לפני שלושה חודשים העלה הצלם ג'ונתן (ג'וני) רותם סטורי לאינסטגרם. "פרסמתי הצעה ליום צילומים וכתבתי – מישהי יפה רוצה להצטלם? בתגובה קיבלתי ממישהי שאני מאוד מעריך מילה אחת – מאוכזבת". במשך שבועיים היא לא אמרה לו מה עמד מאחורי התגובה, אבל אחרי שחזר וביקש כמה פעמים, היא הסכימה להסביר: "היא אמרה שלדעתה צלם טוב יכול להוציא תמונה יפה גם ממישהי שהיא לא יפה", מספר רותם, "אמרתי לה שהעניין הוא לא היופי, אלא הביטחון להגיד – אני יפה ורוצה להצטלם. העניין הזה ישב לי בראש הרבה זמן, ואז הבנתי שבמקום לבטל את כל מי שאין להם את הביטחון לומר שהם יפים, אני יכול פשוט לתת להם יום צילומים ואת הכלים להתמודד עם זה. להוציא תמונות יפות ולהראות להם שהם יפים".
כך נולד HumAns – פרויקט הצילום המרגש שעליו עובד בימים אלו רותם (17) מאלעזר שבגוש עציון, שבימים אלו קורא לכל מי שרוצה להגיע לסשן צילומים אישי במתנה ברחבי, ולהראות לעצמו דרך עדשת המצלמה שהוא יפה. "השם של הפרויקט, HumAns - בני אדם, נכתב בכוונה עם A גדולה באמצע המילה, כי אני רוצה להדגיש שאנחנו לא מושלמים ולכל אדחד יש את ה-A הגדולה שלו, את הבאג", הוא מסביר, "המטרה שלי היא להראות שלמרות חוסר השלמות, כולנו בני אנוש יפים ושלמים".
המצולמת הראשונה בפרויקט הייתה ידידה של רותם. "ידעתי שהיא קצת מתקשה לומר שהיא יפה, ואני אישית חושב שהיא מהממת, אז הזמנתי אותה לסשן צילומים כדי לבדוק איך זה לצלם מישהי שאין לה הרבה ביטחון ולברר אם אני יכול לעשות את זה עם עוד אנשים", הוא מספר. הניסיון התברר כהצלחה – הידידה התלהבה מהרעיון ומהתמונות, ורותם החליט להזמין עוד אנשים להצטלם בפוסט בפייסבוק. "זו הייתה הזמנה לסשן צילומים מיוחד שבו נכנסים לעומק הנשמה כדי להבין מה מציק ומה מפריע, ואולי לצאת עם משהו אחר. להתחיל תהליך בעזרת המצלמה שבסופו אני מקווה שבנאדם יוכל להסתכל בבוקר במראה ולהגיד – וואו, אני יפה".
"יופי זה עניין הרבה יותר עמוק ממראה חיצוני"
ההזמנה של רותם הפכה לוויראלית, ותוך זמן קצר הציף אותו מבול של פניות. בשלושת חודשים האחרונים כבר השתתפו בפרויקט 16 אנשים, שאותם צילם ברחבי ירושלים לאורך כמה שעות בכל פעםד. "למרות שההזמנה הייתה פתוחה לכולם, רוב הפניות הגיעו מבני נוער", הוא מספר, "אני מאמין שהסיבה קשורה לעובדה שהנוער של היום חי במציאות של 50 טייקים לסלפי, הכל נמדד בלייקים ושיתופים וזו ההערכה לחברים ואושר. אני אומר את זה בעצב, אבל זה המצב. אני חושב שלבני הנוער שחווים את הדברים האלה על בשרם באופן יומיומי קל יותר להזדהות עם מה שאני מציע ולומר – אני צריך את סשן הצילומים הזה כדי להבין משהו".
בסשנים רותם פוגש מקרוב את חוסר הביטחון של האנשים שהוא מצלם, בשלל צורות. "מידי פעם יש מצולמים שלא רוצים לחייך, וכשהם רואים שיש חיוך בתמונות הם מבקשים ממני למחוק אותן", הוא מספר, "זה צובט לי את הלב, ואני שואל את עצמי – למה? החיוך שלכם כל כך יפה, חייכו עוד. זה מסתכל אותי שמישהו יפה אומר שהוא לא יפה ולא רוצה לחייך, ואני אומר לו – אתה מדהים. אני אוותר על הקלישאה שיופי זה בעיני המתבונן, אבל אני חושב שיופי זה עניין הרבה יותר עמוק ממראה חיצוני, זה משהו בפנים".
לדברי רותם, אחוז הנערות שפונות אליו גבוה יותר, ולדעתו הסיבה לכך היא התפישה החברתית: "אני מניח שעבור בנות המראה חשוב יותר, כי גברים יכול לקום בבוקר ולא להסתכל במראה, ונשים פחות", הוא אומר, "אני לא מתיימר לשנות את זה, אבל מה שכן, אני לא חושב שנשים צריכות יותר תמיכה לביטחון העצמי. היו לי גם סשנים עם בנים שדרשו את אותה השקעה, אם לא יותר".
"אחרי הצילומים הוא חיבק אותי ואמר – שינית לי משהו בחיים"
אחד הרגעים הכי מרגשים של רותם בפרויקט אפילו לא היה קשור לתמונות עצמן. "אחרי הצילומים של משתתף אחד, הוא חיבק אותי ואמר – שינית לי משהו בחיים, בלי לראות את התמונות. עצם ההליכה בירושלים שלוש שעות להסתובב ולדבר, שינה לו משהו. זה היה סופר מרגש. חלק גדול מההשפעה זו החוויה שמסביב. התמונות הן רק ההוכחה למשתתפים – כן, אני יפה, אני יכול לעמוד מול מצלמה. אבל בעיניי, מה שעושה את החוויה לא פחות זה השיח והשיתוף".
בימים אלו הוא מגייס כספים לפרויקט בקמפיין הדסטארט מיוחד, כדי שיוכל להמשיך ולממן את הצרכים הלוגיסטיים שהוא דורש כמו ציוד, אביזרים, נסיעות וכן הלאה. מה שנותן לו את הדרייב האמיתי להמשיך הוא התגובות שהוא מקבל מהמשתתפים. "כשמשתתפים מודים לי ואומרים שזה השפיע עליהם, אני אומר לעצמי שאם זה השפיע לטובה על מישהו אחד, למה לא להשפיע גם על אחרים? אני שואף שהפרויקט ייגע וישפיע על כמה שיותר אנשים. אם אדם יצא מהסשן כשהוא חושב שהוא יפה, בשבילי זה מספיק. לא משנה מה אחרים יחשבו עליו".
