הקרחונים באלפים מאבדים מסה בקצב הגבוה ביותר מאז שהחלו לתעד מה קורה איתם, לפני 60 שנה. על ידי בחינת ההבדל בין כמות השלג שירד בחורף, וכמות הקרח שהפשיר בקיץ, מדענים יכולים למדוד כמה קרחון כזה או אחר הצטמק בכל שנה נתונה.

מאז החורף שעבר, שהביא שלג מועט יחסית, האלפים ספגו שני גלי חום גדולים בתחילת הקיץ - כולל אחד ביולי שהביא איתו 30 מעלות צלזיוס שנמדדו בכפר ההררי השוויצרי צרמט.

בדרך כלל מגיעים המדענים למדוד לשם עבודות תחזוקה של המקום בסוף חודש ספטמבר, סוף עונת ההפשרה בהרי האלפים. אבל אובדן קרח גבוה במיוחד השנה הביא אותם כבר השבוע כדי לערוך בדיקות. המצב עגום למדי, ואפילו עמודי המדידה שבהם משתמשים החוקרים כדי לעקוב אחר שינויים, פשוט לא הצליחו להתקבע ועמדו להתנתק לחלוטין; עד כדי כך שנאלצו לקדוח עבורם חורים חדשים.

חוקרים מודאגים הגיעו למדוד את קצב המסת הקרחונים בא (צילום: Reuters)
חוקרים מודאגים הגיעו למדוד את קצב המסת הקרחונים באלפים | צילום: Reuters

הקרחונים המפשירים באלפים וברחבי העולם עתידים לא רק לשנות את הנוף שלנו לגמרי, אלא גם מאיימים על ערים שלמות שבסמוך לקו המים ההולך וגובהה בעקבות כך. בשבוע שעבר למשל בגרינלנד, במהלך סופשבוע אחד של חום, הפשירו הקרחונים והגירו 18 מיליארד טונות של מים, שהם יותר מ-7 מיליון בריכות אולימפיות, כמות שיכולה להציף שטח בגודל 3 מדינות בחצי מטר גובה מים.

הקרחון מורטראץ' שבאלפים נמס בקצב שיא (צילום: Reuters)
הקרחון מורטראץ' שבאלפים נמס בקצב שיא | צילום: Reuters
_OBJ

רוב קרחוני ההרים בעולם מפשירים ונסוגים עקב שינויי האקלים, ואלה שבאלפים פגיעים במיוחד מכיוון שהם קטנים יותר. אם נמשיך בפליטת גזי חממה בקצב של היום, עד סוף המאה – 80% מהקרחונים באלפים פשוט כבר לא יהיה שם.