בשנים האחרונות הפך משבר האקלים ממושג מדעי למציאות מוחשית. הטמפרטורה הממוצעת הנמדדת על פני כדור הארץ עולה, שוב ושוב נשברים שיאי טמפרטורה במקומות רבים בעולם, ואנו חווים אירועי מזג אוויר קיצוני, הרס מערכות אקולוגיות ופגיעה במגוון הביולוגי. כמאתיים שנה חלפו מאז המהפכה התעשייתית, וההתפתחות הטכנולוגית ממשיכה לצבור תאוצה ולהשפיע על כל תחום בחיינו. אך ההישגים הטכנולוגיים גם גובים מחיר, שכן התלות שלנו בנפט, בפחם ובגז טבעי מובילה לפגיעה בכדור הארץ ובנו.

המשבר כבר כאן, והוא בכל מקום.  מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' ת"א מציג תערוכה מקורית חדשה: זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו.  התערוכה מציגה מגוון עדויות למשבר האקלים ולהשפעותיו, בישראל וברחבי העולם, תוך מתן דגש לכך שעדיין יש הזדמנות לבלום את השינויים הגורמים למשבר ולצמצם את פגיעתו, בנו ובסביבה. בתערוכה תלמדו כי כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לקחת חלק ולהשפיע – לסייע בבלימת השינוי ובצמצום המשבר.

זנדברג: "אין שום סיכוי שעובר תקציב  בלי פרק אקלים"

באירוע פתיחת התערוכה נכחו יושבת ראש המוזיאון פרופסור תמר דיין, מנכ״ל המוזיאון אלון ספן, שרת האנרגיה קארין אלהרר, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ראש העיר תל אביב יפו רון חולדאי, ח״כ אלון טל - כחול לבן, ח״כ פרופ' יוסי שיין - ישראל ביתנו, הגברת מיקי חיימוביץ, אלי הורוביץ מנכ״ל קרן טראמפ, עו"ד דן להט ועוד.

נשיא המדינה, יצחק בוז׳י הרצוג שלח ברכה מצולמת ובה התייחס לאסונות האקלימיים ברחבי העולם ולחובתה של ישראל לפעול בנושא, ״בשבוע שעבר ראינו את השטפונות בגרמניה, ישראל חייבת להיות שותפה לכל יוזמה ומאמץ לפתרון".  ראש העיר תל אביב יפו, רון חולדאי אמר כי ״תלמידי העיר שיזכו לבקר בתערוכה יבינו איך כל אחד מהם יכול להיות חלק מהפתרון״

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג התייחסה בדבריה לכוונתה להטיל מס פחמן, לתכנית העתידית לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי, וכן לתקציב שהממשלה עתידה לאשר ״אמרתי לכל השותפים והשותפות בממשלה שאין שום סיכוי שעובר תקציב 2022-2021 בלי שיש בו פרק אקלים, לראשונה בתולדות ישראל. משבר האקלים והמשבר האקולוגי הם שני משברים שמקורם בפעילות האנושית, והם תלויים זה בזה: אף אחד מהם לא ייפתר לבדו.״

השרות זנדברג ואלהרר במוזיאון הטבע (צילום: יעל צור)
אלון ספן, השרות תמר זנדברג וקארין אלהרר, ופרופ' תמר דיין | צילום: יעל צור

גם שרת האנרגיה, קארין אלהרר נשאה דברים והתייחסה למורכבות הנושא, ״בדיוק כמו שהתערוכה מדגימה: משבר האקלים כבר כאן. ולנו, הנהגת המדינה, יש מחויבות עמוקה להיאבק בו. זה לא ייעשה בין לילה, כי לצד הרצון והמחויבות העמוקה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית למינימום נצטרך להבטיח את אמינות משק האנרגיה הישראלי וגם כי שינויים מטבעם מעוררים חששות. אבל אני מאמינה שעם שיתוף פעולה בין משרדי, עבודה יומיומית בהסרת חסמים והשקעה במחקר ופיתוח נצליח להצטרף למדינות שכבר מתקדמות בצעדי ענק במאבק נגד ההתחממות הגלובלית.״

"האתגר הגדול ביותר שניצב בפני האנושות כיום"

התערוכה החדשה, שעל הפקתה עמלו במוזיאון יותר משנה, מציגה את הממצאים המדעיים העדכניים ביותר בתחום וכן את השפעת המשבר עלינו ועל הטבע סביבנו, בישראל ובעולם, תוך שימוש באמצעים אינטראקטיביים, סרטונים ומחשבון מקוון לבדיקת טביעת רגל פחמנית אישית, שפותח במיוחד לתערוכה ומותאם לישראל.

תערוכת "זה מתחמם" (צילום: דור קדמי)
צילום: דור קדמי

לדברי פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט,  "האתגר הגדול ביותר שניצב בפני האנושות כיום הוא האתגר הסביבתי, והאתגר החמור ביותר והבלתי הפיך ביותר הוא הכחדת המינים ואובדן מערכות אקולוגיות בקצב חסר תקדים. שינוי האקלים על פני כדור הארץ מהווה איום קשה מאוד לאדם – למערכות כלכליות, חברתיות ובריאותיות – והוא פוגע ויפגע במערכות האקולוגיות עלי אדמות. אנחנו תלויים במערכת האקולוגית לקיומנו, ועל כן זהו אתגר שהעולם חייב להיענות לו. ניהול נכון של מערכות אקולוגיות עשוי לתרום ליציבותן ולמיתון נזקי האקלים לאדם. לכן, זוהי שעת חירום, וחובה עלינו לנקוט בצעדים אפקטיביים על מנת לטפל במשבר העולמי הזה."

דיין מוסיפה, "כמוזיאון מחקרי, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט עוסק בניטור השינויים החלים במגוון הביולוגי כתוצאה משינויי הסביבה, ביניהם שינויים הנגרמים משינוי האקלים, ושימוש בשינויים אלה לחיזוי שינויים עתידיים והשלכותיהם. לצד חוויית הביקור בתערוכה, אנו שואפים גם להפוך את המבקרים לסוכנים של שינוי, שיישאו את הבשורה אל מחוץ לכותלי המוזיאון וירתמו רבים נוספים לשינוי הדרוש לנו כל כך".

"המוזיאון רואה חשיבות רבה בחשיפת הנתונים על משבר האקלים ובהנגשת הנושא הבוער, על אף מורכבותו, לקהלים רחבים ככל האפשר, כדי להציבו במרכז הדיון הציבורי כאן בישראל", אומר אלון ספן, מנכ"ל המוזיאון, "המדיום המוזיאוני יוצר הזדמנות להמחיש ולדמות מציאות מורכבת ותהליכים שגורמים לה, לצד תחזיות לעתיד, תוך הקפדה על חוויית המבקרים ועידוד סקרנות. אני מקווה שהתערוכה תציף שאלות, אך גם תציע אפשרות לשינוי הרגלים אישיים".

תערוכת "זה מתחמם" (צילום: דור קדמי)
תחנות אינטרטקיביות שמדגימות את שינויי האקלים | צילום: דור קדמי

מסע להבנת משבר האקלים

בתערוכה מוזמנים המבקרים לעבור בין אזורים ותחנות שונות שימחישו את המצב ויציגו את מונחי היסוד בתחום – ביניהם תחנה המציגה את התהליכים שהובילו אותנו למצב הנוכחי ותחנות המסבירות מהו פחמן ולמה כולם מדברים עליו ומהם אותם גזי חממה. המבקרים יגלו מהו המחיר הסביבתי של האוכל שאנו אוכלים, מהי החשיבות של הקרחונים ומדוע הם מפשירים, מה היא נקודת האל-חזור האקלימית ומה בעצם ההשפעה של כל השינויים האלו על החיים של כולנו.

 בתערוכה יוצגו צילומים ייחודיים ממצלמות מתקדמות המאפשרות לראות את פליטות גזי החממה (ממקורות שונים, המתרחשות כל הזמן אך אינן נראות לעין האנושית. במגוון תחנות אינטראקטיביות ילמדו המבקרים כיצד הפעולות היומיומיות של כולנו שלנו משפיעות על פליטת גזי החממה האלו ויגלו מה היא טביעת הרגל הפחמנית שלהם וכמה עצים דרושים כדי לקלוט בחזרה את פליטות גזי החממה מארוחת הצוהריים שלנו.

בקפסולות הזמן ילמדו המבקרים כיצד יודעים שההתחממות והעלייה הנוכחית בריכוז גזי החממה הן תקדימיות וקיצוניות, ומה אנו יודעים על האקלים שהיה לפני שהתחילו מדידות המכשירים; במתקן אינטראקטיבי אחד יוכלו המבקרים לחוות את עליית מפלס הים ביחס לגובהם,  וכיצד צפוי המפלס להמשיך ולעלות אם ההתחממות הגלובלית תמשיך בקצב בנוכחי;  ובתחנה אחרת יוכלו להפעיל תגובת שרשרת, הממחישה כיצד התחממות המערכת, בשל פליטת גזי חממה עקב פעילות האדם, עלולה לגרום לתגובה שהולכת ומתעצמת ומאיצה את ההשפעה על האקלים. בסופו של הסיור, יוזמנו גם המבקרים להפוך לסוכני שינוי ולבחון מה השינוי האישי שאותו יוכלו ליישם בחיי היום יום ולהתחייב אליו.

 

תערוכת "זה מתחמם" (צילום: דור קדמי)
איזה שינוי תוכלו לאמץ בחיי היומיום? | צילום: דור קדמי
_OBJ

 

תערוכת "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו" תוצג לקהל מיום רביעי, 21 ביולי 2021.

אוצרת מדעית של התערוכה: ג'ודי לקס, אוצרת ומעצבת חוויה: הדס זמר בן-ארי את הפקת התערוכה ליווה צוות נרחב ומגוון של מדענים ואנשי מקצוע, אשר הביא מידע מדעי עדכני וסייע בהתאמתו לתצוגה מוזיאונית.

התערוכה ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה למוזיאון.

ידע נוסף באתר המוזיאון https://smnh.tau.ac.il