מחר בערב יתקבצו סביב מדורות בכל רחבי הארץ ילדים צוהלים, הורים שנגררו אחריהם לחגיגה הכיתתית וסתם חובבי קומזיצים, בעוד שאחרים, שסולדים מהעשן, פשוט יסתגרו בבית ויחכו שכל זה ייגמר. אבל לצד כל אלו יהיו גם כאלו שיחגגו את החג קצת אחרת, במיזם מסביב למדורה, שחוזר השנה בפעם הרביעית כדי לתת דגש דווקא על המפגש האנושי סביב המדורה – ולרענן את הקונספט של החג.

לצד המדורה, תפוחי האדמה והמרשמלו המסורתיים, מזמין המיזם ישראלים מכל הארץ למפגש אישי ואמיתי עם מייסדי המדינה. מאות מפגשים כאלו יתקיימו מחר, בערב ל"ג בעומר, ובימים הסמוכים, במטרה לאפשר לדור הצעיר להיחשף ולהכיר את סיפור הקמת המדינה ממקור ראשון, ולתת את הבמה והכבוד הראוי לדור מייסדי המדינה - הסטארט אפ הישראלי הראשון. 

מאחורי המזים עומד ארגון "דור לדור" שמטרתו ליצור חיבורים בין דוריים בין צעירים מגיל 18 ומעלה לבין קשישים בישראל. "ברוב החיבורים האלו הצעיר מעניק לזקן סיוע, ומה שיפה ב'מסביב למדורה', זה שהיוצרות מתהפכות", מסביר ניר יששכר, מנכ"ל הארגון, "במה, הכבוד, והמקום של העוצמה נמצאים אצל הזקן, שבא ואומר – יש לי מה להגיד לצעירים".

בארגון בחרו לתת את הבמה לדור המייסדים, אנשים שלא מורגלים לספר את הסיפור שלהם, "בניגוד לניצולי שואה למשל, שמגיעים לספר את הסיפור שלהם בבתי ספר", מסביר יששכר, "רוב הזקנים בישראל היום הם לא ניצולים, אבל הם היו חלק מהקמת המדינה, ואף אחד לא שואל אותם איפה הם היו ב-48'. זה משהו שקורה בחינוך בישראל ובהוויה הכללית בכלל – כולם יודעים מה זה אושוויץ, אבל אף אחד לא יודע מה זה תל חי. כולם יודעים מי זה אייכמן, אבל לא מי זה טרומפלדור. אז החלטנו להציע להם בפעם הראשונה לספר את הסיפור שלהם, ולאו דווקא את מורשות הקרב – מדובר גם באישה שהייתה שותפה בייסוד בית הספר פלך בירושלים, הגבר שעלה למעברה בירוחם, סבא שלי שעלה מתימן והקים בתי כנסת בחולון – גם הם ייסדו פה משהו במדינת ישראל".

מבחינתם, הם מעוניינים לתת במה למייסדי המדינה בכל הרמות: "כל מוסדותיה, יישוביה, וגם כל עדותיה ומגוון התרבויות שהתנקזו לכאן", אומר יששכר, ומבהיר: " לא רק את הפלמ"חניקים האשכנזים שלפי ההגמוניה הקימו את המדינה לבד, אלא גם לגרום לרפי ביטון מירוחם לתפוס את עצמו כמייסד. צריך שהסיפור יהיה פתוח לכולם, לכל גווני החברה הישראלית".

ומה עם הציבור הערבי?
"הציבור הערבי צריך לספר גם את סיפור ההיווסדות וההקמה שלו, אבל זה לא תפקידנו".

"לא היה נטפליקס, היינו יושבים מסביב למדורה"

המיזם התחיל לפני 4 שנים, מהרעיון להפגיש את הצעירים עם דור המייסדים ולתת להם במה של עוצמה וכבוד, וגם מתוך תפיסת הארגון ששינוי חברתי לא יכול לקרות בלי מפגשים אנושיים שבהם מסתכלים בעיניים לאדם המבוגר ומבינים מה הם יכולים לתת.

"ניסינו להבין לאיזה מועד יש קשר לסיפור הציוני של הקמת המדינה", מספר יששכר, "הרבה לא יודעים של"ג בעומר הוא יום הקמת צה"ל, וגם יום תנועות הנוער, כמובן מרד בר כוכבא והקשרי הגבורה היהודית, וזה גם יום חול ולא חג או שבתון, כך שזה הרגיש לנו הזמן הכי מתאים לקיים בו את המפגשים. חוץ מזה, ב-48' המדורה הייתה מקום לשבת סביבו ולספר סיפורים, ויש משהו בישיבה סביב המדורה שגם אותו צריך לחדש, את עצם המפגש הבלתי אמצעי הזה, הפנים מול פנים לאור האש, שהסתדר לנו עם המפגש הבין דורי. זה גם נותן לזקנים הזדמנות להרגיש צעירים, וזה עובד – הם אומרים: ככה היה נראה הערב שלנו, לא היה נטפליקס, היינו יושבים מסביב למדורה".

לדברי יששכר, המיזם החדש מכוון לכל אדם בכל גיל בישראל: "כולם רוצים לשמוע סיפור טוב", הוא אומר, אבל בארגון מקווים להגיע בעיקר למי שכבר הפסיק לחגוג את ל"ג בעומר. "אם אין לך ילדים קטנים, אתה בכלל לא מרגיש את החג הזה, אז אנחנו רוצים להביא את זה דווקא למי שלא חוגג בדרך כלל, לא תנועות נוער ותלמידים, אלא דווקא בני הארבעים התל אביבים, שאין להם שום מושג מה זה ל"ג בעומר ולמה זה חשוב לחיים שלהם. אנחנו מנסים לתת משמעות חדשה לחג, והשאיפה היא שכל אדם בארץ יכיר את זה ויידע שככה הוא יכול לחגוג את החג".

לדברי ניר, יש חשיבות גם לניסיון לחדש חגים ולצקת להם משמעות חדשה. "אני חושב שעוד לא מאוחר לעשות את זה, ואם גם בסיפור המשפחתי שלנו זה יהיה חג שאפשר לתת בו במה לסבא וסבתא, או לאימא ואבא שגם הם כבר מזדקנים, ואם יהיה יום שבו המשפחה מתאחדת סביב זקני השבט לספר את הסיפור, היום הזה יכול להיות אחלה פלטפורמה. אלו הרצאות מאוד לא הרצאתיות, יש שם משהו מאוד אמיתי, בסוף זה אדם שנמצא בשלהי חייו, ואומרים לו – בוא תספר לנו על החיים שלך, על הנקודה הקריטית הזו בזמן של הקמת ישראל, ואיפה אתה היית כשזה קרה".

"האירוויזיון, הסטארט אפ הישראלי, סיפורים לא חסרים לנו"

המיזם פועל בדומה למיזם דומה אבל ותיק יותר – "זיכרון בסלון". כאן, במקום להזמין לסלון שלכם ניצול שואה, מזמינים למדורה שלכם מייסד, שגם הוא מספר את סיפורו. כדי לעשות את זה, נרשמים באתר "מסביב למדורה" בתור מארחים, אוספים קבוצה של עשרים איש לפחות שבפניה יספר המייסד את הסיפור שלו, ומקבלים מנציג המיזם את הפרטים של אחד המייסדים, מתוך מאגר של כ-800 מייסדים, "מהם יש מעל 50 אחוז נשים", מציין יששכר בגאווה. את המאגר בנו בארגון לאורך השנים דרך עמותות שונות של יוצאי פלמ"ח, אצ"ל, לח"י והגנה, מיזמים של המדינה כמו מיזם "רואים את הקולות" של יוצאי יהדות צפון אפריקה וארצות ערב, ועוד.

ומה יהיה בעוד כמה שנים כשדור מייסדי המדינה יילך וייעלם?
"מה שיפה זה שסיפורי הקמה וייסוד תמיד יהיו. עוד שלושים שנה היו פה אנשים שיספרו על הקמת היישובים שקמו בשנות השבעים, ועוד חמישים שנה יהיו אנשים שיספרו על אירועים לאומיים שהיום אנחנו חיים אותם אבל עוד חמישים שנה ייראו מאוד רחוקים – הזכייה של ישראל באירוויזיון, הסטארט אפ הישראלי בשנותיו הראשונות, ולצערנו גם מלחמות ומבצעים יש גם היום, אבל לא רק. סיפורים לא חסרים בחברה שלנו".

"מה ששומעים שם, לא שומעים בשום מקום אחר"

לדברי יששכר, בעיני הארגון המיזם הוא הצלחה מסחררת, והשנה עומדות להתקיים כ-150 מדורות בכל רחבי הארץ, בהן מדורה עם הסופר יאיר איסיסקוביץ, יו"ר ברית האצ״ל ולשעבר ראש מחלקת מבצעים בצה״ל, מדורה עם כוכבה מתתיהו ששימשה כקריינת האצ״ל הראשונה והייתה חברת מועצה במועצה הלאומית לקידום מעמד האישה, ומדורה עם יוכי יהל, ששימשה כמפקדת כיתה ומפקדת מחלקה בפלמ"ח, והשתתפה בשלל פעולות מבצעיות מפורסמות.

"יש גם מדורות קונספט", אומר יששכר, "למשל אליס שלוי, שהקימה את תיכון פלך, עשתה מדורה לכל המורים שמלמדים היום בתיכון, ויצחק ארד, אחד מקציני החינוך הראשיים הראשונים בצה"ל, עשה מדורה עם חיילים בחיל בהווה ודיבר איתם על חינוך בצה"ל אז והיום. אנחנו מנסים לחשוב על קונספטים שמתחברים".

לדבריו, המייסדים נהנים מאוד מהאירועים. "יש מייסדים שבאים גם לשלוש ולארבע מדורות בשבוע, הם מתים על זה ורוצים כל שנה עוד", מספר יששכר, "הרבה פעמים הם אומרים שזה מדהים כמה לא מכירים את הסיפורים, אבל הם מאוד שמחים על העניין של הצעירים ותמיד מציינים כמה שאלות הם שואלים".

ואיך הצעירים מגיבים?
"אנשים עפים על זה, עושים על האש, מביאים הגברה, ומציעים למייסד להביא גזרי עיתונים ושקופיות. המיזם בעיקר מחדש להם, אנשים אומרים – וואלה, מה ששמעתי שם, לא שמעתי בשום מקום אחר. יש המון אנשים שרוצים לעשות את זה שוב ושוב, וזה הופך למסורת, וזו האידיקציה הכי טובה להצלחה".