כל אחד ואחת מאיתנו שונים במשהו. חלקנו מקבלים את השונות באהבה ומתפארים בה, בעוד שאחרים, בעל כורחם, נאלצים להצניע ולפעמים אפילו להחביא את היותם שונים. לרוב, זה קורה פשוט כי אחרים לא מוכנים לראות אותה, אבל המעצב שים אדרי משה החליט לפתוח לכולם את העיניים לכל שונות שהיא, מהמקום הכי אישי.
מלבד היותו מעצב רב תחומי, אדרי משה הוא גם אבא לשתיים, מוזיקאי ועכשיו גם היזם של פרויקט חדש לכבוד יום האוטיזם הבינלאומי שיחול ב-2 באפריל, שבמסגרתו הוא עיצב כריות מיוחדות ועליהן הדפסים של זוג עיניים פקוחות, תחת המסר שהוא גם שמו של הפרויקט – שונה זה שווה. ההכנסות ממכירתן של הכריות מועברות במלואן לעמותה לילדים בסיכון וחקר האוטיזם, ולא במקרה.
"לבן זוגי טל ולי יש תאומות בנות שלוש, אלמה ואסיה. לפני שנה וחצי אלמה אובחנה על הרצף האוטיסטי, ומצד אחד זה ממש שינה את כל החיים ואת התכניות שלנו. מצד שני, כשאתה מקבל בשורה כזו, אתה מבין שעם כל הקושי והכאב וה'למה זה קרה לי', אתה חייב מיד לפעול", הוא אומר, "קודם כל, כי יש לנו עוד ילדה שהיא לא על הספקטרום, שמגיעה לה חוויית ילדות מלאה כמו לכל ילד, וגם כי פתאום אתה צריך להבין את הילדה שלך דרך זה שהיא אוטיסטית, ולמצוא את הדרך לטפל בה ולהגיע אליה. מה שמעסיק אותי רוב הזמן מעבר לעבודה הוא ליצור לאלמה חיים מותאמים וסביבה מותאמת".
סלוגן, לוגו, כריות, יום צילומים והרבה אהבה לשונות
פרויקט "שונה זה שווה" הוא השני שאדרי משה מוציא לפועל, לאחר שבשנה שעברה שיתף פעולה עם השפים חיים כהן וישראל אהרוני, כשביחד הם עיצבו פלייסמנטים שנמכרו כתרומה לעמותה לילדים בסיכון וחקר האוטיזם, שמפעילה את הגן שבו נמצאת ביתו אלמה.
גם השנה הוא החליט לעשות פרויקט דומה, אבל הרעיון התחדד לפני כמה חודשים. "יצא סקר מזעזע ש-90 אחוז מההורים לא מסכימים שהילדים שלהם יהיו בסביבת ילדים עם אוטיזם", הוא מסביר, "הסקר הזה קיבל המון תגובות ברשת, הוא זיעזע לא רק הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. זה היה הסימן שלי שגם הפרויקט הבא צריך לעסוק בזה".
אדרי משה חיפש דרך את הרעיון שלו עם עולם העיצוב, וקיבל תמיכה מלאה מחברת שכטר שבה הוא עובד, ששלו, שהחליטה לתרום את כל ההכנסות ממכירת הכריות ישירות לעמותה. "לדבר רק על אוטיזם זה לא מספיק, אז חיפשתי סלוגן עם ערכים גדולים יותר", הוא אומר, ומסביר שמבחינתו "שונה זה שווה" הוא סלוגן דו משמעי: "גם לתת שוויון לשונים מאיתנו, וגם למצוא את הדבר הטוב בשוני – כי בכל שוני יש ייחוד, וזה לא מובן מאליו. לכן המילה 'שווה' נכתבה בגדול, כי רציתי להביא מימד אופטימי וחיובי ולא קורבני", הוא אומר, ומספר שלסלוגן מצטרף לוגו בצורת עין שבאישון שלה יש לב. "ככה אני חושב שאנחנו אמורים להסתכל על האחר, וזה גם מאפשר לראות איך השונה מסתכל עלינו, במיוחד כי לפעמים הוא לא יכול לדבר, אלא רק לראות".
"כולם חווים שונות"
ברגע שהכריות נרקמו, אדרי משה התחיל לחפש דרך להביא לפרויקט מימד נוסף ולהגיע לאנשים. "הוויראליות הייתה חשובה לי בשביל זה, אז חיפשתי ידוענים עם ערכים שחשובים לפרויקט. זה לא מספיק שיש להם מיליון עוקבים באינסטגרם, חיפשתי מכלול – כאלו שהם הורים, שמייצגים משהו, שיש להם תדמית רגישה ופחות חומרית".
הוא פנה לסוכנים, קיבל אישורים, ולבסוף, אחרי חודשיים ארוכים של עבודה, הצליח להגשים את החזון: יום צילומים שבו הצטלמו עם הכריות שיצר עשרות ידוענים, בהם ליהיא לפיד, ג'ני צרוואני, רותי ברודו, עילי בוטנר, דפנה לוסטיג, תום יער, ליאת הר לב ועוד. "כמעט כל מי שפניתי אליו שמח להגיע, וזה ריגש אותי ברמות", הוא מספר, "הדבר הכי מדהים בפרויקט, זה שהוא באמת מצליח לגעת בכל אחד ואחת. כשביקשתי מכל אחד לספר איפה זה פוגש אותו, לא הצלחתי לעצור אותם מלדבר, כי בסופו של דבר, כולם חווים שונות. בכל התמונות המצולמים מחבקים את הכריות וזה עונה על מה שרציתי – משהו שבאמת ירצו לשים בסלון".
"סטנדרטי ונורמלי זה בעיני המתבונן"
מאז שהפרויקט יצא לדרך, אדרי משה זוכה לאינספור תגובות מחבקות. "אני הולך לישון מרחף ובהיי", הוא אומר, "אני מחוץ לארון עם אלמה, ואני כותב הרבה על ההורות שלי ועל אוטיזם, כי אני חושב שזה מסר חשוב. כמות השיתופים שאני מקבל זה באמת להצביע בידיים ובראש, וזה אומר – כן, אנחנו רוצים שכולם יידעו. כל אחד רואה את הסלוגן 'שונה זה שווה' ממקום אחר, זה פוגש אנשים כל אחד במקום שלו, וזה מה שמניע אותם לשתף".
"פעם הייתי עם אלמה בגן משחקים והיה תור ארוך למגלשה שאבא אחד ישב בה עם הילדה שלו וחסם אותה", הוא נזכר, "אלמה חיכתה בסבלנות, אבל בשלב מסוים היא לא הבינה מה קורה, ופשוט עקפה. האבא הזה שאל אותה בגסות רוח 'את לא יכולה להמתין?', והסתכל עליי במבט של 'נכשלת בחינוך'. הילדה שלו ועוד ילדים היו שם, אז לא הגבתי, כי אני חושב שלא נכון להתעמת בסיטואציה כזו וסביר להניח שהייתי מלבין את פניו".
לכן, המסר המרכזי שהוא רוצה להעביר הוא של חמלה לסביבה. "אני אומר להורים – הילדים האלו נמצאים בסביבה שלכם, קחו בחשבון שאולי הם שונים, ואולי אתם לא יודעים למה הילד לא סבלני. הרבה פעמים זה לא כי לא מחנכים אותו, אלא כי הוא פשוט לא רואה את מה שילדים אחרים רואים. יש לו עולם משלו, שלפעמים הוא מציץ ממנו, ולפעמים נכנס לבועה שלו. גם בתור גיי, אני יכול להעיד שרבים מחבריי סבלו מהתעללויות בבית ספר ובצבא כי הם היו מחוץ לסטנדרט. מדובר במשהו רחב שלא קשור ספציפית לאוטיזם".
אדרי משה מרגיש היום שהפרויקט החדש הוא מפעל חייו, המפעל שבו הוא יוצר עבור אלמה עולם שיתאים לה. "בסוף של דבר, אני אבא לילדה אוטיסטית שרוצה מאוד שהעולם יבין שסטנדרטי ונורמלי הם בעיני המתבונן", הוא אומר, "זו הסיבה שהעין היא הדבר הכי חזק בבכריות. יש לי את רכבת ההרים שלי – מצד אחד אני סופר גאה ושמח, ומצד שני יש רגעים שבהם אני נזכר שאני אבא לילדה אוטיסטית. כך או כך, אני תמיד אומר שלא הייתי מחליף שערה אחת שלה, כי בשבילי היא הדבר הכי מושלם ומעורר השראה שיכולתי לזכות בו".
את כריות שונה זה שווה אפשר לרכוש בשכטר בוטיק, רחוב הרצל 65, תל אביב - ההכנסות יועברו במלואן לעמותה לילדים בסיכון - המרכז לטיפול וחקר אוטיזם.