כבר מזה כמה שנים טובות מגיעה לישראל עם בוא החורף גם תופעה מסתורית ומרתקת - להקות הכרישים שצצות בחופי חדרה. החוקרים משייכים את התופעה לטמפרטורה הגבוהה של מי הים בקרבת תחנת הכוח, שמושכת את הכרישים כמו את שאר בעלי החיים בטבע, שנודדים בחורף לארצות חמות. הופעתם בחופי הים התיכון ידועה ומוכרת, אלא שבשנים האחרונות כמעט ולא מופיעים יותר כרישים בצדו המערבי, בעיקר בשל ציד רב שהביא אותם לכדי סכנת הכחדה ממשית.

אבל בצדו המזרחי של הים התיכון עדיין ניתן לראות מדי פעם להקות כרישים, ובישראל דווקא רואים אותם לא מעט, מה שמביא לחופי חדרה כבר היום מתעניינים רבים, כמו צוללנים רבים שהכרישים הם אטרקציה גדולה עבורם, וגם המוני תיירים שמרותקים מהתופעה ורוצים לחזות בה במו עיניהם. אבל הסקרנות הגדולה יוצרת גם סכנות, עבור בני האדם והכרישים כאחד. התושבים הסקרנים ומגיעים לצפות בהם ומסכנים את עצמם מאוד בכך, כמו גם הצוללנים שמגיעים למקום. לצד זאת, דייגים דגים במקום ומשאירים אחריהם פסולת דיג רבה שמלכלכת את המים, ומסכנת את הכרישים וגם את הצוללנים.

בעמותת אקואושן שהוקמה ב-2002 במטרה לקדם את שמירת הסביבה הימית והחופית באמצעות מחקר, חינוך ופעילות קהילתית נרחבת יצרו תכנית פעולה להגנה על כרישים ובטאים. האחראים לתכנית הם ד"ר אסף אריאל, המנהל המדעי של עמותת אקואושן (Eco ocean), ועדי ברש, מחלוצות מחקר הכרישים בישראל, שמסיימת בימים אלו דוקטורט בנושא. "הכרישים הם נושא חם היום, בכל העולם מתעסקים בהגנה עליהם", מסביר ד"ר אריאל, "בכל שנה צדים מאה מיליון כרישים. הם כמעט יצאו לחלוטין מהמערכת האקולוגית, וזה יוצר בתוכה בעיות קשות, אז יש מגמה חזקה של ניסיון להגן עליהם, וגם אנחנו בישראל לוקחים בזה חלק".

ד
ד"ר אסף אריאל | צילום: ד"ר אסף אריאל

לדברי ד"ר אריאל, בחופי ישראל רואים הרבה מאוד כרישים לעומת שאר הים התיכון, שם הם כמעט נעלמו לגמרי. למרות שהכרישים של חדרה זכו בשנים האחרונות לרוב התהילה, מסתבר שהם לא מגיעים רק לשם, ובקיץ אפשר לראות אותם למשל גם סביב כלובי הדגים באשדוד, בעומק המים. "יש כאן אוכלוסיית כרישים די גדולה, ואף אחד לא באמת יודע למה הם מגיעים לפה, והמחקר שאוניברסיטת חיפה מבצעת בנושא ממש בהתחלה", הוא אומר, "מכיוון שהרוב הן נקבות, אחת ההשערות היא שהגעתם קשורה להריון, והשנה התחילו לעשות בדיקות אולטרסאונד לכרישות שהגיעו. אנחנו גם לא יודעים לאן הם ממשיכים מחדרה בסוף החורף, ייתכן שבקיץ הם מדרימים לאשדוד ומעמיקים בים".

זה מאוד מעניין אותנו מבחינה מדעית, אבל בעיקר מבחינת השמירה על הטבע והרצון להגן על הכרישים", הוא אומר, "ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שחל בהן איסור מפורש לצוד כרישים".

שממה באמצע הים

לדברי ד"ר אריאל, הכרישים מייצגים למעשה את מה שקורה היום לים. "מה שקרה לכרישים קרה בעצם לכל הטורפים הגדולים בים, כמו טונות, דגי לוקוס, דקרים, דגי חרב, יונקים ימיים ועוד. באופן כללי הים שלנו כמעט והתרוקן מטורפים גדולים, וזה יוצר בעיה מאוד קשה. זה כמו שנוציא למשל מהשטחים הפתוחים את הזאבים, התנים או הצבועים – זה ייצור הפרה מאוד קשה של האיזון האקולוגי".

מה בעצם יקרה כשלא יהיו טורפים בים?
"אחד התסריטים הוא גילוח מוחלט של הצמחייה הימית. יש בים דגים שנקראים דגי סיכן, שאוכלים כמויות אדירות של אצות. ברגע שאין להם טורפים טבעיים, הם מתרבים ומגלחים את הסלעים מכל האצות, שהרבה מאוד בעלי חיים אחרים שחיים בתוכן. בית הגידול שלהם מידלדל בצורה חמורה, וכך מידלדל גם המגוון של הדגים ובעלי החיים בים, ונוצרת מעין שממה. זה יכול לגרום לשרשרת אירועים בלתי צפויה שעלולה להיות קשה, ואפילו להשפיע על איכות המים והמזון שמגיע מהים. המערכת הזו מורכבת מהרבה מאוד איזונים, וברגע שהם מופרים קשה לאמוד בצורה מדויקת מה זה יעשה ומתי".

תכנית הפעולה שיצאה מטעם אקואושן עוסקת בקווי פעולה כלליים, שמנחים כבר היום מהלכים של שלל גופים שפועלים יחד להסדרת הנושא ברמות שונות. "אנחנו רואים את השנה הקרובה כפיילוט לקראת ההסדרה – יש דיונים מתקדמים מול חברת חשמל ועיריית חדרה, אנחנו פועלים כדי להתקין מרפסת מסודרת לתצפית על הכרישים וההסדרה תכלול איסור כניסה של סירות מנוע וקיאקים", מספר ד"ר אריאל.

כרישים בחדרה
כרישים בחדרה | צילום: מועדון הצלילה Out Of The Blu

מלבד ההסדרה, פועלים באקואושן גם להפיכת האזור לאתר מיוחד לצפייה בטבע, וד"ר אריאל צופה שחדרה תיהפך בעשור הקרוב לאטרקציה מחקרית ותיירותית. "אין הרבה מקומות בעולם שבהם ניתן לראות כרישים בטבע, וגם באילת נדיר לצפות בהם בטבע, אז חוקרים בינלאומיים מגיעים לכאן. מחקר הכרישים ממש בתחילתו, אבל כיום יש הרבה מדענים שחוקרים את הנושא". גם מצד הקהל כבר יש עניין רב, ולדברי ד"ר אריאל עיקר הפעילות של אקואושן הוא בהסברה לציבור. הם החלו להפעיל בחדרה הדרכות עם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, ובשבת האחרונה הגיעו למקום כ-800 איש. "ככל שזה יהיה יותר מוסדר יגיעו עוד יותר מבקרים, כמובן גם מחו"ל", הוא אומר, "יש הרבה פחד סביב הכרישים אבל גם המון סקרנות, והסברה והנגשה של המציאות בצורה נכונה ומסודרת לאזרחים יכולות להביא גם להפחתה של הפחד ולהגדלת ההבנה של המציאות הימית".

בנוסף הם פועלים כבר עכשיו מול גופי הצלילה בארץ במטרה לאפשר את הצלילה באזור. "אנחנו עובדים עם מועדוני צלילה, רשות הצלילה הספורטיבית ששייכת למשרד התרבות והספורט וגם התאחדות הצלילה. אף אחד לא באמת יודע איך להביא את הידע שנצבר בעולם לצלילה עם כרישים, ואנחנו פועלים כדי להסדיר את נושא התשתית כדי לאפשר את צלילה כזו בצורה מסודרת".

איך צפוי המעבר של תחנות הכוח לשימוש בגז להשפיע על התופעה?
"המעבר לשימוש בגז הוא מדהים ברמת השמירה על איכות הסביבה והפחתת הזיהום שנגרם היום מהשימוש בפחם. מבחינת הכרישים, לא בטוח שזה משהו שיהיה טוב לחדרה, כי אז כבר לא יהיה שימוש במי הים לקירור, והמים סביב תחנת הכוח כבר לא יתחממו. אבל התהליך המעבר הזה עוד ייקח כעשור, לעומת ההסדרה והתשתית התיירותית בחדרה שמתחילות כבר עכשיו".

אז חדרה הולכת להפוך לאילת של הצפון?
"חדרה הולכת להפוך לאתר תיירותי ייחודי שאין לו מקבילות בים התיכון, גם לא באילת, כי אין בה ממש כרישים. הכוונה היא בפירוש להפוך את האזור לאתר תיירות טבע עם מרפסת תצפית לקהל שתאפשר צפייה בכרישים במרחק של עשרה מטרים מהחוף. זה משהו מאוד ייחודי".