זה אולי נראה רחוק, אבל עד לא מזמן גל מלכה הייתה שחקנית אנונימית, שעשתה תפקידים קטנים על המסך. כשפרצה עם התפקיד של חגו ב"המפקדת", אנשים כבר התחילו לזהות אותה: "לא ידעתי שחגו תהיה דמות מוכרת. אנשים יודעים מי זאת חגו, אנשים קוראים לי ככה וזה הפך לשם השני שלי מאז שהסדרה יצאה וזה מאוד ריגש אותי".
עכשיו כשהיא בת 28, בתפקיד חן ב"גוף שלישי" (הערב, אחרי החדשות, קשת 12), היא משחקת בשורה אחת עם הגדולים בתעשייה – יהודה לוי, רותם סלע, ליאור רז ואיתי תורג'מן. בהתחלה כשעבדה איתם על הסט היא התקשתה להאמין: "שבוע ראשון היה לי סופר קשה, שבוע שלם רק עם יהודה לוי או רותם סלע. בצילומים שיחקתי אותה קולית שכולנו התקבלנו לאותה סדרה, אבל מבפנים אני נלחצתי וניסיתי להתנהג רגיל. הם לא הבינו מה קורה איתי ושאלו אם אני בסדר, אבל עם הזמן התרגלתי".
השחקנית שכבר התרגלה ללכת להשקות ולקחת חלק מעולם הסלבס, מגיעה דווקא מהמקום הכי רחוק מעולם הזוהר התל אביבי, במשק המשפחתי עם בעלה: "יש לנו פה ארבעה סוסים והם חברים שלנו ואנחנו רוכבים עליהם ועושים איתם טיולים. אני מאוד אוהבת חיות, תמיד גידלתי".
כבר בגיל 11 היא הופיעה על הבמה בהופעת קברט עם השיר "מה טוב לשבת לבד בסלון", אבל עם השנים חלום המשחק נדחק הצידה. היא השתחררה מהצבא וחיפשה את עצמה תוך כדי שהיא עובדת כרפתנית במושב, ואז קרתה הטרגדיה ששינתה את מסלול חייה: "השתחררתי ולא ידעתי מה לעשות, אז הלכתי להיות רפתנית במושב. טיפלתי ביונקים. באיזשהו שלב בזמן הזה הודיעו לי שאבא שלי נהרג בתאונת דרכים. אחרי שהוא נהרג, החיים לקחו אותי למקומות אחרים ושצריך לחיות את הרגע. אז שאלתי את עצמי מה החלום הכי גדול ומטורף בחיים שלי שלא חשבת שאעשה, אז אמרתי משחק".
היא הייתה בת 20, נהג שנרדם על ההגה פגע חזיתית ברכב של אבא שלה ושניהם נהרגו: "האמת, אני עד עכשיו לא באמת דיברתי בהרחבה על המוות שלו. המוות שלו זה דבר שמאוד בלב שלי, והייתי מטופלת בדבר הזה. זה עשה למשפחה שלנו טראומה ענקית. עברו אומנם שמונה שנים, אבל זה שעות שאני זוכרת אותם כאילו זה היה אתמול. צלצלו אלי ואמרו שקרה משהו, ואני התחלתי להגיד שמות של המשפחה, אז אמרו לי שזה אבא שעשה תאונת דרכים. בהתחלה לא סיפרו לי שהוא נהרג, באו לקחת אותי ומשם החיים של המשפחה שלנו פשוט השתנו מקצה לקצה".
היית קשורה אליו.
"מאוד, הייתי קשורה אליו הכי בעולם. היה לי אבא מדהים. ואני שמחה שיש לי את האופציה לספר עליו, כי הוא כן חלק ממה שעברתי וכן חלק ממי שאני היום, זה עשה לי רק דברים טובים. המוות שלו עשה לי דברים מדהימים. אחרי המוות שלו משהו בי נרגע, משהו בי הפך להיות יותר אמיתי, פחות רעש וצלצולים ופחות הכל בחוץ ופחות כאילו אני רוצה להראות".
מה הוא היה אומר עלייך היום?
"נראה לי שהוא היה גאה בי, הוא היה שמח לראות לאן הגעתי ושאני מגשימה את החלומות שלי".
"הוא הוציא לי חטיף מהכיס ואמר לי: 'אני כאן, אני באתי לקחת אותך, את חוזרת הביתה"
כשגל הייתה בת 17, היא טסה עם חברות לבורגס, שמה מחבל פוצץ את עצמו והרג חמישה ישראלים ופצע שלושים מהם, בהם גם השחקנית: "השיחה הראשונה הייתה עם אמא שלי מיד אחרי הפיצוץ. היא לא ידעה על זה בכלל ושאלה אותי אם הגעתי לבורגס, אז צעקתי עליה בהיסטריה שהיה פיגוע, עברתי 24 שעות נוראיות ממש. בסוף הגיע מטוס הרקולס עם חיילים שהגיעו אלינו, והגיע איזה חייל אחד שבא לקחת אותי, הוציא לי חטיף מהכיס שלו ואמר לי: 'אני כאן, אני באתי לקחת אותך, את חוזרת הביתה".
"זה מראות קשים וזה טיפולים שעובדים על המראות האלה, ומנסים לטפל בצורה הכי טובה שיש. אנשים שחווים פיגוע זה אנשים עם צלקות בנפש ומראות שמאוד קשה לשכוח. אבל אני חייבת להגיד שאחרי שאבא שלי נהרג, משהו בפיגוע ממש נשאר מאחור, זה כבר לא הפקטור בחיים שלי".
היום כשהיא כבר הוכיחה את יכולות המשחק שלה וזכתה להמון ביקורות חיוביות על הדמות של חן ב"גוף שלישי", היא מבינה את סוד ההצלחה האישי שלה: "בלימודי משחק המורים תמיד אמרו לי לכי תלמדי, תקראי ספרים בשביל לשפר את העברית, לכי תעבדי על שייקספיר וזה. אבל לי תמיד הייתה את ההתנגשות עם עצמי. אז חזרתי למושב והחלטתי להיות אני: גל עם הצעקות והדיבור הלא מסודר. ככה המשחק שלי הפך לאמיתי ומהלב"
ומה להמשך?
"התיאבון גדל ואני רק רוצה להגיע ליעדים גבוהים יותר".