וסילי אנדרייב, בן 25 מתל אביב, כבר שנתיים הוא דר רחוב – אחד מהאנשים השקופים שחולפים על פניהם בדרך לעבודה או לבילוי. הוא נולד במולדובה, עלה לארץ בגיל שלוש וגדל בקריית גת. השנים עברו, וכמו רבים הוא התגלגל עד שנפצע בתאונת דרכים שהשביתה אותו ומנעה ממנו לעבוד – ושם הוא כבר הלך לאיבוד. "בתקופה הראשונה של התאונה הייתי עם קרע בשריר, לא יכולתי ממש לעבוד ובקושי ללכת", סיפר וסילי. "עבדתי אז בשיפוצים, ופתאום לא יכולתי לזוז בכלל. קשה להתמודד עם זה נפשית. "אחרי שהבראתי, חיפשתי עבודה, והיו שואלים אותי למה לא עבדתי. כשעניתי שעברתי תאונת דרכים, אמרו שיצרו איתי קשר ולא התקשרו".

הוא גדל עם אמא ואח קטן, ואביו לא היה בתמונה. בגיל 13 עזב את הבית, נדד בין חברים ופנימיות מגיל צעיר. הוא בוחר לא להיות בקשר עם משפחתו, כי לטענתו "עזרה כזאת הוא לא רוצה לקבל".

"הייתי קם בארבע בבוקר לאסוף את הבקבוקים, כשאף אחד לא רואה", סיפר וסילי. "ניסיתי שלא יראו שאני הומלס, זאת הייתה אחת המטרות העיקרית שלי. זה לא המצב הכי נעים בעולם, לא הייתי גאה בזה שאני הומלס. לא הייתי מקבץ נדבות, לא הייתי הולך מלוכלך ברחוב, הייתי אוסף בקבוקים בעדינות בעגלות, מחביא עם שקיות מסודרות וחדשות, כאילו אני בן אדם עובד". 

סיפור סינדרלה: כך הפך ההומלס לדוגמן (צילום: מתוך "ערב טוב עם גיא פינס", קשת 12)
"הייתי אוסף בקבוקים בעדינות, כאילו אני בן אדם עובד". וסילי | צילום: מתוך "ערב טוב עם גיא פינס", קשת 12

ואז הגיעה התפנית בחייו: מור שעל היא פרסומאית שהפכה את ההומלסים של תל אביב לפרויקט חייה, מאז שהבינה בימי הקורונה – שכשכולנו מקטרים על ההסתגרות בבתים - הם נשארים לבד ברחוב. היא מנסה להפוך אותם לפחות שקופים - מתעדת אותם באינסטגרם שלה שצמח וטיפס לכמעט 50 אלף עוקבים, מגייסת עבורם כספים ומנסה לסייע. וסילי ומור נפגשו ברחוב – בטעות.

"אמרתי לו שהוא יפה בצורה לא אמיתית", סיפרה מור, "התאהבתי בו ממש בהתחלה. בעיניים שלו רואים את כולו וזה אדם שלא שייך לרחוב והוא יכול לצאת יחסית בקלות". היא צילמה אותו שוב ושוב, ובעולם שמנותב תקשורתית ברשתות החברתיות - התמונות שלו החלו למשוך תשומת לב. 

View this post on Instagram

A post shared by Mor Shaal | מור שעל (@mor.shaal)

לא מזמן, לראשונה מזה שנים וסילי יצא מהרחוב – הוא עבר לגור עם מור בדירה בגודל של פחות מ-20 מ"ר בתל אביב. הם ישנים באותה המיטה, אבל קשר רומנטי אין פה – כי מור מעדיפה בנות בכלל. "זה התחיל מזה שהייתה לו דירה לבד בשוק הכרמל והוא היה אמור להשיג עבודה בשביל לממן את החודשים הבאים אבל אז הגיע הסגר והוא נזרק שוב לרחוב", סיפרה מור. "אמרתי שאני לא יכולה להרשות לעצמי שהוא יחזור לרחוב, בטח לא אחרי שהוא היה כבר חודש בדירה".

אבל לא הכל ורוד בחיים של וסילי, החיים הישנים שלו מדי פעם צצים בחזרה, והפנס בעין הוא דוגמה חיה לכך: "נתקלתי בחבורת שוטרים שלא ממש מחבבים אותי", הוא סיפר.

בצילומים למותג ריפליי און ליין, שמתכונן לטירוף השופינג של הבלאק פריידי, לוסילי עדיין קשה שכל תשומת הלב מופנית אליו: "זה לא ממש נוח, לא כיף, אני מקווה שאני אתרגל". עומרי, הסוכן החדש שלו, משקיף מהצד אבל יודע שיש עוד הרבה עבודה: "צריך לעשות את זה צעד אחר צעד, ניתן לו שנייה לעכל, נעביר אותו למצב חיוך", אמר עומרי. "בראיון הבא הוא יגיד שמאוד כיף לו, אנחנו נעבוד על זה. הוא רק צריך לאכול, לגדול, להתאים את עצמו לחוקים החדשים של התעשייה, לשדר בריאות ויציבות, אבל הוא לגמרי במסלול המראה. המצלמה יושבת עליו. זה קצת יותר ממה שחשבנו, הוא לא רק בלונדיני עם סיפור, הוא כוכב".

אז על עגלת הסופר הוא עוד לא ויתר, היא נעולה בפינת רחוב אחרת שהייתה סוג של בית עבורו, עד שהפכה לבניין יוקרתי לשימור ברחוב אלנבי. "מהבקבוקים הייתי עושה כל יום 200 שקל", נזכר וסילי, "זה מה שהיה עוזר לי לשרוד את היום-יום. אם אתה אדם חכם, 200 שקל מספיקים כדי לחיות כמו מלך". 

אבל המטרה היחידה שמחזיקה אותו בחיים – היא לראות את בנו בן החמש, אותו לא ראה במשך ארבע שנים. כאחד שגדל בלי אבא, וסילי רוצה להחזיר את הקשר עם בנו לחייו: "זה מה שהכי חסר לי", סיפר וסילי, "בזכותו לא ויתרתי עד הסוף, בזכותו אני מוכן להתקדם ולהצליח בחיים. בלעדיו, במצב כזה גם מור לא הייתה מצליחה לשכנע אותי".

ואם הסיפור של וסילי לא ריגש אתכם מספיק – אתמול (שלישי) אחר הצהריים, זה מה שקרה לו: במסגרת קמפיין אחר שסגרו לו לחברת נדל"ן, הוא קיבל דירה בתל אביב לשנה. אמש הוא ביקר בה עם מור לראשונה, ולא הצליח לעצור את הדמעות. עכשיו יש לו דירה משלו ומיטה משלו, והרחוב נראה רחוק מתמיד.