אין ספק שכבני אדם יש לנו צרכים קיומיים רבים, אבל אחד הבולטים שבהם הוא להשתייך. מדובר בצורך אנושי בסיסי ומניע עיקרי לפעולה, אבל מה קורה אצל אנשים שכבר לא מרגישים שייכים לקבוצה שממנה הגיעו, אבל עדיין לא חשים שווים בקבוצה שאליה הם שואפים להגיע? זהו בדיוק סיפורם של היוצאים בשאלה שעוזבים את המגזר החרדי, ועמותת יוצאים לשינוי נוסדה בדיוק בשבילם.
הרעיון שמאחורי העמותה התחיל לקרום עור וגידים לפני חמש שנים. "התאגדנו, חבורה של יוצאים בשאלה, והחלטנו להתחיל לפעול למען עצמנו", מספר יוסי קלאר, חרדי לשעבר בעצמו, סמנכ"ל הפיתוח של העמותה, "הבנו שהמדינה עוזרת ומתקצבת את הציבור החרדי כדי לשלב אותו בחברה, אבל אנחנו נופלים בין הכיסאות. צברנו פער כבוגרי החינוך החרדי, והעובדה שאנחנו לא חובשים יותר כיפה לא אומרת שאנחנו יודעים אנגלית או מבינים איך להתאים את עצמנו לצבא. רצינו שלא יהיה הבדל בזכאות שלנו לקבל שירותים והטבות בגלל חוסר ההשתייכות או הנראות החיצונית שלנו".
כל אחד מהחברים לקח תחום שהיה קרוב לליבו, והם החלו לעבוד. "אחד מהחברים שהיה דוקטורנט התחיל לפעול מול המל"ג ומול האוניברסיטה העברית בירושלים. אני, שהייתי בגיל צבא, התחלתי לקדם שינוי מדיניות כלפי יוצאים בשאלה במדור לשילוב חרדים. לאט לאט התקדמנו, למרות שלא תמיד כולם שיתפו פעולה".
כמו מי למשל?
"לפני כשנתיים העמותה עזרה ל-52 יוצאים בשאלה לתבוע את המדינה, משרד הביטחון, משרד החינוך ומשרד הכלכלה תביעת נזיקין על העובדה שלא לימדו אותם לימודי ליב"ה בצעירותם, וכעת מפלים אותם ולא עוזרים להם להשלים את הפער. חרדים כן מקבלים את ההטבות האלו, ואילו היוצאים בשאלה יוצאים קרחים מכל הכיוונים".
התביעה שקלאר מדבר עליה עדיין נמצאת בתהליך. לאחר שהמדינה טענה שחלה התיישנות על חלק מהתביעות, הגישו התובעים ערעור לבית המשפט העליון, וכעת הם מחכים. "חלק מהדברים השתנו בינתיים, אבל אלו תהליכים שלוקחים זמן. ההד התקשורתי והמודעות לנושא עלו – המל"ג והוועדה לתכנון ותקצוב הגדירו קריטריון ברור שאוסר על הפליה של יוצאים בשאלה, וקובע שההטבות מיועדות לכל בוגרי החינוך החרדי, ללא קשר להתנהלות שלהם היום. מלגת קמ"ח, קידום מקצועי חרדי, שהייתה פתוחה רק לחרדים, היום פתוחה גם ליוצאים בשאלה. תכניות שנת משימה בצבא, שבהן החרדים משלימים את הלימודים במסגרת השירות, נפתחה גם ליוצאים בשאלה, ועכשיו הם יכולים גם לצאת לקצונה ולקורס מכי"ם, מה שעד עכשיו לא התאפשר להם בגלל קב"א ודפ"ר נמוכים. מדובר בשינויים אדירים וזו רק ההתחלה, התחום של דאגה לפרט הוא יחסית חדש אצלנו".
מי שאמון בעמותה על התחום, סמנכ"ל תחום הפרט והקהילה בעמותה, הוא נדב רוזנבלט, 38, איש חינוך במקצועו והיחיד בצוות שמגיע מבית דתי לאומי ולא חרדי. היום הוא לא מגדיר את עצמו לא כדתי ולא כחילוני – "היום קוראים לזה על הרצף", הוא אומר, ואולי זה מה שמאפשר לו להבין את הצעירים שמגיעים לעמותה. אחרי שנים בהוראה הוא החליט לחפש משהו אחר, ולאחר שהגיע לעולם הרווחה, נחשף לקושי הגדול של היוצאים בשאלה להשתלב בחברה הישראלית. "הבנתי שמדובר באוכלוסייה גדולה עם פוטנציאל אדיר שלא מקבלת מענה. החלטתי להרים את הכפפה והצטרפתי לעמותה", הוא מספר.
אם כבר מדובר ברווחה, למה צעירים חרדים שיוצאים בשאלה זקוקים לטיפול שונה מצעירים אחרים שנמצאים בסיכון או שמגיעים מרקעים אחרים?
"קהילת היוצאים צריכה יחס מיוחד. לא מקבלים אותם במקומות החרדים שמהם הם הגיעו, וגם אם כן, זה רק בתנאים השמרניים של הציבור החרדי, כמו מוסדות סגורים בהפרדה של גברים ונשים. אדם שרוצה להשתלב בחברה הישראלית המערבית כאזרח נורמטיבי ומועיל, נאלץ להגיע בלבוש מסוים כדי להתקבל לשירותים שיש לציבור החרדי להציע, ולוותר על הזהות החדשה שלו. בניגוד לנוער בסיכון, לא מדובר פה במקרים של חוסר מוטיבציה להשתלב, ייאוש או הידרדרות. מדובר בצעירים אמיצים וחזקים שהאוכלוסייה הישראלית רק תרוויח משילוב שלהם. אנשים יצירתיים, מוכשרים, שללא ספק נתרמו מהייחודיות של הרקע שלהם. הגישה שלנו היא שיש להם את הרקע והיכולות, ואנחנו שואפים לתת להם את הכלים שאובייקטיבית הם לא קיבלו, בלי שהייתה להם בחירה בנושא. המוטיבציה והאמביציה כבר קיימות אצלם, לא מדובר במקרי סעד, והם לא מסתייעים בנו. מדובר פה בהשקעה של משאבים יחסית מועטים ורווח ענק לחברה. אנחנו גם רואים את התוצאות, הם עולים, פורחים ומשתלבים בצורה מדהימה".
"בשיח של היום אף אחד לא אומר שהיוצא הוא אדם חזק ויצירתי"
השירותים שמספקת העמותה לצעירים מגוונים ביותר. העמותה פועלת בין היתר לצמצום פערי ההשכלה, דואגת לקורסים במקצועות הליב"ה, וקורסים מקצועיים שמותאמים ליוצאי המגזר החרדי, בתחומים שונים: "צעירים שגדלו בחברה הכללית יודעים מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים. אבל אחרי שנים בחברה סגורה, היוצאים אפילו לא יודעים מה האופציות שעומדות בפניהם. הקורסים נותנים להם טעימות, כדי שיוכלו להבין לאן הם רוצים להגיע". במקביל, העמותה פעולת לטובת שינוי מדיניות ופיתוח תכניות חדשות בשיתוף עם מוסדות אקדמיה ומשרדי ממשלה.
העמותה גם מעניקה לצעירים הכוונה בכל מה שקשור לתעסוקה, השכלה, מיצוי זכויות וצבא. הם עוברים קורס הכנת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, היכרות עם שוק התעסוקה ועם עולם האקדמיה והמלגות, ומבחן לנטיות תעסוקתיות, שמסביר להם מה הכישורים הנדרשים לכל מקצוע. "מדובר בעולם מושגים בסיסי שלא קיים אצלם. גם מי שיודע על קיומם של הדברים, לא תמיד יודע איך לעשות את זה", מסביר רוזנבלט.
אבל מעבר לשלל השירותים השימושיים שהעמותה מעניקה לצעירים, הם מוצאים בה גם את אותה שייכות שהם כל כך זקוקים לה במפגשים חברתיים, ארוחות שבת וחג. "יש מגוון גדול של יוצאים ולכן אנחנו משתדלים לתת מענה לכל תתי הקבוצות עם מגוון גדול של אירועים", אומר רוזנבלט. בארגון יזמו אפילו קבוצות זהות ייעודיות – מעין קבוצות תמיכה של צעירים שעברו תהליך דומה ויכולים להיעזר אחד בשני: יוצאים בגילאי צבא, הורים יוצאים, יוצאים להט"בים, דור שני לחוזרים בתשובה, חרדים שהפכו לדתיים ועוד. רוזנבלט מסביר שבכל אחד מהמקרים יש מורכבות ספציפית, והקבוצות עוזרות להם להרגיש חלק.
"אנחנו משקיעים הרבה כדי שהצעירים יוכלו לבוא לידי ביטוי", אומר רוזנבלט, ומספר על דגש נוסף שנותנים בעמותה, על תחום היצירה, התרבות והאמנות: "מדובר בקהל יצירתי שהיגר מהתרבות החרדית לתרבות המודרנית, אז אנחנו מקיימים סדנאות קולנוע, בימוי, צילום, כתיבה אוטוביוגרפית, תיאטרון, ספוקן וורד ועוד. התוצרים שיוצאים משם מדהימים".
לדברי רוזנבלט, התוצרים האלו גם עוזרים לייצר שיח חדש על האופן שבו היוצאים תופסים את עצמם, וגם על האופן שבו החברה תופסת אותם – נושא שהוא מורכב בפני עצמו. "הרבה פעמים התקשורת מתייחסת ליוצאים כאל נוער שוליים או צעירים שהידרדרו. הדימויים האלו משרתים את החברה החרדית שמנסה ליצור דה-לגיטימציה ליוצאים. בשיח של היום אף אחד לא אומר שהיוצא הוא אדם חזק ויצירתי שיכול להיות נכס לחברה הישראלית".
מדובר פה בארגון שמנסה להיות כור היתוך ליוצאים בשאלה בדרך לחברה הישראלית? מה רע במסגרות הקיימות כמו צבא או אקדמיה?
"אני לא אוהב את השימוש במושג 'כור היתוך'. אנחנו לא מכוונים לכך שכולם יהיו אותו הדבר. אנחנו מתחברים לעבר של האנשים ולא רוצים לטשטש אותו, להפך, אנחנו נותנים לו מקום ומנסים לחבר אותם אליו. אין פה ניסיון לייצר מודל אחיד של יוצא בשאלה, כל אחד בוחר לאיזה כיוון ללכת – להיות הייטקיסט, איש קבע, משורר או במאי. אנחנו רק שואפים שהם יוכלו להצליח להגשים את עצמם ולמצות את הפוטנציאל. הייתי מגדיר אותנו כמעין אולפן קליטה. אנחנו פועלים להנגשה ותיווך של המוסדות הקיימים ועובדים איתם בשיתוף פעולה, אנחנו לא מעוניינים להחליף אותם. הרעיון הוא שהיוצאים יקבלו נחיתה רכה וריאלית לתוך הגופים האלו, שבלעדינו קשה להם מאוד להגיע אליהם. גם התלמיד הכי גרוע לא מגיע למכינה קדם אקדמית במצב שהוא לא מכיר את אותיות ה-ABC. אנחנו משלימים את הפער ומזניקים אותם הלאה. אנחנו רק פרוזדור".
זה כבר כמה זמן שעולים קונפליקטים בין הציבור החילוני לציבור החרדי כמו למשל פרשיית חוק המרכולים או משבר חוק הגיוס. איפה זה פוגש את היוצאים בשאלה, שנמצאים על קו התפר בין העולמות?
"אוכלוסיית היוצאים היא הטרוגנית ומגוונת, ומחזיקה דעות שונות בהרבה מהנושאים. ברובם לא תהיה הסכמה גורפת ולנו כעמותה אין עניין להוליך לאיזשהו קו מחשבה. אנחנו כן שמחים שיש אזרחות טובה והתעניינות, אבל אם תיקחי עשרה יוצאים תמצאי גם עשר דעות שונות. זה גם חלק מהניסיון שלנו לשבור מיתוס, אין דעות מסוימות, האוכלוסייה הזו צבעונית ומגוונת, אנחנו רואים את זה בשיח בפלטפורמות הקהילתיות בפייסבוק וכן במרחב הפעילות שלנו – האקטואליה תמיד עולה בכל ההיבטים: ימין ושמאל, בעד ונגד גירוש הפליטים, אלו שמרגישים צורך לסנגר על החברה שממנה הם באו וכאלו שמפתחים אנטגוניזם מוחלט. גם לנו כצוות יש מגוון רחב של תפיסות עולם וקווי אופי".
בזמן האחרון אנחנו רואים על המסך הקטן ייצוג של חרדים בכל מיני גוונים, סוגים ורמות, בסדרות כמו "כיפת ברזל", "שבאבניקים" ועוד. אתה חושב שיש לזה השפעה חיובית על ההכלה של היוצאים בשאלה והמקום שממנו הם באים בציבור הכללי?
"זו שאלה מורכבת. יש תיאוריות שסוברות שדווקא הסדרות האלו מרחיבות את החברה החרדית ואת השוליים שלה. היום קל יותר להיות חרדי מודרני ולהישאר במסגרת בלי הצורך לצאת באופן רשמי ולהגדיר את עצמך מחוץ לחברה. באופן כללי קל יותר היום להיות יוצא, אבל אני לא יודע אם זה בגלל הסדרות. אני מניח שהן כן הכניסו סלנגים חרדיים ומידע ברמת הפיקנטריה, אבל אני לא חושב שהן השרישו שינוי באופן מהותי. הבעיות לא נפתרות מסדרה כזו או אחרת, זה שיח זמני וחולף. אולי יותר קל ליוצאים להסביר מאיפה הם באים, אבל התיווך וההכוונה דורשים הרבה יותר".
המשפחות הן בנות ערובה
העמותה מפעילה בירושלים למעלה משנה מרכז קהילתי שבו עוברים מדי חודש כ-450 צעירים וצעירות. בימים הקרובים עומד להיפתח מרכז קהילתי דומה גם במרכז תל אביב, בשותפות עם קרן שוסטרמן שעושה מהפך ענק בתחום והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי ושירות נצ"ץ של משרד הרווחה (שירות נוער וצעירים). לדברי רוזנבלט, המרכז הוקם בעקבות הצורך שעלה מהשטח. "קיבלנו הרבה פניות, רוב הירושלמים היוצאים עברו לתל אביב כחלק מהתהליך, מדובר באבן שואבת לכל גוש דן, והמספרים שנוהרים למרכז מוכיחים את זה", הוא אומר. "פתחנו קורסים עוד לפני שפתחנו את המרכז, התחלנו עם ארוחות בערבי שבת, מפגשים, והפעילויות קורות מעצמן כי הצמא גדול מאוד".
איפה המשפחות בכל הסיפור הזה? היציאה בשאלה מובילה לניתוק מהמשפחה? איך הארגון תומך רגשית בצעירים הבודדים?
"יש מיתוס שכל מי שיוצא מהחברה החרדית, המשפחה יושבת עליו שבעה, והוא לא מדויק לא נכון. אין יוצא שלא נתקל במורכבות מצד המשפחה, אבל יש רצף ומנעד רחב של תגובות בין יוצא ליוצא, ויש גם עקומת פעמון בתהליך. אצל רוב האנשים יש משבר גדול בתקופת היציאה, אבל כעבור זמן משהו מתרכך ומתפשר בדינמיקה של התקשורת בין המשפחה והיוצא. רובם נמצאים בסוג מסוים של קשר, אמנם הוא רחוק מלהיות אידיאלי אבל גם זה משהו. באופן כללי אנחנו פחות שמים דגש על המשפחות, כי בסופו של דבר הן בנות ערובה של העסקנות ומובילי דעה חרדים. אנחנו יודעים שרוב ההורים החרדים רוצים בטובת ילדיהם, והילדים רוצים להישאר חלק מהמשפחה. אנחנו מתפללים שבקרוב יצא כוח בחברה החרדית לחבק את הילדים האלו ולקרב אותם רגשית וחברתית, גם כשהילד בוחר אחרת".
ומה קורה במקרים הפוכים, של הורים שיוצאים בשאלה?
"גם זו בעיה רחבה ומורכבת. יש מקרים שבהם ההורים יוצאים בשאלה עם ילדיהם, ויש גם מקרים שבהם נאלצים לפרק את התא המשפחתי. כך או כך התהליך מורכב וקשה. הקמנו פרויקט של סיוע משפטי וכלכלי ליוצאים בתהליכי גירושים בשיתוף עמותת ה.ל.ל, וכחלק ממערך הקבוצות, יש לנו גם קבוצת הורים שמהווה קהילה וכתובת לחיזוק הדדי וגם מספקת פעילויות לילדים. יש פה דאגה אמיתית גם לילדים עצמם, לדור השני ליוצאים. במקביל, אנחנו פועלים גם בגזרת מירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית הדין לענייני משפחה".
אז היום יותר קל ליוצא בשאלה להשתלב בחברה הכללית מאשר בעבר?
"חד משמעית, וזה מדהים לראות את זה. לפני חמש שנים כמה פעילים החליטו לקחת אחריות על עצמם, לתקן מציאות, ועשו את זה בגדול. כל יוצאי המגזר החרדי היום, גם אם הם לא יודעים שזה בזכות העמותה, זוכים לתהליך השתלבות הרבה יותר קל, נגיש ומותאם. השינוי הוא מהפכני וענק".
להתנדבות בעמותה ולתרומת כסף ורהיטים להקמת המרכז הקהילתי החדש של העמותה »
הסיפור של עמותת "יוצאים לשינוי" הגיע אלינו דרך המפרגנון. גם לכם יש חדשות טובות? כתבו לנו ואולי הסיפור שלכם יהפוך הכתבה הבאה שלנו: