל ראוי שייקחו את נורבגיה כמודל לחיקוי. מדינה שמחזיקה בכמויות גדולות של גז וייצוא הגז שלה עצום, אבל 100% מהאנרגיה שלה מגיע מאנרגיה מתחדשת. לכן מדינת ישראל צריכה לנצל את התקופה הזו שיש לה גז בכמויות מספיקות לעשורים הבאים ובמחירים יחסית סבירים, ולייצר תשתית מקומית עבור אנרגיה מתחדשת. זו הזדמנות שאסור לפספס אותה".