הר הגעש פואגו בגוואטמלה והר הגעש קילוואה שבהוואי התפרצו בשבועות האחרונים אחד אחרי השני, ובזמן שבצד השני של העולם הלבה זרמה ברחובות, אצלנו זרמו בלי הפסקה תמונות וסרטונים מדהימים, אבל באותו זמן גם מפחידים – כי קשה היה שלא לתהות לגבי הסמיכות של ההתפרצויות בשתי המדינות, שבעצמן לא כל כך רחוקות זו מזו. למה יש פתאום כל כך הרבה התפרצויות באותו אזור, ועוד כאלו עוצמתיות? האם זו סיבה לדאגה? לדברי המומחים, אתם יכולים להיות רגועים.
"זאת שאלה שמעסיקה הרבה גאולוגים, כי אנחנו מחפשים את חוקי הטבע, אבל צריך להסתכל על זה בפרספקטיבה היסטורית יותר ארוכה מימי חיינו", אומר פרופסור שמואל מרקו, ראש בית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב.
"כשמסתכלים על 500-600 השנים האחרונות אפשר לראות עלייה בדיווחים על התפרצויות וולקניות, אבל מדובר בזמן מאוד קצר יחסית לחיי כדור הארץ, שקיים ארבעה וחצי מיליארדי שנים", הוא מסביר, "יכול להיות שאנחנו פעם למעלה ופעם למטה, בעבר הרחוק היו תקופות שבהן בהחלט היו הרבה יותר התפרצויות והיו תקופות עם פחות, אבל אם מסתכלים על חמישה מיליוני השנים האחרונות, אנחנו נמצאים במקום טוב מאוד מבחינת הממוצע. תמיד צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה.
גם לקידמה יש מסתבר תפקיד כאן, ופרופסור מרקו מתייחס גם לאפקט של איכות התקשורת: "היום מדווחים על הרבה יותר אירועים מכל הסוגים, אז יש רושם שיש יותר התפרצויות געשיות".
המתכון להתפרצות געשית: קודם כל לחמם את האזור
ומה איתנו? ברחבי ישראל יש לא מעט הרי געש, מרמת הגולן ועד מצפה רמון, אבל לדברי פרופסור מרקו, לא נראה בסביבה לבה בקרוב, כי כל הרי הגעש האלו כבויים. "באלפי השנים האחרונות לא היו באזורים הקרובים לישראל התפרצויות געשיות, וההתפרצות המאוחרת ביותר שידועה התרחשה לפני כ-4000-5000 שנה בסוריה, ממזרח לרמת הגולן. אף אחד מצאצאנו וצאצאי צאצאינו לא יחווה כאן התפרצות געשית".
לדברי פרופסור מרקו, גם כשהתפרצות כזאת תגיע לישראל, אנחנו נדע על זה הרבה קודם. "כרגע אין שום אינדיקציה של התפרצות מתקרבת, אבל הר געש לא מתפרץ בהפתעה. אם את רוצה להפעיל הר געש, תרשמי רצפט", הוא מחייך, ומתאר את התהליך: "צריך לחמם את האזור, ליצור את המאגמה, היא צריכה להיות בלחץ גבוה, וכל זה מצטבר בתהליך שאי אפשר להסתיר. ברגע שמתחמם משהו בעומק, אז גם הסביבה שלו מתחממת, ואפשר למדוד את זה על פני השטח – זה כמו שאי אפשר להסתיר שמבשלים משהו בסיר, גם אם מכסים אותו, הסביבה שלו עדיין תתחמם. אנחנו עוקבים אחרי הטמפרטורות, אחרי הגזים שנפלטים, וכשמאגמה נוצרת, הנפח שלה גדל והיא שוברת את הסלעים שסביבה, ונוצרים באזור סדקים. ההיווצרות של כל סדק כזה מלווה ברעידות אדמה, אמנם קטנות, אבל אפשר לעקוב אחריהן ולראות איך המאגמה מתקדמת ומפלסת לעצמה דרך תוך כדי שהיא שוברת את הסלע. עם כל הסימנים האלו אי אפשר להסתיר פעילות וולקנית שמתקרבת, ואפשר להגיד בביטחון גמור שכאן, במזרח התיכון, אין פעילות וולקנית מאיימת קרובה".