חגיגות העצמאות שלנו אמנם כבר הרחק מאחורינו, ואפילו חגיגות הזכייה באירוויזיון כבר הסתיימו, אבל דווקא עכשיו, כשנראה שהכל נרגע אצלנו, החגיגות מגיעות לצד השני של העולם.
בסוף השבוע האחרון ישראל זכתה לחגיגות שבעים מרגשות במקום האחרון שהייתם מצפים – פפואה גיניאה החדשה, שממוקמת מעל אוסטרליה. כ-3500 איש התכנסו בעיר הבירה פורט מוסבי לחגיגות שהתחילו בתהלוכה ענקית ברחובות העיר, שבה צעדו אלפי אנשים עם דגלי ישראל בליווי תזמורת המשטרה הרשמית, והסתיימו בכנס ענק בהשתתפות שרים, חברי פרלמנט, מושלי מחוזות, נציגי אירגונים שונים, נציגי הכנסיות הגדולות שתומכות בישראל ועוד.
"האירוע המרכזי התקיים בבירה, אבל התקיימו גם אירועים משניים קטנים יותר בקהילות, שהן מאוד תומכות ישראל", מספר ירון דדון, היועץ המדיני לפאסיפיק של משרד החוץ, "אחד הדברים המרגשים ביותר שקרו לי בתפקיד הזה היה להגיע לכפר מבודד בהרים של פפואה גיניאה החדשה, ולשמוע את שירת התקווה על ידי מאות אנשים".
אז למה פתאום החליטו תושבי אי במרחק אלפי קילומטרים מכאן לחגוג לנו עצמאות? "אנחנו כל הזמן שומעים בחדשות שאנחנו נאלצים להתמודד עם דעת קהל עוינת, ולא תמיד אנחנו מבינים שיש לנו בעולם גם ידידים", אומר דדון, "זה נורא מרגש לגלות פתאום שיש מיליוני אנשים ברחבי העולם שאוהבים את ישראל בצורה חסרת תקדים כמעט, לאו דווקא בתחום הדתי, אלא כל מיני חברויות שהן תוצאה של מש"ב, המרכז לשיתוף פעולה בין לאומי. מדובר בזרוע ההומניטרית של משרד החוץ, שדואגת להביא לארץ משתלמים מכל מיני מדינות, כולל פפואה גיניאה החדשה, כדי להכשיר אותם ולתת להם מיומנויות שונות בתחום החקלאות, הרפואה, החינוך ועוד. זה קורה החל משנות החמישים, וכשהם חוזרים למדינות שלהם, הם מקימים 'מועדון שלום' עם ישראל והופכים לחברים בו. אלו אנשים שלנצח יזכרו את ישראל ותמיד יסייעו לנו בכל מה שאנחנו צריכים בתוך המדינה, הם בעצם משמשים עבורנו כמעין שגרירים של מדינת ישראל".
"הפרויקט הזה מביא לשם ערך מוסף בלתי רגיל, וכמו גם פרויקטים אחרים, הוא הביא להתעוררות של אנשים אוהבי ישראל", מסביר דדון, "אז השנה הם החליטו לקיים אירוע גדול לכבוד יום העצמאות של ישראל, שהיה בעצם חגיגה כפולה: שבעים שנה לישראל, וגם 40 שנה ליחסים בינינו לפפואה גיניאה החדשה, שהתחילו בשנת 1978".
מטפלים באנשים בכפרים נעלמים בתוך הג'ונגל
לדברי דדון, זה רק אחד מלא מעט פרויקטים של משרד החוץ באזור הפאסיפיק. "זה נשמע קצת מוזר, כי פחות מכירים את זה, אבל מדינת ישראל משקיעה המון משאבים כדי לסייע באזור, במיוחד בתחומי הרפואה. במסגרת אחד הפרויקטים אנחנו מביאים צוותים רפואיים מבית חולים שיב"א לפפואה גיניאה החדשה, לפלאו ולמיקרונזיה כדי לתת סיוע רפואי. הצוותים משרתים על ספינה רפואית, ויורדים לקרקע כדי לטפל באנשים שמעולם לא פגשו רופא בכפרים נעלמים בתוך הג'ונגל. בפיג'י בנינו מחדש כפר שלם אחרי שנהרס לחלוטין בסופת ציקלון, בעזרת מהנדסים מאירגון ישראייד. בפיג'י גם הקמנו חוות ניסוי להדרכה כדי ללמד את החקלאים המקומיים חקלאות מתקדמת. באי קטנטן בשם טובאלו מסייעים לבנות ולשקם מערכות מים וליצור פתרון של מי שתייה".
ירון מדגיש: "יש פה כמובן גם את המימד הדתי-רוחני, הקשר לתנ"ך. הם קוראים בכנסיות על ישראל, מברכים את ישראל בתפילות. אבל לא מדובר רק בארגונים הדתיים. יש לנו שם המון חברים טובים, בממשל ובכל רמה אחרת. האהבה לישראל ממש חוצה מגזרים".
ובאופן טבעי, גם ישראל מרוויחה מהקשרים האלו. "כל האיים האלו בפאסיפיק, גם המזעריים שבהם, כמו מיקרונזיה, נאורו או פלאו, הם מדינות כמו כל מדינה, ויש להם קול ברור ושווה בדיוק כמו לגרמניה או ארה"ב. במשך שנים, גם כשאנחנו נאלצים להתמודד עם עוינות מצד האו"ם או גופים בינלאומיים אחרים, אנחנו רואים תמיכה עקבית בנו מהמקומות האלו, ואנחנו לא שוכחים את זה. אבל מעבר לאינטרס המדיני, עם קום המדינה נאבקנו במשך שנים לרכוש ידע על ידי השקעה בחינוך, בתשתיות ומחקר, וישראל שמה לעצמה מטרה לשתף בידע הזה את החברות שלה בעולם, ובמיוחד את העולם המתפתח, ומש"ב פועל היום בכל היבשות וברוב הארצות המתפתחות".
"מעבר לחגיגות העצמאות, אנחנו רואים את התמיכה הזו כל הזמן ובכל מקום", אומר דדון, "לפעמים אני נוסע במונית ותלוי ברכב מקדימה דגל ישראל. זה המקום היחידי כרגע בעולם אחרי ישראל שזה יתרון להיות ישראלי".