לרחל גליקליך בת ה-92 יש תחביב לא שגרתי: בחצר ביתה שבקריית טבעון, היא מטפלת במשפחה של חזירי בר. בזמן שבצפון הולכים ומתרבים סיפורי התושבים על מפגשים מפחידים איתם כשהם פולשים לתוך אזורי המגורים, ובעוד שרוב האנשים חוששים מהקרבה לבעלי החיים הענקיים האלו ומאמינים שהם שהם תוקפניים, גליקליך טוענת בדיוק את ההיפך – ויש לה הוכחות.

"הם בעלי חיים מאוד ידידותיים וזקוקים להמון חום ואהבה", מסבירה גליקליך על חיות המחמד יוצאות הדופן שאימצה, "הם גם יודעים להחזיר אהבה. ביום ההולדת שלי למשל הגיעו חזירים לחצר שלי בשעת לילה, ואחד מהם חיבק אותי ואיחל לי בשפתו יום הולדת שמח".

הרומן המיוחד של גליקליך עם חזירי הבר החל לפני כארבע שנים, דווקא כשהיא נקלעה במקרה לאחד המצבים הכי מאיימים: מפגש עם חזירת בר שיש לה גורים. מפגש כזה נחשב למסוכן במיוחד מכיוון שהאם שמגוננת על הגורים תוקפנית כלפי מי שמתקרב אליהם, שעשויה להיות תוקפנית כי מגוננת. אבל זה בדיוק מה שקרה, כשחזירת בר נכנסה לחצר ביתה של גליקליך עם גוריה כדי לזלול את האוכל היבש של החתולים שלה.

"ראיתי אותם נכנסים לחצר בלילה. הם היו די נחמדים, לא תקפו אף אחד", היא מספרת, "צריך להבין שבגלל בנייה של תשתיות כמו כבישים ובתים שטחי המחיה של חזירי הבר באזור הצטמצמו מאוד, והם נכנסים לגינות כדי להשביע את רעבונם".

הביקורים של חזירי הבר אצל גליקליך הפכו למנהג קבוע, והאהבה שלה אליהם הלכה וגברה. היא אפילו בנתה עבורם בחצר בריכת בוץ, שבה הם נוהגים להתפלש בקיץ כדי לקרר את חום גופם.

אותה אימא והגורים שלה, שכבר גדלו מאז, ממשיכים להגיע מאז בלילות. "הם יושבים איתי בגינה, אני מדברת איתם. הם שקטים ונחמדים מאוד", היא מספרת, "הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אני קונה להם אבטיחים וירקות כחלק מתפריט המזון שהם אוהבים, והם זוללים את הבלוטים של עצי האלון שיש בגינה שלי, הם יודעים להחזיר לי אהבה ומחבקים אותי".

רחל גליקליך וחזירי הבר (צילום: באדיבות המצולמת)
רחל גליקליך וחזירי הבר | צילום: באדיבות המצולמת

למרות שרבים מאמינים שחזירי בר היא בעלי חיים תוקפניים, גליקליך חיה איתם בשלום ונהנית מכל רגע. "האמת שאני יותר פוחדת מבני אדם מאשר מבעלי חיים", היא אומרת, "בעלי חיים יודעים להעריך את האהבה שאני נותנת להם ויודעים להחזיר אהבה. מעולם לא תקף אותי חזיר בר. יש פה שכנים שלא כל כך אוהבים שהם נכנסים לחצר שלהם, אז הם באים אליי ועושים חיים. זו אהבה שאי אפשר להסביר. הם חברים טובים שלי".

בעיניה של גליקליך, זה דווקא התפקיד שלנו לדאוג לחזירי הבר. "הטבע שלנו בארץ הולך ונכחד. נשארים לנו פחות ופחות בעלי חיים בגלל כל הבנייה המתועשת, והם מגיעים לאזורי המגורים מחוסר ברירה, כדי לחפש אוכל", היא מסבירה, "חובה עלינו לדאוג להם לאוכל ומחסה כדי שיישרדו. צריך להפסיק לצוד אותם, כי בסופו של דבר, בעוד כמה שנים החיה המדהימה הזו תיעלם, ואנחנו נצטער על כך צער גדול. אני רואה חובה גדולה לעשות הכל כדי להציל אותם".

את יכולה להבין את מי שטוענים שמדובר בחיה תוקפנית שמסוגלת להרוג בני אדם?
"כל בעל חיים שינסו לתקוף אותו, יגן על עצמו בכל מחיר. זו שטות לומר שחזיר בר הוא חיה מסוכנת ותוקפנית, עובדה שאצלי הם חיים בשלום ומעולם לא פגעו בי, אלא רק עשו לי טוב".