"פעם פוליטיקאים היו משתמשים בנושא השלום כדי לקדם את עצמם מבחינה פוליטית ולמשוך מצביעים. היום הם מהססים, אם לא פוחדים, לדבר על זה. היום כולם מבולבלים, וגם בציבור כבר לא מדברים על זה כמעט, אנחנו מרגישים שזה חייב לחזור להיות שאיפה אזרחית של האזרחים, שאם תשאל אנשים מה השאיפה שלהם, הם יגידו – שיהיה שלום פה", אומרת נועה גורן, אחת מ-35 צעירים שיסיימו בקרוב את שנת השירות שלהם בגרעין "מדבר".
המחשבות שגורן מתארת הן אלו שהובילו אותם ליזום את פיסטיבל – פסטיבל שמטרתו להחזיר את השלום לסדר היום הציבורי, שייפתח היום ויימשך יומיים במתחם התחנה בירושלים. הפסטיבל הוא למעשה האירוע המסכם של הגרעין, שפעילותו מוקדשת לעשייה משותפת עם החברה הערבית בארץ בארבע ערים עם אוכלוסייה מעורבת: באר שבע, רמלה, לוד ויפו.
"לאורך כל השנה אנחנו עובדים בשיתוף עם ארגונים ערביים, והגענו למסקנה שקיים צורך להחזיר את נושא השלום לסדר היום", מסבירה גורן. הם החליטו לעשות את זה בצורת פסטיבל. "אנחנו רוצים שזה יעלה מלמטה אל האנשים שיש להם כוח לעשות שינוי, אבל שלא יישאר רק אצלם, כי ברגע שאנחנו האזרחים נפעל למען השלום, זה יהיה חייב להיות חשוב גם לפוליטיקאים".
לאורך השבוע האחרון הסתובבו חברי הגרעין ברחבי ירושלים והסביבה כדי להפיץ את הפסטיבל, וגם ליצור רקע לדרך המיוחדת שהחליטו לצאת אליה. "יצאנו לפגוש חרדים וחילונים, שמאלנים וימנים", מספרת גורן, "נפגשנו גם עם אוכלוסיות מיוחדות כמו מתנחלים מגוש עציון, מרכז שורשים שהוקם על ידי מתנחל ופלסטיני, חרדים בבית שמש, בית ספר לידה בירושלים, וגם ארגון היוזמה הדתית לשלום, שיוזם מפגשים בין אנשי דת מוסלמים ויהודים כדי למצוא לפתרון לסכסוך. המטרה הייתה להיחשף ולהכיר מגוון קהילות בארץ, כי הדרך לשלום היא לא רק לדבר עליו. רצינו להבין את הגישות והמורכבויות השונות, לפגוש גם אנשים שאנחנו לא מסכימים עם דעותיהם, ולהגיע לפסטיבל עם תפיסה מחשבתית יותר פתוחה".
היום ייפתח הפסטיבל עצמו, שאליו צפויים להגיע כ-500 איש. היום הראשון ייפתח בהסתובבות חופשית בין דוכנים של ארגונים פוליטיים מכל קצוות המפה , שיחשפו את התפישה והעשייה שלהם למען השלום. בחלק השני יתקיימו מעגלי שיח פתוחים לציבור הרחב בשיתוף ארגונים פוליטיים ותנועות נוער בנושא השלום, ולסיום יתקיימו הרצאות בסגנון TED של אנשי ימין, מרכז ושמאל. "המטרה היא לתת במה לכולם, ואנחנו בטוחים שתהיה לזה השפעה אדירה – יושבים מולי שייח ורב, או מתנחל ופלסטיני, ומדברים. אז למה שאני לא אדבר?".
היום השני יוקדש לאקטיביזם אמנותי, ויתקיימו בו סדנאות לקהל הרחב שעוסקות בשלום דרך תאטרון, היפ הופ, אימפרוביזציה, ספוקן וורד, פנטומימה ועוד, וייסגר בהופעה של הדג נחש. "זה יפתח לאנשים את המחשבה בצורה אחרת. הרבה אנשים חושבים שזה נושא שלא נוגע אליהם, וזה קצת מלחיץ אותם. יש להם הירתעות מיידית – זה לא קשור אליי, אני לא אוהב להתעסק בפוליטיקה. זה שיח שהוא מעבר לשיח היומיומי שלהם, ודרך אמנות יותר קל לגשת לשיח הזה, ולדבר על נושאים שהם כביכול פחות נעימים. עבורנו זו הדרך להסביר שזו שאיפה של כולנו, ולא רק של אנשים שרוצים לדון במעגלי שיח".
מה אתם מקווים שייצא מהפסטיבל?
"שאנשים יתחילו לדבר על זה ולשאול את עצמם איך הם יכולים לקדם את השלום, באיזה ארגונים הם יכולים לתמוך או להצטרף או לתמוך. זה גם תהליך של מפה לאוזן – שאנשים שהיו בפסטיבל יעלו על זה בארוחת שישי כנושא לדיון, יפיצו את זה הלאה ויהפכו את זה לנושא שהציבור מדבר עליו ביומיום. וגם, שבבחירות הקרובות אנשים יסתכלו מי הפוליטיקאים שמדברים על שלום, ישאלו את עצמם לאיזה פיתרון מדיני מתחברים. אנחנו רוצים שכל אחד שיגיע לפסטיבל, שמהחשבה הזו תלך איתו בתקופה הקרובה".
לדבריה, זה לא השלום היחיד שהם רוצים להשיג. "השיח על השלום ירד מהשיח הציבורי בגלל הפילוג והקיטוב שלנו", היא אומרת, "השנאה בין הסקטורים השונים, בין הימנים לשמאלנים ובין החילונים לחרדים, הם אלו שעוצרים אותנו, כי אנשים חושבים למשל שהימנים הדתיים לא רוצים שלום, או שהשמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים. אם לא יהיה שלום בינינו, לא נוכל לעשות שלום אף פעם עם הצד השני, ובפיסטיבל אנחנו קוראים גם לשלום כזה – שיח שמאפשר ידע ולא בורות, שלום בין דעות".