שמש, בריכה, מוזיקה, שקט מהבוס, הילדים והמציאות, כל זה נשמע מושלם לא? אנחנו מוכנים לסבול בעבודה שאולי אנחנו לא ממש אוהבים, לקרוע את התחת בשביל הכסף שלנו, רק בשביל לחסוך לאותה חופשה חלומית שתיגמר בדיוק לאחר שבוע, חודש או יותר, כשמיד אחריה נחזור להרגיש את אותן התחושות האלו של היעדר החופש, של לחץ ורצון לברוח. לכבוד יום החופש הבינלאומי שצויין השבוע, הנה כמה נקודות על מהו חופש אמיתי, ואיך מגיעים אליו.
הקפה שגונב לנו את החופש
לפי הקבלה, להיות חופשי זה בדיוק ההיפך מכל הגירויים הרגעיים האלו שמונעים מהיצרים שלנו. להיות חופשי על פי הקבלה משמע לא להיות כבול. כבול לחומר, לתאוות שלנו וליצרים שלנו בגוף ובנפש. תחשבו על זה רגע: אדם שמתעורר בבוקר וחייב את הקפה עם החלב והסוכר שלו בכל בוקר בדיוק כפי שהוא רגיל במשך שנים, הוא כלוא בתוך מצב שהוא הגדיר לעצמו. אם הוא לא יקבל את הקפה שלו בדיוק בדרך שהוא רגיל, הוא לא ירגיש טוב. יהיה עצבני, עייף, מנומנם. לעומת זאת, אדם שלא רגיל לשתות קפה, ולא מרגיש תלות בשום גורם חיצוני, הוא למעשה אדם חופשי. הוא לא צריך את הדבר הזה שיגרום לו למרגוע בגוף ובנפש. הוא מתעורר בבוקר ולא זקוק לכלום כדי להתעורר. הוא ער.
הרצון לקבל לעצמי – הכלא הכי גדול שלנו
בטבע הרוחני שלנו כבני האדם, אנחנו כל הזמן רוצים לקבל לעצמינו. אנחנו רוצים לקבל דברים חומריים כמו אוכל ומתנות, אהבה, תשומת לב, כבוד, או שליטה. בקבלה קוראים לזה הרצון לקבל לעצמי, והבעיה היא, שככל שאנחנו רודפים יותר אחרי הקבלה הזו לעצמינו, אותו דבר מסתלק מאיתנו יותר ויחד עם זה תחושת החופש והאושר. אנחנו בעצם כלואים בתוך רצון שאף פעם לא יתממש ולא יתמלא. למשל: אם אנחנו רוצים לקבל כבוד כי יש לנו תפיסת עולם שמגיע לנו כבוד, אז לכל מקום שנגיע, נחפש את הכבוד שלנו, וכשנראה שאנחנו לא מקבלים אותו בדיוק כפי שנדמה לנו שמגיע לנו, אנחנו הופכים להיות עבדים של התפיסה, של אותו רצון לקבל לעצמינו כבוד. אותו הדבר לגבי אהבה או שליטה או כל דבר אחר. בעל הסולם אמר שהרצון לקבל לעצמי הוא שורש כל הרע. כלומר – כשאנחנו כלואים בתוך הרצון הזה שלנו, אנחנו גם גורמים לכך שהאושר והחופש שלנו יברח מאיתנו, אבל גם פוגעים בסביבה שלנו.
ככל שאדם רוצה משהו ולא מקבל אותו, כך הוא נעשה פוגעני לסביבה ולפעמים עד כדי סכנה, כמו מי שחושב שמגיע לו אהבה והוא לא מקבל אותה אז הוא עושה דברים שפוגעים בצד השני או אדם שחושב שמגיע לו לאכול חיות והוא מוכן להרוג אותם בשביל לספק את היצר שלו. אז מה עושים בשביל לצאת לחופשי מעבדות הרצון לקבל לעצמי ואיך נוכל להרגיש חופשיים ומאושרים בלי הרצון לקבל הזה, שכולא אותנו בתוך לופ שאינו נגמר?
- קודם כל חשוב שנבין שאושר וחופש אמיתיים זה מצב תודעתי ושום דבר חיצוני כמו עוד חולצה, חופשה, תכשיט, כל חפץ שהוא או כל הנאה רגעית אחרת כמו ארוחת שחיתות במסעדה לא יביאו לנו את החופש האמיתי. תחושת חופש אמיתית היא תחושה ארוכת טווח ולא רגעית והיא אינה תלויה בדבר.
- כדי להשיג חופש, אנחנו צריכים לזהות את תפיסות העולם שמנהלות את הרצונות שלנו לקבל. כמו למשל זה שנדמה לנו שמגיע לנו כבוד, שחסרה לנו אהבה, שאנחנו חייבים להיות בשליטה. ככל שנהיה יותר מודעים לתפיסות העולם האלו שלנו, כך נוכל להתמודד על הרצונות ועם תחושות החוסר האלו.
- הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תחושת החיסרון היא למלא אותה על ידי זה שניתן אותה לאחרים. לדוגמה: אם אנחנו מבינים שחסרה לנו אהבה בחיים, אז במקום לדרוש אותה מאחרים עם כל מיני מניפולציות כלשהן, מוטב שניתן אהבה. אם אנחנו רוצים עכשיו שמישהו יכין לנו כוס תה, אז במקום זה, נבדוק אם מישהו בבית רוצה כוס תה ונכין לו. ככל שנהיה מחוברים לחיסרון שלנו, כך נוכל למלא אותו בעזרת הנתינה לאחרים.
- חיים בהווה – בתורות המזרח הפכו את המדיטציה והמיינדפולנס לדרך חיים שעוזרת לאנשים להרגיש חופשיים מהסבל האנושי. בקבלה קוראים לזה התבוננות, או השקטה. הרעיון הוא להיות נוכח ברגע, להסתכל על הרגשות שלנו ולא לנסות לברוח או לשפוט אותם. זכרו שהעבר כבר לא רלוונטי והעתיד הוא דמיוני, אז כל מה שנשאר לנו כדי להרגיש חופשיים ומאושרים, זה פשוט לחיות את הכאן ועכשיו.