בחודשים האחרונים אזרחים רבים תוהים לאן נעלמו מכלי המחזור לבקבוקי הפלסטיק, אותן מחזוריות שהתרגלנו להשתמש בהן במשך שני עשורים כדי לתרום את חלקנו למאמץ המחזור. אבל הם כמובן לא נעלמו סתם, מדובר בתוצאה ישירה של כניסתו לתוקף של חוק הפיקדון המורחב.

מה אומר החוק?
חוק הפיקדון על מכלי משקה משנת 1999 חל מלכתחילה על כל מכלי משקה בנפח 100 מ"ל ועד ליטר וחצי מכל חומר שהוא (פלסטיק, זכוכית ואלומיניום) אשר משווקים בישראל ומסומנים בתווית "חייב פיקדון" בציון סכום הפיקדון. הרחבת החוק מטילה פיקדון גם על מכלי משקה גדולים מנפח של ליטר וחצי ועד 5 ליטרים (כולל). את דמי הפיקדון יידרש הציבור לשלם בעת הקנייה, כאשר הרעיון הוא לעודד באופן הזה מחזור דרך קבלת כספי הפיקדון בסופרים.

אלא שהמהלך שמבקש להנהיג המשרד להגנת הסביבה לא חף מקשיים, ואלה באים לידי ביטוי בעיקר במכשול בדרכם של האזרחים למימוש החוק. דוח של המועצה לצרכנות שהגיע לידי N12 מראה על מאות תלונות שהוגשו על ידי אזרחים שנתקלו בקשיים בהחזרת בקבוקים ברשתות השיווק. בדוח מובאות 1,035 תלונות שהגיעו מאז כניסתו של החוק לתוקף ב-1 בדצמבר 2021 עד 24 בינואר, בפנייה טלפונית, דרך טופס מקוון באתר ודרך כתובת מייל ייעודית – כולם תחת פעילותו של מוקד מיוחד שהוקם "מוקד הפיקדון", המשותף למועצה לצרכנות ולמשרד להגנת הסביבה.

מתוך שלל התלונות שהתקבלו במהלך החודשיים הללו 270 הוגשו נגד בתי עסק ספציפיים. האזרחים שהגיעו לסניפים (המחויבים מתוקף החוק לאפשר החזרה) קיבלו תשובות שמעידות על חוסר שיתוף פעולה; אי קבלת דמי הפיקדון במזומן, אי קבלת מכל משקה מסומן, הגבלה של מספר מכלי המשקה שניתן להחזיר והגבלת הימים והשעות בהם ניתן להחזיר מכלי משקה, הן רק כמה דוגמאות בולטות לקשיים שערמו על הצרכנים.

ממחזרים בקבוקים אבל לא בטריות (צילום: Flash90, Shay Levy)
צילום: Flash90, Shay Levy

רותם שמתגוררת בתל אביב אמרה ל-N12: "השינוי אכן מבאס מאוד. הייתה לנו מחזורית ממש מול הבניין והיינו צוברים בערך שתי שקיות רציניות בכל פעם לפני שהיינו ממחזרים. אין מצב שאני אלך איתן לסופר ככה". אביטל, שמעידה על עצמה כי היא ממחזרת באופן קבוע, מציינת: "לדעתי צריך להחזיר את המחזוריות ולשים אותן ליד הסופר". שני מסכימה ומוסיפה: "אני מעדיפה לוותר על הכסף של הפיקדון בתמורה למקום שיהיה נוח להחזיר בו את הכל". מתן, שמשתדל להמשיך ולמחזר גם במתכונת החדשה טוען: "לי לא אכפת מהכסף, אני פשוט ממחזר. עכשיו לי ולעוד המונים שהתרגלו לא יהיה מקום נגיש לעשות את זה כמו בעבר. לא אלך או אסע עד הסופר עם שקית של בקבוקים".

אמנם המוקד שנפתח במועצה לצרכנות לא היה קיים לפני שנכנס לתוקפו החוק, אבל במשרד להגנת הסביבה מציינים כי בחודשיים שקדמו לכניסת ההרחבה לתוקף התקבלו רק 98 פניות ציבור בנושא חוק הפיקדון על מכלי משקה. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי ישנן פעולות אכיפה של המשטרה הירוקה שנועדה לוודא את התיישרותם של רשתות השיווק והסופרים מול החוק, ומוסיפים: "יש משתנים רבים שמשפיעים על מספר הפניות ואך טבעי שעם כניסת הרחבת החוק לתוקף והקמפיין שליווה את הרחבתו, כולל הקמת מוקד ייעודי לפיקדון שביצענו, מספר הפניות עלה". 

 

היכן המחזוריות שהיו ליד הבית שלנו?
הסיבה שבגללה, כאמור, "נעלמו" המחזוריות מהמרחב הציבורי היא כי עם החרבת החוק הן כבר אינן נחוצות. למעשה, במשרד להגנת הסביבה מבקשים להבהיר כי על אף שנהגו הממחזרים להכניס לתוכם בקבוקים וכלי פלסטיק למחזור בנוסף לבקבוקי הפלסטיק, הן מעולם לא היו מיועדות לכך, ומסיבה טובה. "יש חשיבות רבה להפרדה בין בקבוקי פלסטיק למחזור לבין למשל בקבוקים ומכלים של חומרי ניקוי למחזור.

"כשאנחנו מצליחים לשמור על בקבוקי השתייה מפלסטיק 'נקיים' ממכלים אחרים – המחזור שלהם הוא איכותי יותר, כי מאפשר לנו לקחת את הפלסטיק הזה ולהעביר אותו תהליך פשוט, יעיל, ונקי ייחסית – ולהפוך אותם שוב לבקבוקי פלסטיק או מכלי מזון חדשים", מסביר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה. כל מה ש"מתלכלך" בתהליך המחזור, כפי שהיה קורה למשל במחזוריות, או כפי שעלול לקרות בפחים הכתומים שנועדו למחזור אריזות שאינן בקבוקי פלסטיק – עובר מעין "ירידה בדרגה" מה שמביא ליותר עלויות ולהצלחה פחותה של כל תהליך מחזור הפלסטיק.

הפרדת פסולת למחזור (צילום: Pixel-Shot, shutterstock)
צילום: Pixel-Shot, shutterstock

אם כן, לפי המשרד להגנת הסביבה, ההפרדה היא סיבה אחת שמצדיקה את המעבר בין השיטה הקודמת למחזור דרך פיקדון. כמו כן, שינוי המדיניות שהוחלט עוד בתקופתה של השרה גמליאל, ובו ממשיכה השרה זנדברג, נובע גם מבחינה של המצב הקודם אל מול מה שנעשה בעולם. במשרד ערכו בדיקות לאורך השנים, ושם מסבירים שאומנם היו הרבה מחזוריות בנוף, אבל היקף האיסוף בהן היה נמוך – רק 20% ממכלי המשקה הגדולים נאספו בהן. "אחרים נאספו מתחנות מעבר לפסולת אחרי שהתערבבו באשפה. היקף המחזור עמד על 55%. ומה קרה לכל שאר? 45%, מאות מיליוני בקבוקים, התגלגלו לשטחים הפתוחים או לאתרי הטמנת פסולת. השיטה הזו לא עבדה ואינה עובדת גם בעולם", מציין עמיחי.

אכן, זוהי השיטה הנהוגה באירופה. גרמניה, אחת המדינות בעלת הניסיון העתיר ביותר בהקשר הזה היא הוכחה. חברת הפרלמנט האירופי מגרמניה, מטעם מפלגת הירוקים, "שיטת הפיקדון עובדת. אם יש לכם שיטת פיקדון – מכסות המחזור שלכם יעלו באופן טבעי, כי אנשים לא מוכנים לבזבז כסף" הסבירה יוטה פאולוס לאתר euractiv.com. ועדיין, לא כל האזרחים מרוצים מהשינוי. חלקם אף מצהירים שיש יותר סיכוי שימחזרו את הבקבוקים בפח הכתום ולא דרך פיקדון בסופר, על אף שזהו המקום הנכון יותר לעשות זאת.

מה לגבי הפחים הכתומים?
נכון להיום הם פרוסים באופן שנותן מענה ל-70% מהישראלים, כאשר רבם המכריע של הפחים מוצבים ליד הפחים הירוקים. פריסתם של הפחים הכתומים מיועדת לעלות ל-90% בהמשך, וזה צפוי להתממש עד 2025. הפחים הכתומים אינם מיועדים למחזור בקבוקי פלסטיק. נשאלת השאלה מדוע לא בחרו לבצע במשרד להגנת הסביבה את ההפרדה באמצעותו של פח נוסף שיהיה מיועד לבקבוקים, לצידו של הפח הכתום? עמיחי טוען כי איןפשרות הזו להגביר את היקף מחזור הבקבוקים, שכן אין בה את התמריץ הכלכלי שיש בפיקדון.

בתגובה לאזרחים שמצהירים כי הם מעדיפים את הנוחות שבפח נוסף בקרבת מגוריהם, על התוספת המזערית של פיקדון, עמיחי מציין: "אנחנו מודעים לקושי בהסתגלות, ומעריכים את העובדה שהציבור התרגל למחזר ומעוניין להמשיך לעשות את זה. ההסתגלות אמנם עשויה להיות מאתגרת, אבל מדובר בחבלי לידה של השיטה החדשה שאנחנו יודעים כי היא עדיפה בטווח הרחוק".

מה שבטוח, אם במשרד להגנת הסביבה מעוניינים שהשינוי יצליח ויניב תוצאות טובות יותר מבחינת היקף המחזור ואיכותו, בנוסף להסברה ולשינוי הרגלי המחזור של הצרכנים (משימה קשה בפני עצמה), עליהם לוודא שהמנגנונים לאכיפת חוק הפיקדון יהיו יעילים דיים כדי לבטל את הקשיים האלה ולנקות את הדרך של הצרכן לעבר מחזור יעיל, אופטימלי, ובעיקר קל ככל שניתן.