לפני שלוש שנים נפטר אביה של נעה אביב. חווית האבל הותירה אותה שבורה: "אחרי מותו רציתי להרגיש קרובה אליו", היא מספרת, "אבא שלי לימד אותי לנגן ולשיר, אז החלטתי לעשות את זה דרך המוזיקה. בהתחלה חשבתי לחזור לנגן בפסנתר, אבל הרגשתי שזה בודד מדי לשבת ולנגן לבד. רציתי חוויה מוזיקלית רחבה ועוטפת, ליצור מרחב משותף עם עוד הרבה אנשים".

תחילה היא ניסתה להתקבל למקהלות קיימות בירושלים, עיר מגוריה, אלא שנתקלה בדרישות סף גבוהות ועלות מוגזמת. מבחינתה זו הייתה נקודת המפנה. היא החליטה לקחת את הטרגדיה האישית שלה, ולהפוך אותה לפרויקט שיסייע לאחרים. "אחרי שלא מצאתי מקום, החלטתי להקים בעצמי מקהלה שתהיה פתוחה לכולם, שכל מה שנעשה יהיה להיפגש ולשיר. רציתי שזה יהיה מקום נעים ומנחם", היא מספרת. המקהלה, שקיבלה את השם "הרמוניקה" על שמו של אביה מוני, פועלת מאז, מזה כשנה וחצי.

את הדחיפה להקמת המקהלה הקהילתית קיבלה אביב במקום לא צפוי: המידברן, או ליתר דיוק, המחולל – מיזם חברתי שנולד מתוכו. "אני חברה במידברן כבר ארבע שנים, ואימצתי הרבה מהדברים שחוויתי שם לחיים. זה לא רק אירוע שקורה בקיץ, יש הרבה אירועים במשך כל השנה", מסבירה אביב, ומספרת שבזכות המחולל הצליחה המקהלה שלה לקיים קונצרט גדול בשיתוף עם מקהלה מקצועית בפני 150 איש בכנסייה הסקוטית בירושלים. "זה היה אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לי", היא מספרת, "אפשר לראות כמה טוב זה עושה לאנשים לבוא ולשיר בלי שאף אחד שופט אותם. אנחנו מאפשרים לכל אחד לבטא את עצמו דרך המוזיקה".

ליזום, לתמוך ולתת השראה לעשייה חברתית

"הרמוניקה" היא רק אחד ממגוון פרויקטים פרי יוזמתם של חברי קהילת המידברן, שמבקשים לצאת ולתרום לחברה מחוץ למסגרת האירוע השנתי. מי שתומך בהם הוא המחולל – פלטפורמה שמזכירה מעט אקסלרטורים חברתיים. מדובר בצוות של כ-15 אנשים שדואגים לגייס משאבים ולעודד את העשייה החברתית של קהילת המידברן. "התפקיד שלנו הוא גם ליזום עשייה חברתית, גם לתמוך בה ובעיקר לעורר השראה", אומר מנהל המחולל, עידן תרם, ומסביר: "חשוב לנו לתקשר את הפעילויות האלו לקהילה. גם אם מישהו מקהילה יזם עשייה חברתית בעצמו, אנחנו נפרסם את זה לקהילה כדי להגיד – איזה יופי שיש אנשים שעוסקים בעשייה חברתית".

לדברי תרם, המטרה היא לקחת את הדברים הטובים שקורים באירוע המידברן ובעזרת משאבים נוספים לנתב אותם לעשייה חברתית. "חצי שנה לפני האירוע אנשים מתחילים להתכונן, לבנות מיצגים, לגייס כספים ומשאבים בשביל לבנות את העיר הזמנית במדבר. אנחנו רוצים לקחת את הדברים הטובים שקורים שם ולהחיות אותם גם בעולם שבחוץ", הוא אומר.

אחת הדרכים שבהן מעניקים במחולל השראה לחברי הקהילה היא בעזרת אירועים ופרויקטים שונים. אחד מהם, "הפלאייה החברתית", על שם המרחב הציבורי באירוע המידברן שמכונה "הפלאייה", התקיים לפני כחודש. "זה היה כנס שנועד להראות פרויקטים חברתיים שקורים בקהילה, ולעודד אנשים מהקהילה להתחבר זה לזה לעשייה חברתית משותפת", מספר תרם, "אנשים סיפרו על הפעילות שלהם, מישהי סיפרה למשל שהיא רוצה להקים תנועת נוער ברוח עשרת העקרונות של המידברן".

הפלאייה החברתית (צילום: אילנית תורג'מן)
הפלאייה החברתית | צילום: אילנית תורג'מן

למרות שבאירוע המידברן עצמו משתתפים מדי שנה פחות מעשרת אלפי איש, קהילת המידברן בארץ כוללת יותר משלושים אלף איש, רובם צעירים, שבהשראת המדבר החלו ליצור אמנות ולהקים יוזמות חברתיות. "אנחנו מסה גדולה של אנשים שבאמת עושים המון בשביל שבוע של כיף במדבר", אומר תרם, "במחולל אנחנו מנסים לקחת מעט מזה ולנתב את זה ללייף סטייל. זו דרך חיים, אנחנו קהילה חיה, תוססת ובועטת, עם תרבות קהילתית ואירועים קטנים שמתרחשים כל השנה. אפילו השנה, שייתכן והאירוע הגדול לא ייצא במתכונת המוכרת לפועל, אנחנו ממשיכים לפעול ביומיום, והאימפקט שזה יוצר גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים הוא עצום".

תרם מספר שהשנה חילק המחולל לראשונה גם מענקים כספיים לחמישה מהפרויקטים שבהם הוא תומך, שאחד מהם הוא מקהלת "הרמוניקה". המענקים ניתנו מטעם עמותת המידברן, הזרוע המקומית של הברנינג מן, שמפיקה את האירועים והפרויקטים הרשמיים השונים של הקהילה, בהם כמובן אירוע המידברן עצמו.

מידברן 2018 (צילום: מיכל אביב)
מידברן 2018 | צילום: מיכל אביב

שלא תקראו לו פסטיבל

אם אתם קצת מבולבלים, זה בטח כי האירוע המדברי, שהוא הגרסה המקומית של אירוע הברנינג מן האמריקאי, נתפש לעיתים קרובות כמפגש פסגה של היפים בלב המדבר. התפישה הזו של הברנרים, כפי שהם מכנים את עצמם, אינה מקרית. חברי הקהילה מבקשים להתבדל במודע מיתר האוכלוסייה באמצעות שימוש בעולם מושגים פרטי. אותם "ברנרים" הם "קהילה", ויש את העולם ה"דיפולטיבי" שהוא העולם שמחוץ ל"מידברן" עצמו, ואם תעיזו לקרוא לאירוע "פסטיבל", אתם מסתכנים בעלבון גדול.

אבל לצד כל הסטיגמות, בשש השנים האחרונות הפך המידברן לאחד מהאירועים החברתיים-אומנותיים-תרבותיים החשובים שמתקיימים בישראל, ולאחד הגדולים מסוגו בעולם. ממש כמו בארה"ב, האירוע המקומי מבוסס על עשרה עקרונות ראדיקליים שנכתבו בידי מייסד הברנינג מן המקורי, והם כוללים בין היתר עקרונות של אי-מסחריות, אחריות אזרחית, שמירה על הסביבה והכלת השונה. "אנחנו רואים במחולל שהקמנו את העיקרון ה-11", אומר עידן בגאווה, "לקחנו את עשרת העקרונות הקיימים, ואנחנו מנסים להחיות אותם בעולם הדיפולטיבי".

תרם עצמו הגיע למידברן בפעם הראשונה ב-2017. "חשבתי שאני מגיע לפסטיבל של כיף, צחוקים וריקודים במדבר, ובסוף זו הייתה חוויה שהפכה לי החיים ב-180 מעלות", הוא מעיד, "כל כך הפתיעו אותי ההישגים שאנשים מגיעים אליהם כדי לקיים את האירוע. בתור מי שמגיע מתחום העשייה החברתית, הבנתי שאם היו לוקחים שני אחוזים מהעשייה הזו ומפנים למען החברה, אפשר היה לעשות כאן שינוי גדול. וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות".

לדבריו, רוב האנשים חושבים שהמידברן הוא רק שבוע של כיף במדבר, אבל מדובר בתפישה שגויה של הקונספט. "אנחנו מנסים להסביר להם שזה אורח חיים", הוא אומר, "בכל הפעילויות שאנחנו עושים, אנחנו מנסים להביא את עצמנו ואת רוח האירוע איתנו. חושבים שאנחנו היפים שרוקדים בעירום במדבר - בפועל אנחנו עסוקים בהתנדבות".

מידברן 2018 (צילום: מיכל אביב)
מידברן 2018 | צילום: מיכל אביב

מפיצים אור

המידברן הוא אירוע וארגון א-פוליטי, אבל יחד עם זה, גם לברנרים קשה להימלט מהמציאות הישראלית. כאמור, לראשונה בשש השנים האחרונות, לא הצליחו מנהלי העמותה לקבל אישור מצה"ל לקיים את האירוע בשטח האש בבקעת הר שחר, והשנה המידברן ככל הנראה לא יתקיים, לפחות לא במתכונת המוכרת שלו. "בכנות, זה טורף לקהילה את הקלפים, האירוע הוא מה שהקהילה פועלת סביבו לאורך כל השנה", מודה תרם, אבל מדגיש: "גם אם לא יהיה אירוע, זו קהילה של אנשים שבאמת רוצים לעשות טוב, אז אנחנו נמשיך לפעול".

למרות ההתנזרות מפוליטיקה, אי אפשר להתעלם מהמסר הברור שהברנרים מכתיבים למציאות, בעיקר על רקע השיח הציבורי מוכוון הבחירות. "האירוע מקבל את כולם בלי הבדלי דת, גזע ומין", אומר תרם, ומיד שולף את קלף הדו קיום: "הקצנו השנה משאבים עבור בחור שביקש לתרגם את אתר האינטרנט של האירוע לערבית, כדי להנגיש את הקהילה גם לאוכלוסייה הערבית בארץ. במידברן עוברים את המשוכה הדתית והפוליטית, וחוזרים לבסיס, שכולנו בני אדם ומתעסקים בטוב".

לדברי תרם, המענקים שמחלק המחולל מאפשרים לקרב בין אנשים, והוא מספר למשל על פעילויות שחברי הקהילה עושים בדרום תל אביב עם ילדי פליטים ואוכלוסיות מוחלשות. עוד אחד מהפרויקטים שקיבלו השנה מענק מהמחולל הוא "מאירים את העולם – living lights" בבית הספר "ביאליק-רוגוזין" בדרום תל אביב.

עובדים על פרויקט Living Lights (צילום: ניצן רצון)
עובדים על פרויקט Living Lights | צילום: ניצן רצון

את המיצג יזם עידו פרום, בשיתוף עם צוות של ישראלים שיצרו באירוע הברנינג מן האחרון בארה"ב מיצג בשם come-million - זיקית ענקית בגובה שישה מטרים שמורכבת מאורות. "ביקשנו להפיץ את האור ואת המיצגים שאנחנו בונים במדבר למקומות שזה לא קיים בהם", הוא אומר. חברי הצוות תרמו לפרויקט את השאריות שנותנו להם מבנייתו, וחבריו בנו בעזרתו עם ילדי בית הספר מיצג חדש שמבוסס על אבני חישה – אבנים מבטון ש"מרגישות" אם נוגעים בהן, שמחוברות ל-800 נורות לד, ויוצרות ביחד משחק בסגנון "סיימון", שבו צריך לדרוך על האבנים לפי הצבעים שהמסך מראה.

המשחק החדש יישאר בבית הספר, להנאתם של התלמידים. "רצינו לתת יותר לאלו שבדרך כלל אין להם", אומר פרום, "חיפשנו את המקום שבו הכי ייהנו מזה, ובחרנו ב'ביאליק-רוגוזין' כי ילדים תמיד יודעים ליהנות הכי הרבה. התחלתי את הפרויקט לבד, ולאורך הדרך הצטרפו ועזרו לי הרבה אנשים מהקהילה בזכות המחולל. בלעדיהם זה לא היה קורה".