אין ספק שלחורף של השנה לקח הרבה זמן להגיע, אבל הגשמים האחרונים והקור שהגיע יחד איתם כבר גרמו לכולנו להתחיל להתעטף ולהתכסות בבגדים חמים, לשלוף את הפוך מהארון ואפילו להדליק תנור, אבל מסתבר בישראל לא מעט אנשים שאין להם אפילו דבר בסיסי כמו מעיל. לשמחתם, בשבועיים האחרונים החלו לצוץ ברחובות ירושלים ותל אביב קולבים שעליהם תלויים מעילים עם פתקים שמזמינים את כל מי שזקוק למעיל לקחת אחד – ומסתבר שיש לא מעט אנשים שרוצים.
הכל התחיל כשאושרת קלרמן (43) מקיבוץ יד מרדכי נתקלה במקרה בפוסט בפייסבוק שפנה לאנשים באירופה והזמין אותם לתלות מעילים שהם אינם צריכים יותר על עצים ברחוב, לטובת מי שזקוקים להם. היוזמה האירופאית נגעה בה, והיא החלה לחשוב איך אפשר להעתיק את הרעיון גם לישראל. אחרי שבועיים עלתה הסנונית הראשונה של הפרויקט בישראל, כשקלרמן העלתה פוסט משלה בפייסבוק וקראה לאנשים לתרום את המעילים שלהם ולסייע לה לאסוף מעילים מרחבי הארץ, כדי לתלות אותם, בדיוק כמו באירופה ברחבי הערים בישראל. "הפוסט הזה תפס אותי כנראה כי אני רגישה מאוד לקור. מעיל זה מוצר צריכה בסיסי בעיניי, כשאני חושבת על מי שאין לו מעיל רע לי", אומרת קלרמן, "לא באתי להציל את העולם, רק רציתי לתת לאנשים שקר להם אפשרות להתחמם בחורף".
כך יצא לדרך הפרויקט של קלרמן, שני אחיה ועשרה פעילים נוספים מרחבי הארץ שהתגייסו למשימה. בקבוצת הפייסבוק חורף חם לכולם הם מזמנים את הגולשים לפנות אליהם כדי למסור להם מעילים. הפעילים אוספים את המעילים מכל רחבי הארץ, בודקים שהם ראויים לשימוש, ובכל פעם שנאספת כמות נכבדת, יוצאים לתלות אותם על קולבים ברחובות, לא לפני שהם עוטפים אותם בשקיות ניילון כדי להגן עליהם מרטיבות ומצרפים אליהם פתקי הסבר, כדי להזמין את מי שזקוק להם, וגם כדי שלא יזרקו אותם בטעות לפח.
כאמור, בינתיים המעילים נתלו רק ברחובות תל אביב וירושלים, אבל קלרמן מבטיחה שבקרוב הם יצוצו גם באשקלון, ומסבירה שהמטרה היא שהם יגיעו לכל רחבי הארץ, כשאנשים ייצאו לתלות את המעילים שלהם ברחוב באופן עצמאי, בשאיפה שזה יקרה כמה שיותר מהר, לפני שיגיע גל הגשמים הבא.
מחמים גם את הלב
מהר מאוד הסתבר לקלרמן שהפרויקט שלה הגיע בזמן. "כשסיפרתי על הרעיון בבית, התעורר דיון אם יש בישראל צורך בפרויקט כזה, אבל הקצב המהיר שבו המעילים נחטפו הבהירה לנו שגם בארץ אנשים זקוקים למעיל", היא מספרת, "תלינו חמישים מעילים בירושלים, וביום למחרת נשארו רק שניים. בתל אביב כמעט כל המעילים נלקחו תוך רבע שעה. אני חיה בקיבוץ שבו עדיין יש לכל אחד מה שהוא צריך, אבל זה מאוד מטעה ולא משקף את מה שקורה בחוץ. העובדה שיש דרישה למעילים האלו מלמדת שיש בארץ עוני. יש הרבה אנשים שצריכים אותם כי הם ברחוב – עשרות בני נוער וילדים שבורחים מהבית, הומלסים, אנשים שנסיבות חיים שונות הביאו אותם לגור ברחוב. פתאום הבנתי שלהרבה אנשים בארץ פשוט אין מעיל".
מבחינתה של קלרמן, אם מישהו לוקח מעיל צריך אותו, ולא חשוב מה הסיבה. "אני מאמינה שכשעושים משהו ממקום אמיתי, המטרה פוגשת את היעד שלה, אז אני לא מתעסקת בשאלה מי לוקח את המעילים, ולא מחכה לראות, להפך – אנחנו בכוונה ממקמים את המעילים במקומות לא מרכזיים, כדי שמי שרוצה לקחת מעיל לא יתבייש".
היוזמה של קלרמן כבר מחממת עשרות אנשים, ולדבריה היא מחממת גם את הלב – לא רק שלהם. "לראות שיש אנשים שלוקחים את המעילים זה באמת עצוב, אבל משמח ומרגש לגלות שזה מצליח, ושיש בארץ הרבה נשמות טובות שאוהבות לעזור ולתת, וממש מחכות ליוזמות כאלה. היכולת שלנו כחברה לחשוב על אחרים לא נעלמה, היא קיימת. העשייה למען האחר מאוד מאפיינת אותנו הישראלים, ויש בה יותר מאשר רק לתת מעיל, היא כוללת עוד ערכים גדולים, ויכולה להיות דרך חינוכית שמלמדת לא לזרוק אם אפשר לתת, לא לצבור סתם חפצים שכבר לא צריך, לתת בסתר כדי לא לבייש את מי שמקבל את המעיל ועוד".
