מדי שנה אנחנו מנסים לגנוב כמה שיותר ביקורים בחוף עד שיתפרסמו בחדשות שתי מילים צורבות: "המדוזות הגיעו". משנה לשנה האזהרות לגבי המדוזות רק מחמירות, והפרסומים מספרים שהכמות שלהן הולכת וגדלה, ושהצריבה שלהן נהיית חמורה יותר. התחזיות הכי מחמירות גם חוזות שהן עלולות להתפשט כל כך עד שהימים והאוקיינוסים יהפכו לעיסה ענקית של ג'לי שקוף, אבל לא בטוח שכל זה נכון, או לפחות לא עד כדי כך מאיים.

"זה לא נכון שיש עכשיו יותר מדוזות, וגם לא נכון שהן יותר ארסיות", מבהיר ד"ר דור אדליסט, חוקר דיג ומדוזות אוניברסיטת חיפה, "גם בעבר היו מקרים של צריבות רציניות ממדוזות, אבל היום הכל עובר ברשתות החברתיות ובתקשורת כמו אש בשדה קוצים ומגיע מהר יותר לכולם".

ד"ר אדליסט הוא אחד משמונת חברי הצוות של מעבדת אנג'ל, שפועל בבית הספר למדעי הים באוניברסיטה וחוקר בשנים האחרונות את תפוצת המדוזות בישראל. לצד המחקר מפעיל הצוות את אתר "מדוזות", שעוקב אחרי המדוזות בישראל דרך דיווחי הציבור, מאפשר לראות בזמן אמת האם הן נמצאות בחופים וגם לדווח.

הצוות חוקר גם את מחזור החיים של המדוזות, תזונתן, השפעתן על בני אדם ואת השימושים האפשריים שלהן. "אנחנו כבר יודעים עליהן היום המון דברים, ומבינים הרבה יותר טוב את התנודות שלהן בים", אומר ד"ר אדליסט, "יש כמובן הרבה דברים שעוד לא גילינו, למשל קצב הגידול של המדוזות, תוחלת החיים שלהן, מחזורי הנדידה שלהן והטווח שלהם, הכמויות שלהן או תחזיות לעיתוי ההגעה שלהן, אם כי אנחנו קרובים לכך. אנחנו יודעים שיש גורמים שמביאים את נחילי המדוזות לחופים כמו טמפרטורה, מזון, זרמים ועוד, אבל עוד בטוחים מה השילוב המדויק ביניהם שאחראי לכך. מבחינת חקר המדוזות ישראל מובילה היום במזרח הים התיכון, ואנחנו עומדים בנושא הזה בקו אחד עם המדינות הכי מפותחות באירופה".

דור אדליסט
דור אדליסט | צילום: Stephane Granzotto

להציל את העולם מזיהום – בעזרת מדוזות

בינתיים, הם לא מסתפקים במצב כמו שהוא, ולא מוכנים לחכות שהמצב יחמיר. בימים אלו כבר מפתחים במסגרת מחקרים שונים שימושים פורצי דרך ליצור השקוף. "יש למדוזות לא מעט שימושים מאוד חיוביים, מעבר להיותן חלק ממארג המזון של הים התיכון", אומר ד"ר אדליסט, "אנחנו לוקחים חלק בפרויקט GoJelly של האיחוד האירופי, שבו אנחנו חוקרים כבר כמה שנים את המדוזות בים התיכון ובימים נוספים בעולם".

במסגרת המחקר, מנסים החוקרים גם לפתח שימושי שונים ומפתיעים למדוזות. לדברי ד"ר אדליסט, הם מנסים למשל למצוא דרך להשתמש בריר שהמדוזה מפיקה כדי להתמודד עם המיקרו פלסטיק. חלקיקי הפלסטיק הזעירים שעליהם הוא מדבר נשארים אחרי שמוצרי פלסטיק מתפוררים, או מיוצרים בגודל כזה מלכתחילה, והם בין המזהמים הכי משמעותיים כיום בכדור הארץ. הם אינם מתכלים, מועברים דרך מי הים לבעלי החיים ופוגעים בצורה קשה בשרשרת המזון, ופוטנציאלית גם בבני אדם, דרך מזון שמקורו בים. "מחקר מצרפת גילה לאחרונה שהריר של המדוזות מצליח לאסוף את המיקרו פלסטיק, ועכשיו אנחנו עובדים במרץ לפתח אבטיפוס למוצר שילכוד את החלקיקים בעזרת ריר של מדוזות במתקני טיהור שפכים", הוא מספר.

לדברי ד"ר אדליסט, תוך שלוש-ארבע שנים תסתיים פעילות פיתוח המוצרים, שכוללים גם שימושים נוספים למדוזות, ובשנה הקרובה כבר יהיו בידי החוקרים גם תשובות לגבי תדירות וסבירות הופעת המדוזות לאורך השנה. "בניגוד לפרויקט עם האיחוד האירופי, למעקב רב השנים שלנו אחרי המדוזות בישראל עדיין חסרים מקורות מימון, ואנחנו מבצעים אותו בהתנדבות", הוא מספר, "ברגע שיהיה מימון למחקר, אנחנו מתכננים לשדרג אותו בעזרת סוקרים במים וצילום מרחפנים. התוצאות יוכלו לשמש גם להתרעה מפני המדוזות, וגם להבנת הדינמיקה והכמות שלהן, כך שנוכל לתכנן גם את ההוצאה שלהן מהמים".

מדוזות בישראל
מדוזות בישראל | צילום: פייסבוק\דורית מצר

הופכים את המדוזות לאוכל, דשן ואיפור

אחד מאפיקי הפעולה הכי מאתגרים של החוקרים הוא הניסיון לשנות את תדמית המדוזות, במקום בעל חיים שהרבה אנשים היו רוצים להכחיד, לבעל חיים מועיל, שימושי וכלכלי. בין השאר, הם בודקים את האפשרות של שימוש מסחרי בהן לטובת מזון. "בשר המדוזות מאוד מבוקש במזרח הרחוק, ובסין למשל כבר דגו כל כך הרבה מדוזות, שהאוכלוסיות שלהן כמעט נעלמו, והם נאלצו להרבות אותן במכוני רבייה ולשחרר אותן לים רק כדי שיהיו להם מדוזות למאכל".

וזה עוד לא הכל - לדברי ד"ר אדליסט יש גם שימושים מפתיעים יותר שנמצאים בפיתוח. "עמיתים שלנו מפתחים כרגע בגרמניה שימוש במדוזות לקומפוסט, כלומר לדשן, ומיזם נוסף בארץ בדק שימוש בחלבון המדוזות לייצור קולגן לשימושים קוסמטיים וניתוחים פלסטיים, אבל אין מספיק תקציב למחקר הזה והוא גווע".

יצא לך לטעום? נראה לך שיש לזה פוטנציאל בארץ?
"כן, זה בעיקר מקבל את הטעם של הרוטב, למרות שהחיך ובעיקר המוח הישראלי עוד צריכים להתרגל למזון מהים. 95 אחוז מבשר המדוזה הוא מים, והשאר הוא חלבון איכותי. לא סתם הסינים מחשיבים את המדוזות כמעדן, וברור שגם בישראל זיהו את הפוטנציאל המסחרי שבהן. יש עכשיו יוזמות ובדיקות היתכנות לשימוש או ייצוא של המדוזות למזון. בנוסף, אפשר להשתמש בחלבון האיכותי של המדוזות לצרכים רפואיים, והיום כבר משתמשים בו ברפואה הסינית להרבה תרופות לטיפול בלחץ דם, בעיות במערכת העיכול ועוד".

עד שכל אלו יקרו, מנסים למצוא בישראל גם דרכים למנוע מהמדוזות להגיע לחופים שלנו. "ישראל נמצאת כיום בתחילת רפורמה מקיפה בדיג. בעונת רביית הדגים הדיג מושבת, ואם הפחתת הדיג משמעה יותר דגים שיתחרו במדוזות, אנחנו עשויים לראות פחות מהן. אם נראה התכנות גם בדיג המדוזות, אולי גם ניתן יהיה להסב דייגים להוציא אותן בעונה הזו ולקבל רווח כפול. בנוסף, חשוב לדעת שגם הפסולת שמושלכת לים מסייעת להפצת המדוזות, כי בתחילת מחזור החיים שלהן הן מחפשות מקום חלק להתיישב עליו, ומתיישבות גם על הפלסטיק שמגיע מהחוף. לכן אנחנו גם מבקשים מכל האזרחים לא להשליך פלסטיק בחופים, כי זה מאיץ את תהליך ההתיישבות שלהן אצלנו".