כשהיינו קטנים וקיבלנו מכה, זוכרים מה ההורים שלנו היו אומרים? נו נו נו לשולחן או לכיסא שבגללו כואב לנו עכשיו. וכשלא הצלחנו במבחן? זו אשמתך שלא למדת, וכשאדם או כמה פגעו בכם כי הרגישו שונה מכם? המוח כבר ישר האשים אותם בעלבון שלכם. אבל האם האשמה הזו שאנחנו מסתובבים איתה לפעמים חיים שלמים, ונכנסת בכל מיני אירועים חפים מפשע, מועילה לנו במשהו? האם היא משרתת ומרימה או אותנו שהיא מורידה ומקרבנת?
ד"ר ברנה בראון, סופרת, מרצה, וחוקרת במשך שנים את נושא האשמה והבושה, טוענת שדרך פעולת האשמה אנחנו חווים פריקה זמנית של אי נוחות וכאב, אבל יש לה מחיר גדול לאורך זמן, כמו למשל פגיעה בעצמינו ובמערכות היחסים שלנו עם האהובים עלינו. ובנוסף, כשאנחנו עסוקים בלהטיל אשמה, אנחנו מפספסים את ההזדמנות להרגיש אמפתיה לזולת. גדלנו בתרבות כזו שמישהו תמיד חייב להיות אשם, ואם זה לא אף אחד אחר – אנחנו האשמים. אבל גם פה יש לא מעט מחירים בריאותיים ונפשיים שאנחנו משלמים על כך.
קרן ידובסקי חרותי, מנטורית לשינוי תודעה והעצמה ומרצה בתחום האשמה והבושה, טוענת שאנחנו באמת נולדים עם תחושת האשמה הזו, שהועברה אלינו מדור לדור. "אנחנו מרגישים אשמים על הכל. אנחנו מתחילים להתנות את האהבה, שהיא בעצם האשמה הראשונה שאנחנו חווים. ואם משהו לא מצליח למישהו, נוכל לצפות בו מאשים את עצמו או מאשים את האחר. אנחנו תמיד מחפשים אשמים כדי שנוכל להתמודד עם עצמינו. זה מאוד קשה להרגיש את הרגש הזה כלפי עצמינו ולכן הרבה פעמים אנחנו מאשימים את האחר".
מה האשמה הזו עושה לנו בגוף ובנפש? איזה מחיר אנחנו משלמים בלהאשים אותנו או את הסביבה שלנו?
"המון מחשבות טורדניות, שמייצרות לנו תחושה של כמו שאיבה בתוך הגוף. ד"ר ג'ו דיספנזה אומר שאנחנו הופכים להיות מכורים לאשמה והגוף כבר יודע לחיות דרך זה. הכימיקל הזה של אשמה ובושה מתיישב לנו בתוך הגוף והוא ממש דורש להרגיש את זה, ממש כמו בהתמכרות לסם. האשמה גם מאפשרת לנו להישאר במצב סטטי של קורבן ולחכות שמישהו או משהו יסדר את הדברים עבורנו. זאת תחושה מאוד גדולה של חוסר אונים והרבה מהאנשים הופכים להיות כוחניים על האחר. הרבה פעמים אנחנו כל כך סובלים מתחושת האשמה הזו, שאנחנו מוציאים את זה החוצה ולא פנימה" היא אומרת.
"ברמת הגוף, כשהוא חווה אשמה הוא מתכווץ וכואב: הנשימה הופכת להיות לא סדורה, האשמה גם יוצרת חרדות, והדבר הכי גדול זה שזה יוצר לנו מחלות. אשמה ובושה הן בעצם אנרגיות שנתקעות בתוך התאים. אם אותה אנרגיה של אשמה עוברת לנו בגוף ונתקעת לנו באיבר כלשהו זה מתקבע לנו כמחלות בגוף. אפשר לראות את זה במחלות כמו סרטן או כמו קרוהן. אשמה מופנית להמון גורמים אבל בעיקר לעצמינו ושם נוצרת התקיעות שעלולה ממש לייצר מחלה בגוף".
מה ההבדל בין אחריות לאשמה?
"לימדו אותנו לקחת אחריות, אבל גם שם יש הרבה בלבול ואשמה, והרבה פעמים אנחנו חושבים שאם יש לנו צורך לקחת אחריות – אז זה בגלל שאנחנו אשמים. אבל אחריות מדברת על מעכשיו קדימה. כלומר, נכון שטעיתי וזה בסדר אבל עכשיו אני הולך לפעול לשנות על כל מה שתלוי בי. באחריות יש שינוי תדר: אני מבינה מה תלוי בי, ואני אשנה את ההתנהגות שלי, את נקודת המבט שלי או את התקשורת שלי. זה מכאן ועכשיו קדימה. יש בה גם מן הרתימה, משיתוף הפעולה."
לעומת זאת, מוסיפה ידובסקי חרותי " אשמה היא תקיעות. באשמה אנחנו בתוך לופ, כשאנחנו מאשימים את עצמינו, אנחנו מלקים את עצמינו ולא יכולים להתקדם. אנחנו נכנסים לדיכאונות וחרדות, לא רואים שיש דרך יציאה, וכשאנחנו מאשימים את האחר, אנחנו הופכים להיות חסרי אונים מול החיים."
אז איך יוצאים מהלופ ומשחררים מהאשמה?
- צאו מנקודת הנחה שמי שמגיע מולי מגיע בשבילי – "בין אם זה אדם או סיטואציה, ההבנה שכאשר אני עומד מול סיטואציה או מול אדם שמעורר אצלי רגשות אשמה זה על מנת שאני אזהה ואוכל לעבוד קודם כל מתוכי. אני בכלל אומרת לכל מי שבא מולי קודם כל תודה על היכולת לראות שבעצם יש כאן מתנה עבורי. כי אם יש חוויה שחוזרת על עצמה בחיים שלי שוב ושוב, זה אומר שהבן אדם הזה בא בתפקיד עבורי, איפה יש אצלי אמונה שמנהלת אותי והיא לא עובדת? ברגע שאני מבינה את זה, אני יכולה לקחת חזרה אחריות על חיי".
- הטרוריסט מחייב להוציא את הגיבור שבי – "דווקא האירוע הנוראי שקרה, מחייב אותי לעצור את הכל ואת האוטומטים ולהתחיל למצוא איך אני מתגבר על זה, אני צומח מזה. איך אני לוקח את זה לטובתי".
- 3. מאיפה אני מזהה את זה מהעבר – "שבו עם עצמכם ותתחילו להיזכר איפה עוד הרגשתם את אותו רגש? תזכרו איזה משפטים נאמרו לכם בילדות, מההורה או מהסביבה? בלי להאשים כמובן, ואז לראות שבעצם אלו משפטים שלמדתם ורגשות שלמדתם לחיות דרכם. וכתבו לעצמכם משפטים הפוכים".
- 4. אהבה וחמלה עצמית, חמלת האחר – "שלחו לעצמכם חמלה ואהבה, וממש גדלו אתכם מחדש. כפי שלילד שלכם או לאחיין תדברו ברכות, אהבה וחמלה – ככה דברו אל עצמכם ושנו את המשפטים למשפטי אהבה ותמיכה ללא תנאי. עמדו מול המראה ואמרו לעצמכם אני אוהב אותך, זה בסדר אם טעית, אתה עדיין אהוב".
- 5. מה תלוי בי – "היו עסוקים רק בפעולות שתלויות בכם. בין אם זה אומר לומר תודות, בין אם לאהוב את עצמינו ובין אם לראות אילו פעולות אחרות אני יכולה לעשות שתלויות בי על מנת לשנות את אותה סיטואציה ולשנות את הלופ של מחשבת האשמה".
- אחריות - לשבת ולקחת אחריות על העבר שלנו משמע גם על הפעולות הפחות טובות שקרו, לדעת שזה היה בעבר. לקחת אחריות על זה שאני יכולה היום לבחור לשנות את זה בעתיד, לדעת שפעם היו מקומות שלא ידעתי או יכולתי לבחור אחרת אך היום זכות הבחירה בידי.