לצד כלובי המיחזור הרגילים, צצים בזמן האחרון בבית ספר, גנים וביישובים שונים גם פחי איסוף ירוקים קטנים, עם מדבקה בצורת יבשת אפריקה. מאחורי הפחים האלו עומד רעיון מקורי במיוחד, שעלה בראשו של אריאל קדם, מייסד עמותת Africa 2030, שפועלת למען התושבים והטבע בקונגו שבאפריקה – ועכשיו, עם איסוף הבקבוקים, גם למען ישראל.
"אני מטייל כל חיי, ואחרי שהגעתי לאפריקה כמה פעמים הנשמה שלי נדבקה בחיידק האפריקאי", מספר קדם, "קונגו היא הלב הפועם של אפריקה – הטבע הכי גדול ויפה, אבל עם זה, גם הכי מאוים. אי אפשר להישאר אדישים למציאות החיים המסוכנת שאנשים חווים שם. המוות מרחף מעליהם".
בקונגו חיים כיום 80 מיליון איש, שכחצי מהם סובלים מתת תזונה. "לא מדובר בהכרח ברעב, אלא בחוסר אקוטי במרכיבים חיוניים הכרחיים, אם כי רוב האנשים גם רעבים", הוא מסביר, "כחצי מהילדים בקונגו נמצאים בתת תזונה, שגורם להם לקריסת מערכות, מחלות ועיכוב בגדילה. וזה עוד במצב הטוב, כי אלפי ילדים מתחת לגיל 5 מתים מתת תזונה, וכמובן המוני מבוגרים".
קדם, שמתנדב באופן קבוע בעמותות שונות בארץ מזה שנים, החליט לפני ארבע שנים שהוא חייב לסייע גם ליבשת שכבשה אותו. כך, בשיתוף עם אירגונים מקומיים, נולדה העמותה שלו, שמנסה לשפר את תנאי החיים של התושבים המקומיים, שכיום מביאים הן אותם והן את הטבע לסכנת הכחדה ממשית. השם שהעמותה קיבלה ציין עבורו מעין תאריך יעד: "קבעתי עבורי מועד יעד לבדיקה של האפקטיביות של הפעילות שלנו באפריקה, תאריך שרציתי לשאוף אליו".
"קונגו יכלה להיות דובאי, אבל כלום לא מגיע לתושבים"
הדבר שחורה לקדם במיוחד הוא הפער העצום בין העושר הגדול במשאבי הטבע במדינה לבין העוני האדיר של תושביה. "משאבי הטבע של קונגו היו יכולים להפוך אותה לדובאי, אבל בגלל המציאות הפוליטית שום דבר מזה לא מגיע לאזרחים, ונכון להיום זו אחת המדינות העניות בעולם אם לא הענייה ביותר", הוא אומר.
אך לדבריו, עכשיו גם משאבי הטבע שלה מצויים בסכנה: "מצד אחד, גורמים חיצוניים חודרים למדינה ומוציאים אותם החוצה, למשל חברות עשירות שמגיעות בעקבות היהלומים בקונגו, והכסף לא מגיע לתושבים", הוא מסביר, "מצד שני, גם התושבים עצמם פוגעים בטבע בניסיון לשרוד. יש בקונגו פארקים לאומיים עם צמחים ובעלי חיים מוגנים, אבל את התושבים הרעבים החוק לא מעניין, ולכן כדי לשרוד הם יכרתו עץ או יצודו גורילה – ולא אכפת להם לקבל קנס או להיעצר. לדוגמה, לפני המלחמה בקונגו היו בה מעל 17 אלף פרטים של גורילת השפלה המזרחית, אבל עכשיו, אחרי שני עשורים, ההערכה היא שנותרו אלפיים פרטים בלבד, כשהמספרים הולכים ויורדים – וזו רק דוגמה אחת. נוצר שם קונפליקט עצום שאנחנו רוצים להתיר, ודרוש כאן פתרון שיקל על התושבים כדי להקל על משאבי הטבע".
מיליון בקבוקים עד סוף שנת 2019
עד היום מימן קדם את רוב פעילות העמותה מכיסו הפרטי ומכספי תרומות, אך בתחילת השנה צץ בראשו רעיון חדש. "אי אפשר כל הזמן להישען על מרוץ אחרי תרומות, אז חיפשתי דרך לייצר הכנסות עצמיות", הוא מספר, "פתאום באה לי הברקה – אנשים יאספו בקבוקים ופחיות שחייבים בפיקדון, אנחנו נפדה את הכסף תמורתם ונוכל להשתמש בו, וגם נעביר אותם למחזור".
בראש השנה פרסם קדם את הפרויקט שלו בפייסבוק, ומאותו רגע החלו להגיע אליו המוני בקשות להצטרף לאסוף בקבוקים. "ברגע שראינו שכמות הבקבוקים שמגיעה אלינו גדולה התחלנו לחלק פחים עם מדבקות של העמותה, ומאז מגיעות עוד ועוד בקשות לפחים, וזה מתפשט כמו אש בשדה קוצים", הוא אומר, ומספר שבזכות היוזמה החדשה החלו לפנות אליו גם אנשים שביקשו לתרום כסף בלי לאסוף בקבוקים. "עד עכשיו אספנו כבר 6000 בקבוקים ופחיות, ושמתי לעצמי יעד לאסוף עד סוף שנת 2019 מיליון בקבוקים".
קדם מקווה להשיג שלושה דברים: "ראשית, נתרום לצמצום הפגיעה בסביבה בכך שנמנע את ההטמנה שלהם באדמה", הוא מסביר, "היתרון השני הוא כמובן כסף למימון הפעילות שלנו – לפי ההערכות, בישראל נזרקים כיום שני מיליון בקבוקים ופחיות מדי יום. כל בקבוק או פחית שווים 30 אגורות או 1.20 שקלים, מדובר בהמון כסף שנזרק לפח. והחלק השלישי, הלא פחות חשוב, הוא האקטיביזם החברתי – הפרויקט הזה מייצר התגייסות של משפחות, גני ילדים, כיתות בבתי ספר וחברות לאסוף עבור הפעילות שלנו בקבוקים, וזה מעלה את האנרגיה של עשייה חברתית חיובית".
"המקומיים לא מכירים את החיות שמטיילים מגיעים לראות"
את הכסף שייאסף שואף קדם להקדיש לפרויקטים השונים של העמותה. ציר אחד של הפעילות הוא שמירת טבע ישירה: "לעזור לפארקים הלאומיים לעשות את עבודתם טוב יותר, לשלם לעובדים שלא קיבלו משכורת כבר כמה חודשים, למשל, ועשינו גם פרויקטים שונים של תיעוד ציד לא חוקי, איתור יונקים גדולים ועוד", הוא מסביר.
הציר השני הוא הפעילות קהילתית: "אנחנו מחנכים את הקהילה ואת הילדים בבתי הספר, ומסבירים להם למה חשוב לשמור על הטבע", מסביר קדם, "אחד הדברים המדהימים שראינו הוא שאת אותם בעלי חיים שמטיילים מגיעים במיוחד לראות – המקומיים לא מכירים ולא יודעים בכלל על קיומם, למרות שהם חיים כל כך קרוב אליהם. לכן, אחד הדברים שעשינו הוא לארגן לתושבים סיורים לפארקים הלאומיים".
במקביל, העמותה מנסה לטפל ברעב ובתת התזונה בדרכים שונות, ובראשן הקמת מרכזים לגידול ספירולינה, והדרכות לתושבים המקומיים על גידול המיקרו-אצה שנחשבת למזון על, וקלה יחסית לגידול, ולכן מיושמת כבר ברחבי אפריקה כפיתרון לתת תזונה. "הקמנו מרכז אחד בבית חולים שמטפל בילדים שסובלים מתת תזונה, מרכז נוסף בקהילה, וממש בימים הקרובים יקום מרכז שלישי לייצור ספירולינה, שיסייע לטיפול בילדים ובמשפחות".
לפי החישוב של קדם, אלף בקבוקים ופחיות שווים 300-350 ש"ח – סכום שמאפשר לילד או מבוגר בקונגו להשתתף בפעילות התזונה של העמותה במשך שנה, שכוללת אספקה שנתית של ספירולינה, מזון נוסף, תרופות וליווי רפואי. נכון לעכשיו, התכנית שלהם כבר מצליחה לספק את החבילה הזו לעשרים משפחות. לדבריו, 300 ₪ הוא גם הסכום שמצריך השימור של גורילה בטבע.
לדברי קדם, ההתקדמות של הפרויקט מדהימה, וההוכחה הטובה ביותר לכך היא כנראה העובדה שהוא כבר לא מצליח לעמוד בעצמו בכמויות הבקבוקים והפחיות שמגיעות אליו. "הגעתי למצב שאני צריך מתנדבים שיסייעו לי לאסוף את הבקבוקים", הוא אומר, "אנחנו ממשיכים בכל הכוח, ורוצים לעשות את אותו דבר במדינות נוספות באפריקה. קראתי לעמותה 'אפריקה 2030', אבל אין לנו תאריך סיום. נמשיך עד שלא יהיו יותר בקבוקים לזרוק או אנשים להציל".