אצל רובנו, המחשבה על שהייה בכלא לא מעוררת רגשות נעימים במיוחד, בעיקר לא כשמדובר על כלא צבאי. אבל מסתבר שיש גם כאלו שכלא 4 הוא פסגת החלומות שלהם, כמו החיילת קרן קלמר אייל, שעשתה מאמץ מיוחד כדי להגיע בדיוק לשם.

קלמר אייל (21) גדלה בבית חשמונאי. בגיל צעיר היא אובחנה עם מוגבלות שכלית התפתחותית שמנעה ממנה להתפתח כמו יתר בני גילה. "אני לא נראית או מתנהגת כמו כולם, אני שונה", היא מסבירה, "אני לא מצליחה לחשוב מהר כמו כולם ומבינה דברים לאט".

לאחר שלמדה במכינת בני ציון, בחודש מרץ האחרון התגייסה קלמר אייל בתור מתנדבת לצה"ל בליווי תכנית "שווים במדים" של ארגון אקי"ם בשיתוף משרד העבודה והרווחה, שמאפשרת הזדמנות שווה לשירות צבאי משמעותי לאנשים עם מוגבלות. בעקבות חברתה הטובה מהמכינה, שהתגייסה לכלא 4, גם היא חלמה לשרת שם, ובימים אלו ממש, לאחר שהפכה למתנדבת הראשונה אי פעם בכלא, היא כבר עובדת על ההישג הבא – לקבל את האישורים הדרושים כדי לעבור משירות התנדבותי לשירות רגיל בצה"ל, ולהיות מוכרת ככל חיילת אחרת בצבא.

"חיילות שנכנסו לכלא עם עבירות משמעת מגלות חמלה"

כיום קלמר אייל משרתת כמדריכת כלואים, כאחת מהמדריכות שתפקידן הוא לדאוג לחיילות הכלואות בכלא עקב עבירות עריקות, סמים ועוד, שלעיתים קרובות מגיעות מרקע לא פשוט, שמקשה עליהן להשתלב כשהן מגיעות לצבא.

מכיוון שמדובר בפעם הראשונה שחיילת מתנדבת בכלא, קלמר אייל היא זו שיוצקת את ההגדרות והמשמעויות לתפקיד בעצמה. "אני מדברת עם החיילות הכלואות, ובגלל שאני שונה, הן צוחקות ומדברות איתי בצורה אחרת מאשר עם שאר הצוות", היא מסבירה, "הן מספרות לי למה הן פה, מספרות סיפורים על החיים שלהן, ואני מקשיבה להן ושואלת שאלות. הן הופכות להיות כמו חברות, ושואלות אותי למה התגייסתי לצבא ולמה חשוב לי להתנדב, וזה עוזר להן".

קרן קלמר אייל (צילום: באדיבות גרעיני החיילים)
קרן קלמר אייל בטקס קבלת הסיכה והשרוך שלה | צילום: באדיבות גרעיני החיילים

"כשקרן משוחחת עם החיילות או מבקשת משהו, כולן תמיד נתרמות לעזרה ומגיבות לנוכחותה בפלוגה בצורה מאוד מקבלת, אכפתית ורגישה", מספרת המפקדת של קלמר אייל, סרן אווה איפראימוב, "לראות מהצד שחיילות שנכנסו לכלא עם עבירות משמעת פתאום מגלות חמלה והבנה כלפי קרן, זה מדהים ועושה פלאים".

איפראימוב נזכרת במקרה שבו הנוכחות המיוחדת של קלמר אייל הייתה משמעותית במיוחד. "לפני כחודש הגיעה אליי חיילת שנכלאה על עריקות ממושכת. במהלך הכליאה שלה, היא גילתה בשיחת טלפון על אירוע אישי מצער שקרה לה," מספרת איפראימוב, "קרן ראתה אותה בוכה וניגשה אליה, ואמנם החיילת לא סיפרה לה מה קרה, אבל החיילת סיפרה לי שאחרי שיחה בת רבע שעה איתה, היא ראתה כמה חשוב היה לקרן שהיא תירגע ותחשוב חיובי, וזה ניחם אותה מאוד".

"אם יש משהו שיכול להכניס פרופורציות לחיים בצבא, ובמיוחד בכלא, שהוא מקום מאוד קשוח, זה מבורך", אומרת איפראמוב, "אם אפשר לתת לעצורות חום אמיתי ולהראות להן שיש מי שנלחמת כדי להתגייס, זה מייצר להן פרספקטיבה שהן נדבקות בה, וזה עוזר להן לרצות למצוא את הדרך לחזור לשירות באופן שונה – שזו בעצם המטרה שלנו פה בכלא הצבאי".