מי מאיתנו לא חלם לעוף? לאורך כל שנות ההיסטוריה האנושית, ילדים ומבוגרים מפנטזים על אובדן כוח המשיכה, וזה בכלל לא מפתיע שכל הגיבורים שלנו מעופפים, מסופרמן בגזרת גיבורי העל, דרך פיטר פן וטינקרבל שמעופפים בין דפי הספרים, ואפילו עד, חייבים להודות, טייסי הקרב שלנו.
אבל בזמן שאתם עוד מבזבזים את זמנכם בצעידה סטנדרטית על הקרקע, בשנים האחרונות הולך ומתפתח בעולם ענף ספורט שמאפשר לכם לעוף באמת – תעופה במנהרות רוח, שהולכת להפוך ככל הנראה לענף אולימפי באולימפיאדת 2024 בפריז. בינתיים, כשאליפות העולם כבר ממש מעבר לפינה, מתעמלת ישראלית אחת כבר מכוונת הכי גבוה שאפשר.
מהשמיים למנהרות רוח
"מאז ומתמיד נמשכתי לגובה", מספרת דפני מורל (36) מדריכת תעופה במתחם FLYBOX בראשון לציון, אחד מ-100 מנהרות רוח שפזורות בעולם בסך הכל, "תמיד רציתי לעוף, כל שנות ילדותי הייתי מטפסת על דברים וככה גיליתי את האהבה שלי לתחום". האהבה הזאת מלווה אותה כבר שנים. בגיל חמש היא החלה להתאמן באקרובטיקה אווירית (מה זה?), והמשיכה עד שהתגייסה לצבא. אחרי השחרור היא התגלגלה לקבוצת קרקס אווירי, שמסגרתה הופיעה בפסטיגלים ופסטיבלים בארץ ובחו"ל וגם הדריכה.
"יום אחד, לכבוד סוף השנה, התלמידות שלי החליטו לתת לי מתנה – צניחה חופשית", היא מספרת, "זה היה החלום שלי במשך שנים, ואחרי הצניחה ההיא פשוט נדבקתי בחיידק. הבנתי שבאמת אפשר לעוף, וברגע שנחתי נרשמתי לקורס צניחה, ותוך שנה כבר התחריתי בגביע העולם בצניחה".
כך פגשה מורלי לראשונה את מנהרות הרוח. "אי אפשר להתאמן כל הזמן בצניחה, ולכן מקובל להתאמן במנהרות הרוח, שהן סימולטורים של צניחה חופשית, שנועדו מלכתחילה עבור צנחנים", היא מסבירה, "גיליתי שאפשר לעוף כל הזמן בלי לעלות על מטוס, בלי לפתוח מצנח ובלי להיות תלויה במזג האוויר. ההתקדמות של הטכניקה במנהרות רוח היא מהירה יותר ואפשר להגיע לרמות מקצועיות גבוהות מאוד. בהתחלה, כשהתחריתי בצניחה חופשית, טסתי שלוש פעמים לחו"ל למחנות אימונים של מנהרות רוח בארה"ב ובאירופה, כדי לשפר את היכולות שלי. לפני כשנתיים נפתחה המנהרה הראשונה בארץ, שהיא גם המנהרה היחידה במזרח התיכון, מבחינתי זו הייתה הגשמת חלום והחלטתי לעבור ולהתחרות בתחום הזה".
מה ההבדל בני שני התחומים בעצם?
"מעבר לעובדה שאתה לא תלוי בזמן, מזג אוויר ומקום, צניחה חופשית היא גם ענף הרבה יותר יקר. זה דורש להעסיק צלם וידאו שיצנח איתך ויתעד את התרגילים שלך, כי נשפטים על סמך תיעוד וידאו של הצניחה שמגישים, וזה מייקר את הכל, כי התהליך עולה כפול. מעבר לזה, הרמה במנהרות רוח הרבה יותר גבוהה, התחרויות מרגישות הרבה יותר ספורטיביות, השופטים נמצאים מולך ובגובה העיניים, והענף הזה מתפתח ועתיד להיות אולימפי, זה לגמרי חלום שלי עוד מהימים שהייתי מתעמלת".
מתחילים להבין למה ציפורים שרות
מנהרת הרוח הוורטיקלית הראשונה לתעופה אנושית בחלל סגור נפתחה רק לפני 20 שנה, כשחברת iFLY הבינלאומית פתחה אותה לקהל הרחב בשנת 1998 באורלנדו. מאז הוקמו ברחבי העולם כ-100 מנהרות שמדמות תנאי תעופה כמו בצניחה חופשית – בתוך תא תעופה בקוטר 4.3 מטר ובגובה 14 מטר, ממוקמים ארבעה מנועים שיונקים מתוכו את האוויר ודוחפים אותו בחזרה לתוכו במהירות גבוהה יותר, כך שנוצר חלל אוויר שמאפשר לעוף בצורה חלקה, במהירות של עד 270 קמ"ש.
הענף מתאים לכל אחד, מגיל 4 ומעלה, בתחרויות בענף מתחרים גברים ונשים בקטגוריות משותפות. ובניגוד למתקני אקסטרים אחרים, מנהרות הרוח מתאימות גם לאנשים עם מוגבלויות שונות, כך שהענף יכול להתאים לכולם, במלוא מובן המילה.
"אנשים שרואים אותי עפה תמיד בהלם", משתפת מורלי, "הם לא מאמינים למה שהם רואים, זה נראה כמו ריקוד פריסטייל, ובתחום משולבות גם אקרובטיקה, גמישות, כוריאוגרפיה ומוזיקה. הצד האמנותי שיש לתעופה מאוד מרשים, וכשזה קורה מול אנשים, הם יכולים לראות כמה זה יפה. אחר כך, כשהם נכנסים לעוף בעצמם, הם מתחילים להבין למה ציפורים שרות".
בדרך לעוד גאווה ישראלית
בתור מדריכת תעופה, מורלי יכולה להגיד שהיא עפה למחייתה, כשהיא משמשת כאחראית על חוג הילדים ועל הנבחרת הצעירה בתחום הפריסטייל במתחםFLYBOX . במקביל היא גם מתאמנת שם, ולמרות שהתחילה להתחרות בתחום רק בשנה שעברה, היא כבר הספיקה לקטוף מאז לא כמה הישגים מרשימים, בהם מקום שישי באליפות אירופה, מקום שני בגביע הפריסטייל בווינה (ומקום ראשון בקטגורית ה-בסט טריק) ובדצמבר האחרון גם מקום הלישי באליפות בלגיה המכובדת. גם התלמידות שלה כבר הספיקו לקטוף מדליות בתחרויות ילדים בינלאומיות.
עכשיו, היא כבר מתאמנת לקראת המטרה החדשה שסימנה לעצמה – אליפות העולם השלישית בתעופה במנהרות רוח, שתתקיים באפריל הקרוב בצרפת. זו הפעם הראשונה שנציגה ישראלית עתידה לקחת חלק בתחרות, ואחרי הזכיות הקודמות, מורלי מגיעה אליה אופטימית מתמיד.
אלא שכדי להתחרות בתחרויות צריך גם תקציב, מה שמקשה על מורלי לעוף קדימה. "בפלייבוקס תומכים בי ונותנים לי המון זמן לאימונים, אבל בכל נסיעה לחו"ל חייבים להתאמן גם במקום, כי כל מנהרה טיפה שונה בגודל ובטכנולוגיה. אם מוסיפים לזה את הוצאות הרישום, הטיסות והמלונות, כבר מגיעים לסכומים גבוהים מאוד".
כך החליטה מורלי לצאת בקמפיין גיוס המונים. "ניסיתי לחשוב איך אני הולכת לעשות את זה, והייתי מאוד מוטרדת", היא מספרת, "קיבלתי מחבר הלוואה כדי להספיק לשלם ולהירשם לאליפות בזמן, אבל נכנסתי ללחץ ופחד מכישלון – הרי אם לא אצליח לגייס את הסכום כל המאמצים ירדו לטמיון. בשלב הזה התחלתי לחשוב על גיוס המונים, והחלטתי שאין לי מה להפסיד – זה החלום שלי, ואני רוצה להגשים אותו".
חברת אל-על, שנחשפה לקמפיין שלה, החליטה לממן את כרטיס הטיסה של מורלי לאליפות העולם, אבל כאמור, יש עוד לא מעט עלויות שהיא צריכה לכסות. בימים אלו נמצא קמפיין הגיוס של מורלי בעיצומו, והוא עתיד להסתיים רק בעוד חודש, אבל נכון להיום הצליח לגייס כבר 87% מסכום היעד שלו. "זה מחמם את הלב ונותן לי הרגשה מדהימה שאני לא יכולה להסביר. כל התמיכה שאני מקבלת מאנשים שאני מכירה וגם מכאלה שלא נותנת לי תקווה שאני אגיע ליעד. מפה לאוזן זה הגיע להרבה אנשים, והם תומכים ואומרים לי שאני ספורטאית ושמגיע לי. אומרים לי שאני מייצגת אותם בכבוד ומעודדים אותי".
אז כבר אפשר לבנות על מדלייה אולימפית?
"אני לא בן אדם שמסתכל יותר מדי רחוק, ברור לי שתמיד אצטרך להשיג מימון, כי אני רוצה לעוף ולהגיע הכי גבוה שאפשר, לטופ העולמי. כרגע, אליפות העולם היא תחנה בדרך, ואני לא מתכוונת לעצור. ענפי ספורט בארץ מתפתחים כשהמודעות אליהם עולה, וזה קורה כשמתחילים להביא הישגים משמעותיים, אז אני מקווה להיות זו שתביא הישג משמעותי ולגרום לענף לפרוח, מה שבטוח זה שלישראל כבר יש שם יפה בעולם בתחום הזה, הרבה משבחים אותנו על איך שאנחנו עפים ועובדים נקי, אני מאמינה שנגיע רחוק".