לא משנה באיזו שכונה גדלתם, אם אין על שמה קבוצת "זכרונות ילדות" בפייסבוק, היא לא באמת קיימת. קבוצות זכרונות ילדות כבשו את הפייסבוק הישראלי בסערה ושטפו לנו את הפיד במנת נוסטלגיה מתוקה שלא קיבלנו כמוהה כבר הרבה זמן. קבוצות האלו מתפרסמות בעיקר שאלות כמו "מי עוד למד עם המחנכת ברוריה?" או "מישהו יודע אולי מה קורה היום עם דני פסטרנק ממחזור י"א?", תמונות מבית הספר ומתנועות הנוער מלפני עשרות שנים, ולמרבה הפאדיחה של כולם, גם לא מעט תמונות מחזור שנתיות של כל ילדי השכבה. אבל לפחות באחת מהקבוצות האלו, זכתה חברה אחת גם לסגור מעגל.
בשבוע שעבר התפרסמה בקבוצת "זכרונות ילדות תוכנית למד", שמוקדשת לשכונה שבצפון תל אביב, פוסט מעט שונה. "בתקופת בי"ס ארן היו 2-3 בנות שמשום מה וללא כל סיבה התנכלו לי ולא חיבבו אותי", כתבה בפוסט עפרה מורלי, חברה פעילה בקבוצה. זה אמנם נשמע כמו משהו שכל ילדה יכלה לכתוב ממש בימים אלו, אבל עפרה, שהייתה אז ילדה בכיתה ב', היא כיום בת 50 ואימא לשתי בנות בעצמה. 43 שנה מאוחר יותר, קבוצת זכרונות ילדות הפתיעה אותה יותר ממה שיכלה לדמיין, כפי שתיארה בהמשך הפוסט: "הערב יצרה עמי קשר אחת מהבנות בפייסבוק וביקשה סליחה על אותה התקופה. כמובן שסלחתי, והתכתבנו במשך כשעה וצחקנו, והיה ממש כיף! וזה בזכות הקבוצה המקסימה הזו".
הכל התחיל כשעפרה, שלא מתגוררת בשכונה כבר כ-15 שנה, החלה להעלות לקבוצה תמונות מאותם ימים. "כל אחד פותח פתאום את האלבומים. לא מצאתי הרבה תמונות, אבל את מה שמצאתי העליתי", היא אומרת. באופן לא מפתיע, גם אחת מאותן ילדות שנהגו להתנכל לעפרה חברה גם היא בקבוצה. לאחר שהיא ראתה את אחד מהפוסטים של עפרה, היא החליטה לשלוח לה הודעה. "היא לא הייתה בטוחה אם אני זוכרת אותה, ואכן לא זכרתי את שמה, אבל במשך כל השנים לא שכחתי את אותן בנות, אפילו לבנותיי סיפרתי על מה שעברתי בילדותי איתן", אומרת עפרה. "היא סיפרה לי שמרוב שכל השנים זה ישב לה על המצפון, היא צפתה בי בפייסבוק, וחיכתה לרגע הזה, והנה הוא הגיע. היא כתבה 'אני רוצה לבקש סליחה על מה עשיתי לך כשהיינו ילדות. אם שכחת אז יותר טוב, אבל אם לא, אז אני ממש מתנצלת'".
"היא אמרה משפט אחד שמאוד מצא חן בעיניי", אומרת עופרה, "'בעצם אפילו לא הכרתי אותך בשביל לא לחבב אותך, וזה מה שמצחיק בחיים האלה, כי דווקא אותך אני זוכרת' – היא אפילו לא הכירה אותי ולא הבינה איך התנהגה ככה".
הרבה חומות יכולות ליפול
הפוסט המרגש של עפרה הספיק לצבור בינתיים מאות לייקים מתושבי השכונה בעבר ובהווה בכל הגילאים, שאת רובם היא לא מכירה. אבל לסיפור המיוחד הזה יש מסתבר גם ערך ממשי, שהוא למעשה מאוד משמעותי, כפי שהסבירה בתגובה לפוסט חברת קבוצה אחרת, שעוסקת כיום בפסיכותרפיה: "יש מטופלים מבוגרים רבים שבאים עם משקעים של דימוי עצמי נמוך כתוצאה מחרם בילדות, יחס מנוכר מהחברה... הרבה חומות יכולות ליפול ודפוסים קשים להשתחרר ממעשה כזה אמיץ".
ועפרה, מצידה, לא עוצרת בפייסבוק. בתמונה אחרת שהיא העלתה משנת 1979 היא מצולמת עם על גג ביתה עם ילדה אחרת, כשהן אוחזות בבובה של קרמיט הצפרדע מהסדרה החבובות, שהשתיים היו מעריצות שרופות שלה, כפי שהיא כותבת. "אני לא זוכרת למה הקשר בינינו התנתק, אבל ברגע שפרסמתי את התמונה היא פנתה אליי בין רגע, כתבה לי שריגשתי אותה וקבענו להיפגש. עכשיו אני מנסה למצוא בובה של קרמיט, כי אני רוצה לשחזר את התמונה שלנו", מחייכת עפרה. "היום זה דור אחר, הם אומרים שהיה נורא משעמם פעם, הכל היה שחור-לבן, התמונות כתומות, היה בטלויזיה רק ערוץ אחד. אבל אני מתגעגעת לתקופה ההיא".